רעוּלה
אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?
בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי;
…תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,
תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.
י.ל. גורדון, "קוצו של יוּד"
יָמַי בְּלֵילוֹתֵיהֶן הִתְהַפְּכוּ עִם לֵדָתָן.
לא הִתְכּוֹנַנְתִּי לַמַּעֲמָסָה שֶׁלּא הוּסְרָה
לְיַלֵּד אַשְׁמָה אֲסוּרָה בִּכְמִיהָתִי
לְהֵינִיק –
נוֹתַרְתִּי רְעוּלָה.
אֶלְמַד עוֹל אֵם בְּהִנָּתְנִי לָהֶן
מֵאִי נְתִינָתִי לִי, חֲצוּיָה תָּמִיד,
לא מְאֻחָה.
שִׁבְרֵי חֶרֶס לְנֵס לִבְלוּבָן
מִמֶּנִּי, לְלא יְדִיעָתָן
אוֹתִי –
אִשָּׁה עִבְרִיָּה.
מתוך ספר שירי "תפילת יחידה" שיראה אור בקיבוץ המאוחד 2014
חד, רך, נוגע ומצמרר.
תודה רבה, איזה תימצות.
תודה לכן רננה ואומי… על החתום המתומצתת הרכה המבקשת נועם, שלווה וליל מנוחה
ענת, שיר אמיתי כל כך… פתאם נזכרתי באמירה של אליזבט סטון "ההחלטה להביא ילד לעולם משמעותה שהלב שלך יטייל תמיד מחוץ לגופך"…
המילים של סטון מדהימות ביופיין וב… דיוקן. אני תמיד טוענת – וברוחה רק שבניסוח פרוזאי יותר – שהקושי באמהות נובע לא אחת מהתייחסות רצינית עד מאוד למהות התפקיד… ולא להפך
מקסים. תודה.
שימחת את האם העברייה! תודה