בננות - בלוגים / / אישה עברייה
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

אישה עברייה

רעוּלה

אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֵדַע חַיָּיִךְ?

בַּחֹשֶׁךְ בָּאת וּבַחֹשֶׁךְ תֵּלֵכִי;

 
תַּהְרִי, תֵּלְדִי, תֵּינִיקִי, תִּגְמוֹלִי,
תֹּאפִי וּתְבַשְּׁלִי וּבְלֹא עֵת תִּבּוֹלִי.

                           י.ל. גורדון, "קוצו של יוּד"

 

יָמַי בְּלֵילוֹתֵיהֶן  הִתְהַפְּכוּ עִם לֵדָתָן.

לא הִתְכּוֹנַנְתִּי לַמַּעֲמָסָה שֶׁלּא הוּסְרָה

לְיַלֵּד אַשְׁמָה אֲסוּרָה בִּכְמִיהָתִי

לְהֵינִיק –

נוֹתַרְתִּי רְעוּלָה.

 

אֶלְמַד עוֹל אֵם בְּהִנָּתְנִי לָהֶן

מֵאִי נְתִינָתִי לִי, חֲצוּיָה תָּמִיד,

לא מְאֻחָה.

שִׁבְרֵי חֶרֶס לְנֵס לִבְלוּבָן

מִמֶּנִּי, לְלא יְדִיעָתָן

אוֹתִי –  

אִשָּׁה עִבְרִיָּה.

מתוך ספר שירי "תפילת יחידה" שיראה אור בקיבוץ המאוחד 2014

 

7 תגובות

  1. אומי לייסנר

    חד, רך, נוגע ומצמרר.

  2. תודה רבה, איזה תימצות.

    • ענת לויט

      תודה לכן רננה ואומי… על החתום המתומצתת הרכה המבקשת נועם, שלווה וליל מנוחה

  3. נורית פרי

    ענת, שיר אמיתי כל כך… פתאם נזכרתי באמירה של אליזבט סטון "ההחלטה להביא ילד לעולם משמעותה שהלב שלך יטייל תמיד מחוץ לגופך"…

    • המילים של סטון מדהימות ביופיין וב… דיוקן. אני תמיד טוענת – וברוחה רק שבניסוח פרוזאי יותר – שהקושי באמהות נובע לא אחת מהתייחסות רצינית עד מאוד למהות התפקיד… ולא להפך

  4. נטלי יצחקי

    מקסים. תודה.

השאר תגובה ל נורית פרי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט