לַמְּדֵנִי לְהוֹדוֹת עַל הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר

בְּעִמְקֵי יָם הַנְּשָׁמָה, עַל גַּלָּיו מְשַׁיֶּטֶת

אֲנִי בְּסִירָה רְעוּעָה לֹא אַחַת

לְלֹא מָשׁוֹט, מִפְרָשׂ

וַאֲפִלּוּ לֹא מַצְפֵּן,

חֲרֵדָה לְהִשְׁתַּקֵּעַ

בַּמְּצוּלוֹת.

לַמְּדֵנִי לִסְמוֹךְ, לֹא לַחְשׁוֹשׁ כָּל עוֹד הִנְּךָ

חָפֵץ בִּי לְהֶמְשֵׁךְ הַמַּשָּׁט בֵּין פְּלָאוֹת

יְקוּמְךָ, גַּם אִם צְנוּפִים הֵמָּה בְּחֶדֶר

אֶחָד עִם חַלּוֹן יְחִידִי אֶל חֲלוֹמִי

הַכּוֹמֵס כִּבְתֵבַת אוֹצָרוֹת אֶת סוֹד

יְכָלְתִּי לְהוֹדוֹת בִּמְיֻחָד

עַל שֶׁלֹּא נִתָּן

לִרְאוֹת.