שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
אנא הקליקו על הלינק והאזינו לבתי בכורתי, השחקנית והזמרת תמר שם אור, שרה את שירִי "מכבסת תולה" מתוך ספר השירה "עירומה על גב סוס במונגוליה" שראה אור בתחילת 2010 בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
תודתי העמוקה לתמר ולמלחין חגי גינסבורג שהגשים גם הוא חלום עתיק יומין שלי – יצירת מלבוש מוסיקלי שיעלה את מילות הפיוט מתוך הנייר.
תודה מיוחדת שלוחה ליאיר בעל-הנס פישר, בנו של משוררנו גיורא, שנעתר לסייע לאישה שלעד תדע לתלות כביסה ולעולם תהיה תלויה באנשים חסודים היודעים להפוך יצירה לקישור-יוטיוב…
ועכשיו השיר המושר:
http://www.youtube.com/watch?v=aMeonkKF-ck
ומי שיאזין פעם ועוד פעם ויבקש להצטרף בקולו (רצוי בלי הזדהות יתר עם תוכן מילות השיר), הנה המילים:
אישה בנפטלין
א
מְכַבֶּסֶת, תּוֹלָה, מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת,
מְקַפֶּלֶת וְשׁוֹמֶרֶת בְּנַפְטָלִין.
אִשָּׁה קְטַנָּה שֶׁמְּכַבֶּסֶת, תּוֹלָה,
מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת, מְקַפֶּלֶת וְשׁוֹמֶרֶת
אֶת עַצְמָהּ בְּנַפְטָלִין לְמַעַן חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים.
ב
אֲנִי פְּתוּחָה לְהַצָּעוֹת, קוֹנִים אוֹתִי בְּזוֹל.
כַּבֵּס, לְבַשׁ וּזְרֹק לְסַל הַגְּרוּטָאוֹת.
אֲנִי אִשָּׁה פְּתוּחָה לַחֲלוֹמוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.
רוֹצָה לִהְיוֹת אִשָּׁה נֶחְלֶמֶת, חֲלוֹמִית,
אֲבָל אֲנִי אִשָּׁה נִכְלֶמֶת, אִשָּׁה מוֹדֶרְנִית.
ענתי, השיר, השירה, הלחן, מפעים מפעים מפעים. ומתקשר נפלא לשיר שהעלה ארז אחינו הגולה.
ותמר מוכשרת ברמות. איזה מנעד ווקאלי. וואו.
ואני מזמזמת את השיר לעצמי. זה שיר קאלט, בחיי.
תמר אמרה לי אי פעם משפט עמוק ומדויק, "אמא, אני מרגישה כאילו אני מוציאה את הקול שלך החוצה". הלוואי עלי קול כשלה ובאמת אשרי שזכיתי בעוצמת הרגש שבקולה להעביר את חוזק ורוחב הרגש שהוליד את השיר שמטבעו הפיוטי היה חייב לצמצם תפיסת עולם שלמה. תקוותי העמוקה שבנותי השתיים יאהבו את שירי ואת פרוזת אמא מטווח ביטחון, שלא יזדהו חלילה, שיתקנו וישדרגו ויצרו חיים שיצרו יצירות עם תכנים אחרים… ובשבוע הבא יובא שיר נוסף…
אהובה,
ושלא בפעם הראשונה, אני נרעדת.
לא מדוייקת הרעדה הזו, זו תנועה של לוחות טאקטוניים, משהו שבוקע את קרקע האדמה.
הקול של בתך – מרטיט
והשיר – בתוככי הצלילים
הביא אליי את ברכט. עם הניחוחות, עם החיספוס הבהיר, עם הדקוּת הלופתת.
ה-אמא קוראז' שאפילו לא יודעת איך היא מנכיחה את עצמה ברוח עז –
שוחחה עם ה'אשה נכלמת' – אליי, ולפתה את ליבי.
תודה, יקירה.
הלנה המלכה, מילותייך תמיד מתחברות בול אל לב ההשראה. המשוררת אוהבת ברכט ובמיוחד את אמא קוראז, אך הנכלמת שלה במודע לא כיוונה אליה. לכך נועדו הבת, הבן המאומץ (המלחין)ורוח הקודש שהביאתנו למעין שיר קברט ברכטיאני. שבת שלום ושנה אזרחית בריאה ופורייה, לך הלנה חברתי ולכל מי שיזדמן לאולמי הקטן שכאן.
