שבעה מתוך "תיקון אב"

 

 

 

אָנָּא קַח נָא אֶת בִּתְּךָ, שֶׁלֹּא הָיְתָה

יְחִידָתְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַעֲשֵׂה אוֹתָהּ יְחִידָה לְךָ

הֵיכָן שֶׁאַתָּה. אַל תַּעֲלֶה אוֹתָהּ עוֹד לְעוֹלָה

עַל מִזְבַּח כְּעָסֶיךָ. שְׁכַח וּסְלַח לָהּ

עַל שֶׁלֹּא מָחֲלָה לְךָ, לֹא שָׁכַךְ כַּעֲסָהּ

מֵאָז עָזַבְתָּ וְלֹא הֵבֵאתָ שֵׂיָה תַּחְתֶּיהָ,

לְהַתִּיר אֶת נִשְׁמָתָהּ אֶל הַפְּעִיָּה הַתְּמִימָה.

 

שִׁבעה

 

 

א

 

שִׁבְעָה יָמִים דִּבַּרְנוּ בְּךָ סָרָה

וּבְמוֹתְךָ לֹא אֻכַּל כַּעֲסֵנוּ.

שִׁבְעָה יָמִים נִכְוֵינוּ בּוֹ

לְהִנָּקוֹת וְלוּ עַל זֹאת,

בִּסְלִיחָתְךָ.

 

 

ב

 

לוּ רָאָה אֶת מִנְיַן הַמִּתְפַּלְּלִים

לְעִלּוּי נִשְׁמָתוֹ הָיָה מְגָרְשָׁם מִבֵּיתוֹ.

עַל כֵּן הִיא נִמְצְאָה רְאוּיָה לִתְפִלָּה

שֶׁתְּנַקֶּה אוֹתָהּ עַד תֹּם

לְמַעַן יִהְיֶה אָבִי תָּם

וְיָשָׁר מִתַּחַת לַגּוֹלֵל.

 

 

ג

 

מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לִסְכֹּר

בְּמִלִּים אֵינוֹ זוֹרֵם עוֹד

וְאֵין מִלָּה שֶׁתַּסְגִּיר

אֶת שֶׁגּוֹאֶה בִּשְׁתִיקָתִי

כַּאֲשֶׁר אֲנִי מַבִּיטָה בְּמַה שֶּׁנּוֹתַר מִמְּךָ –

אִישׁ גָּדוֹל בְּמִסְגֶּרֶת קְטַנָּה.

 

ד

 

רוֹאָה אוֹתְךָ מוּאָר

בַּחֲשֵׁכָה שׁוֹנָה מִשֶּׁלְּךָ

כְּאִלּוּ לֹא אֵרַע דָּבָר

שֶׁבִּגְלָלוֹ אֵינֶנִּי יְשֵׁנָה.

 

 

ה

 

אָבִי הוֹרִישׁ לִי אֶת הַשִּׁמָּמוֹן

וְהַדִּכָּאוֹן וְהָרָעָב לְאַהֲבָה

אֲשֶׁר תַּסְוֶה –

וּלְבַד מִזֶּה הוֹרִישׁ לִי אֶת דֶּרֶךְ מוֹתוֹ.

 

 

ו

 

מֵעַתָּה יִחְיֶה אָבִי

מֵהַמִּלִּים שֶׁמָּחַק בִּי

בְּחַיָּיו

לַהֲמִיתֵנִי בְּחַיַּי.