בננות - בלוגים / ענת לויט / גם הספר העברי הוא "מוצר צריכה בסיסי"
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

גם הספר העברי הוא "מוצר צריכה בסיסי"

לפני כשבוע פרסמתי גם כאן – באתר האם שלי – וגם על קירי בפייסבוק כי עד שספרי "תפילת יחידה" יודפס (שזה יקרה השבוע) אפשר להקדים ולרכוש אותו דרך אתר הוצאת הקיבוץ המאוחד תמורת 30 שקלים בלבד. יכולתי לעשות זאת בהיתר ההוצאה שגילתה לי, לשאלתי איך אפשר למכור את ספרי בהנחה, כי יש פרצה בחוק הספרים לפיה כל עוד ספר לא הודפס אפשר למכור אותו בהנחה האסורה על פי החוק הרע הזה.
כמות הרוכשים הגדולה (עודכנתי בה על ידי ההוצאה) הוכיחה לי כי נכונות – לצערי – היו מחשבותי הנוגות במשך תקופה ארוכה באשר לאופן הקלוקל שבו התנהל וממשיך להתנהל ענף הספרים הכה יקר לי.
במשך שבוע ימים, בי נשבעתי, לא קמתי בבוקר עם שיר בלב כדי לפרסם על קירי בפייסבוק את עניין "מכירתי" הזמנית בהנחה – ולא כסוף עונה, כי אם כטרום עונה…
מאז ומתמיד לא קל לי נפשית ליחצן את יצירתי ולפמפם את רצוני העמוק והטבעי שתביאו אותה לשכון קבע בבתיכם.
אבל היתה בי הפעם החלטה מוקדמת, שמילאה אותי באומץ ובנחישות. ביקשתי להוכיח – אולי קודם כול לעצמי – כי כפי שנוהג מר הלפרין לפמפם באשר למשקפיים: גם ספר הוא מוצר צריכה בסיסי!
ובתור שכזה חובתם של המו"לים לדאוג שרכישת ספר תחייב את אוהב הספר בהוצאה כספית קטנה ככל האפשר! מבצע "ארבע במאה", שנתפס לפני הנחתת חוק הספרים כביטוי לזלזול במעמדו של הספר, לא היה אלא ישועתו לציבור היוצרים ואוהבי/רוכשי הספרים כאחת אילו נוהל נכון!
עוד לפני למעלה מעשור, כשהייתי חלק מהוצאת ספרים מן הגדולות בארץ, התנבאתי כי אסון רובץ לפתחו של ענף היצירה, הייצור והצריכה של המוצר הבסיסי והכה חיוני הזה לרוח האדם – הספר!
לא נביאה אני ולא בת להורים נביאים, אך כאשר הוצאות ספרים מפציצות שוק צריכה לא גדול במיוחד בעשרות ספרים חודש בחודשו, ומנהלות ביניהן תחרות גלויה וסמויה מי מהן מסוגלת להוציא יותר ספרים מדי חודש, והעיקר – כשהן יוצרות תחרות בין ספריהן שלהן על לב הרוכשים – כל ההתנהלות הבלתי מרוסנת הזו, הלא מבוקרת, החמדנית במידה לא מבוטלת היא ובעיקר היא שהביאה ככלות הכול להצפה הרסנית של חנויות הספרים.
ואז, כענף שלקה במחלה ממארת, נמצאה לו תרופה נפלאה ביסודה: מכירת ספרים במחיר של 25 שקלים! אלא שאופן השימוש של המו"לים בתרופה הוא זה שפגע קשות במידת יעילותה. האופן שבו נוהל מבצע "ארבע במאה" – המשך הצפת חנויות הספרים והצגת הספר המוזל באופן זול ותוך הבלטת זילותו – הם אלה שהפחיתו מכבוד הספר המצוי בפנימו, בין דפיו. הם, ולא מחירו!
המחיר הנמוך הוא זה שגרם לציבור גדול של אוהבי ספר לרכוש ולרכוש עוד ועוד ספרים של יוצרים, שהשקיעו בהם את דם לבם ואשר בלעדי זאת היו זורים לרוח קוראים מועטים בלבד את מאמצי היצירה העצומים שלהם.
ואז הופיע חוק הספרים ומנע באחת את מתן ההנחות למשך שנה וחצי מיום הופעתו של הספר העברי. לכאורה כדי לשמור על כבודו! אך מחירו הגבוה של "עול הימים", ובמיוחד בזמן כה קריטי להיקלטותו בעולמם של קוראיו/צרכניו, לא זו בלבד שלא סייע לו לשאת כנפיים אלא בדיוק להפך. חוק הספרים הניף גרזן מוות על ראש שמחתו של הספר העברי כמעט ביום היוולדו!
ועכשיו אחזור לסיום הפוסט הזה אלי ואל ספרי החדש "תפילת יחידה", שייכנס מאמצע השבוע הבא לגיליוטינת חוק הספרים.
א. אלמלא נמצאה פרצה בחוק שאפשרה להוצאה לאור האהובה שלי למכור אותו ולו למשך שבוע ב-30 שקלים (מחיר מנה שווארמה+כוס לימונדה), לא הייתי מעזה כלל לדחוק בכם למהר ולרוכשו.

ב. משום ההיענות הכה גדולה לרכישה המוקדמת של ספרי, התחזקה עמדתי באשר לחובתו של הספר העברי להימכר באמת כמוצר צריכה בסיסי אשר מחירו שווה לכל נפש, ויכולתי להמשיך להשתמש בעצמי ובספר שלי כשפנפני ניסוי ולהפציר בקיבוץ המאוחד להוזיל את מחירו הרשמי ל-49 שקלים!
כבודו של ספר, כל ספר, אינו במחירו כי אם בתוכנו. והתוכן הזה מן הראוי שיהיה זמין לכול!
ונ.ב. כמות רכישת "תפילת יחידה" השבוע הוכיחה לי ושוב (ובאמת בשיא הצניעות), כי יש הרבה לבבות חפצים בטיפוחה של השירה העברית בכללותה. ולו או קודם כול מבחינה כה מהותית זו התגשמה במלואה תפילתי היחידה.

שבת שלום

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לענת לויט