קול צלול ויפה יש לבתך
בצניעות, גלית, אין לי אלא להסכים עם מילותייך. תודה. האמת כשחלמתי בקול רם על זמר או זמרת שימנפו את שירי אמרו לי ידידים – ממך ומתוכך יש לך את הכי מתאימה. עכשיו אני מוצאת את עצמי מחזרת ומשדלת אותה לעוד..
ענת השיר מקסים ותמר שרה ניפלא. הרגשתי כאילו זה מתוך מחזה של חנוך לוין. כיף לשמוע את המילים הכתובות מוצמדות ללחן, עונג…
שתי מחמאות פז בתגובה אחת. נפלא, תמי. אשר לתמר לתמר, ובאשר אלי אם יש יוצר ישראלי שמאז היותי בגיל של תמר ועד היום אני יכולה לציין אותו כמשפיע יחיד ועמוק ובלתי נפרד מעולמי הפנימי והלוואי אני כמוהו קצת זה חנוך לוין! סתם אנקדוטה "מיסטית". אתמול תמר שאלה אותי פתאום אם יש לי דיסק של שירי חנוך לוין, ותוך חמש דקות בחרה אחד שלו והתאהבה ושרה אותו שיר שעה ארוכה.
קול נפלא, מלים יפות, מה יש לומר: מרחיב דעתו ונפשו של אדם שמצוי בימים אלה בחזרות אינטנסיביות לקראת הצגה, מלמד, בודק עבודות ומדי פעם מכבס ותולה:)
תענוג להתחיל כך שנה אזרחית חדשה
חסר לי קולך, מוישלה. אבל נוכח כל פועליך, השבח לאל שמצאת פנאי בין כביסה לתלייה. ומי כמוני להעריך זאת כנס סילבסטר.
קול נפלא ותיטראלי. עכשיו המחזה?
האמת גם תמר הוגה באיזה מופע קאברט לכבוד אמא, רק מה היא מבקשת בלי לחץ. אורך רוח, אמא. דברים כאלה חייבים להבשיל. כמה, תמר? אני כבר לא כל כך צעירה וחלומי ותיק ממך! אל תלחיצי אמא. כל דבר בזמנו. טוב אז מירי אראה לה את צרור פרחי התגובות כולל שאלתך. אין כמו רייטינג גבוה לעודד צעירים…
איזה יופי! שיר מצוין וקול נהדר. אמרו חנוך לוין ואמרו תיאטרלי, מסכימה.
ברכות על העבודה המשותפת היפה. לא פשוט אמהות ובנות/בנים…
אין לך מושג לוסי כמה שמחתי (וחייכתי מאוזן לאוזן ממש) על מילותייך האחרונות. לא קל – קרוב לעין וללב, הכי מורכב. כמו שאומרים, "עלית עלינו" מאחורי הקלעים, ואם ההתמודדות מוכרת, נרגעתי באחת.
בתוך הרבה נשים גדולות יצירתיות וחלומיות מסתתרת אישה קטנה מכבסת, מפוכחת ונכלמת שאין לה סוכנת בית שתאפשר לה להיות גדולה בזמן שהיא בוחרת. הקול של תמר השרה את אמא שלה אומר, שאפשר גם אחרת.
נדמה לי לבנה שאת ואני פחות או יותר בנות אותו דור. ולמה אני מציינת זאת? כי בנות הדור של בנותי השתיים לא יכתבו שיר כזה. אני מקווה… לפעמים "מצחיק" אותי להסתכל על עצמי מהצד – איך אני כדוגמה וכמשל עוסקת רגע אחד בענייני רוח ויצירה ובמשנהו כמעט באותה נשימה נרדפת על ידי ערמת כביסה שחייבים להכניס למכונה. השילוב הבלתי ייאמן הזה שמעט גברים בני דורנו היו מוכנים לו הזין בפועל ממש את כתיבת ספרי "עובדת אלילים" שבו נכללו לראשונה השירים הללו (הם היו במקורם שניים). במשך חודש, בבקשי להעביר "מסר" מתחתיות נשמתי וחוויתי כאשה מודרנית נכלמת הייתי קמה ומתחילה בפעולות הבית הסזיפיות ותוך כדי כך מגרה את מוחי להשראה משוררית. זהו כור ההיתוך המתסכל והמפרה ובתנאי שלפחות את זה נפיק ממנו – את תוצרי ההפריה. שנה אזרחית קלה לבנות המין היפה
פעם ראיינתי את חיים באר, שכותב מתוך דירת אמו הנמצאת עשרות מטרים מביתו, והוא סיפר לי שבצהרים הוא מותח את שרירי ידיו בקפיצה לבית ובשטיפת כלים…פעולה שמאוררת ומערסלת לו את החשיבה, ושמתי לב שאין כמו התעמקות בחיתוך סלט קצוץ, לדוגמא, או שפשוף אריחי אמבטיה, כדי להפיק קטע (אפילו קטן) ספרותי וירטואלי נקי…ואולי אלה הם תירוצים מנחמים.
