בננות - בלוגים / ענת לויט / להיות "כספר פתוח"
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

להיות "כספר פתוח"

"להיות כספר פתוח".
זהו הביטוי שעלה בי פתאום בעת האחרונה בחיי הפרוזאיים הלא פשוטים, שעיקרם בעת הזו מאבק על ביתי זה שלושים שנה מפני מימוש רצונו של הגרוש שלי לקחתו ממני.
מעצם טבעי הייתי כל חיי עד כה כ"ספר פתוח" בפני כל אדם ועל פי מה שנהוג לפרש את צרף המילים "ספר פתוח": פתוחת-לב, גלוית-לב, חשופת כוונות ורגש. ולא, לא בהכרח תוגמלתי על כך ואף לא זכיתי בהערכה ובכבוד שלהם אמור לזכות "ספר פתוח" של ממש, ובעל איכות כובשת לב…
עד שבעת האחרונה "נפל לי האסימון" התבוני-רגשי והתהפכה בי תפיסת הביטוי "כספר פתוח".
גם ספר פתוח של ממש לא כל דפיו נפתחים בבת אחת. וכשמדובר בספר פתוח איכותי, הרי שאיכות זו השמורה בו נחשפת לא מיד, כי אם עם כל דף ודף הנפרש לנגד עיני הקורא.
לא גילוי לב הסופר הוא שיקבע את איכות הספר, כי אם מידת יצירתיותו ביכולתו להפתיע! אולי או קודם כול להפתיע את עצמו במהלך כתיבת ספרו!
וכן, שטף האירועים המוליכים את תוכן הספר חייב להשפיע על התנהלות גיבור הספר, להשפיע על נפשו הנחשפת והולכת באופן לא מקובע ולא צפוי!
וכן, בספר איכותי ההולך ונפתח ונחשף לעיני כותבו, ולאחר מכן לעיני קוראו – לא אחת מן הראוי שהנסתר בו יעלה על הגלוי…
מכאן גזרתי לעצמי קודם כול דרך התנהלות חדשה בחיי הפרוזאיים המתהווים יומיום. עלי ללמוד להיות "ספר פתוח" כזה שבו אני – כגיבורה – אזרום בעוז עם האירועים הנקרים בדרכי עם כל דף ודף באופן מפתיע ויצירתי ובלתי משועבד למי שהייתי אפילו בעמוד חיי הקודם. וכל זאת בתנאי שאינני פוגעת כהוא זה בחוט השדרה הפנימי שלי – שהוא אחד ויחיד וקיים בכל אדם, בין אם זיהה אותו ובין אם לאו. חוט השדרה הפנימי הוא זה שחייב להוליך את עלילת חיינו כולה מרגע היווצרנו מעפר ועד שובנו אליו.
ועיקר העיקרים, עלי לזכור בחיי הפרוזאיים את מה שידוע ומוכר באשר לתהליך הרצוי לכתיבת ספר: היצירה האמיתית נעשית בסמוי מן העין.
נ.ב. כמי שרוב שנותיה נמלטה לא אחת מהתמודדות חזיתית עם מציאות חיים פרוזאית קשה אל מעשה היצירה שבכתובים – ובכך במידה לא מבוטלת ויתרתי על כינון חיים נעימים פי כמה מאלו שהיו לי – זה שנים אחדות אני דבקה באמונתי כי יצירת חיים איכותיים לאדם בשגרת ימיו היא החשובה מכול, חשובה מכל מעשה יצירה שעיקרו בדיון.

שבת שלום

2 תגובות

  1. פוסט יפה מאד.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לענת לויט