ניסיתי לחשוב מהמותן על יוצר דגול שלא נדרש להכין סלט ולבשל ואולי אפילו לא סבל סבל נפשי רב שהוא, יש הטוענים, חיוני ליצירה. והראשון שעלה בי, ומקווה שאני לא טועה בו, הוא לייב טולסטוי. תירוצים מנחמים נראה לי הגדרה מצוינת שאפילו נולדה ממנה אסכולה – הרומנטיציזם. ואם כבר אכלנו אותה לבנה אז כן רצוי שנעשה עוד משהו מחיתוך הסלט שנים על שנים, ומומלץ לדעתי להפנים שיש רגע שבו נבין שעשינו כבר מספיק סלטים כדי לפרנס יצירה עוד שנים גם בלעדיהם.
היי ענת
הרגע גיליתי את האוצרות של הפןסט שלך.
איזה שיר יפה, הלחן והשירה… גאוה עמוקה.
מאחלת לך לקבל הרבה מתנות
להתראות טובה
קיבלתי את איחולייך טובה בנפש חפצה. שולחת את הפוסט הזה על כל תכולתו לתמר למען תשמח +++ בשיתוף הפעולה עם אמה, ותגיד – אמא בואי נמשיך להעניק זו לזו עוד כמה מתנות רוח-נפש שכאלה. עוד אחת שונה בסגנונה המוזיקלי כבר יש בקנה ותשוגר לחלל הבננות החם והאוהב בקרוב מאוד.
ענת, אוהב את מה שראיתי מהספר, את השיר , שמח שתיקנו לי את הרמקולים ויכול לשמוע.
כן גם קברטי משהו , שרה יפה ביתך 🙂
מישהו ודאיחלם אותך לא פעם,
אשה נכלמת, את ?:-) אין לך מה להיכלם זה מעולה, והעש הלך אל האש.
שנה ברוכה לכן.
אבנר
ענת, ניפלא קולה של ביתך, והלחן כמו כפפה לשיר , וכבר אמרתי לך שמאד אוהבת את שיריך, מאד.
האמת אורה בושה ונכלמת אני שאני לא זוכרת שאהבת אותי ישירות, אבל זכרון הרגש שלי שומר לך תא מיוחד מלפני שהצטרפתי למטע המופלא. יוסי וקסמן חברי סיפר לי שהעלת את הלינק למצגת הראשונה שהכינה למעני שרית שץ. בעצם עכשיו משהו התבלגן לי בזיכרון. העיקר הוא ששימחת אותי מאוד מאוד אי אז ובריבוע הלילה. ותמר בתי קוראת הכול, וזה עיקר+++
גרמת לי ללכת לישון עם שיר בלב. ואם מישהו חלם/חולם אותי הוא משום מה עדיין לא התעורר כדי לספר לי. יש אפשרות נוספת – שהבחירות שלי רחוקות מיוסף בעל החלומות וצאצאיו. זב"שי. אבל לפחות הם מזינים את חלומותי שלי.
אבנר, ראה תגובתי לך מתחת לתגובת אורה ניזר. התבלבלתי במיקום, ובהזדמנות זאת אוסיף שמוזר לי לדעת שגם לך מתקלקל הרמקול… כמו בטהובן אבל תודה לאל זמנית. לילה טוב שנית
שיתוף פעולה מרגש אמא-בת. הקול וההגשה של תמר מצוינים. הלחן מותאם למילים כמו כפפה ליד. והמילים, מדבררות כל כך רבות מאיתנו, אני מניחה. וגם לי הידהד ברכט.
ברכות ענת יקרה ושנה טובה.
שמחה מאוד מאוד וכרגיל במילותייך תלמה, והן חיוניות להמשך דרבון הצלעות האחרות – הזמרת והמלחין. כמו שציינה לוסי – לא קלה היא דרכנו להגשים חלומנו מבית ומחוץ. בכלל, אנצל את מילותייך שיתוף פעולה כדי להכריז קבל עם ועדה שיתרוננו העצום בהיותנו כותבים שבבסיס היצירה שלנו איננו תלויים באיש למען שלמותה. כל השאר בונוסים מרחיבי לב ואינטראקציה אנושית.