אז ככה, תוך כדי צעידה במורד רחוב גאולה שלא שינה את פניו מימי תל אביב הקטנה צדו עיני שלט אחורי צמוד מבפנים לאחת המכוניות החונות...
על השלט הצהובון נכתבה מילה אחת באותיות ענק!
לא שתיים כגון – תינוק באוטו או נהג/ת חדש/ה
אבל מטרת השלט שבו חזו עיני הבוקר הזה היתה זהה – ראו הוזהרתם – או במילה עדינה יותר – היזהרו!
נעמדתי פעורת פה – לבי ניתר מצחוק ותוך שניות ממרמור לא קטן.
מדוע?
וכי מה נכתב על השלט שהוא גיבורי היומי!?
א-י-ש-ה
ותהיתי ושוב שמא לא התחוללה שום מהפכה פמיניסטית בעולמנו.
ותהיתי ושוב באשר למהותו של הומור – לגבי דידי אין הומור שהוא בדיוני לחלוטין; לפחות עם "רגל" אחת הוא נטוע במציאות המאוד רצינית.
ותהיתי ושוב, האומנם יש סיכוי שלאישה יהיה פעם אך ורק מעמד נכבד של אדם שווה ערך לזה של גבר.
ואם כבר ציינתי את מינו המשוער של זה שהצמיד את השלט אל שמשתו "בצחוק" (או שמא מדובר דווקא בנקבה שחמדה לצון-מה), אוסיף תהייה נוספת ליום זה:
האם מישהו מהגברים-גברים מבין חברי בבננות רוצה לעשות איתי תחרות מכוניות שתכלול, נניח, חנייה מושלמת ברוורס במקום פנוי מינימליסטי? ובנוסף, שנעמוד שנינו על קו זינוק מול רמזור אדום ונראה מי יגיע ראשון ליעד כלשהו שיוסכם על שנינו…
ותהיתי ועוד את תהיית התהיות הכי מעציבות: מעניין יהיה לבדוק מספרית כמה גברים לעומת נשים גרמו ולו בשנה האחרונה לתאונות קלות או רחמנא לצלן קטלניות!
ואקנח בשיר שכתבתי ככלות שבע שנות נישואי לפני עשרים שנה. השיר מופיע בספרי "עובדת אלילים", שנכתב כולו תוך כחודש בסערת רגשות שבעלי לשעבר לא עמד בה🙂
נוהגת כמו מטורפת
בַּכְּבִישׁ אֲנִי נוֹהֶגֶת כְּמוֹ מְטוֹרֶפֶת, עוֹקֶפֶת
מִיָּמִין וּמִשְּׂמאל וּמַגִּיעָה תָּמִיד רִאשׁוֹנָה
לָאוֹר הָאָדוֹם. שָׁם אֲנִי עוֹצֶרֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת
מִזָּוִית הָעַיִן בַּגְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִים בַּמְּכוֹנִיּוֹת
מִשְׁנֵי צְדָדִי, שֶׁמְּנַסִּים לְפַתּוֹת אוֹתִי
עַל יְדֵי קְרִיצוֹת עַיִן רַק בִּגְלַל חֲשָׁשׁ שֶׁאֲזַנֵּק
לִפְנֵיהֶם כְּשֶׁהָאוֹר בָּרַמְזוֹר יִתְחַלֵּף לְיָרוֹק
וּכְבָר לא יִהְיֶה לָהֶם סִכּוּי לְהַתְחִיל אִתִּי
דְּבַר מַה שֶּׁבִּגְלָלוֹ קִוּוּ שֶׁהִתְחָרֵיתִי
בָּהֶם וְשֶׁהֵעַזְתִּי לִנְהוֹג כְּמוֹ מְטוֹרֶפֶת
בִּכְבִישׁ עִירוֹנִי וּמְשֻׁבָּשׁ עַד מְאוֹד.
אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת כְּמוֹ מְטוֹרֶפֶת,
מֵעוֹלָם לא פָּצַעְתִּי וְלא הָרַגְתִּי אִישׁ,
אֲפִלּוּ לא בְּהֶבֶל פֶּה. גַּם אֲנִי הָרֵי אִשָּׁה
שַׁבְרִירִית וַעֲדִינָה, גַּם אִם בַּכְּבִישׁ לא רוֹאִים
זאת עָלַי. אָסוּר שֶׁיִּרְאוּ וְשֶׁיָּדְעוּ מַה מִּסְתַּתֵּר
אֶצְלִי מִתַּחַת לַהֶגֶה שֶׁאֲנִי מַחְזִיקָה תָּמִיד
בִּשְׁתֵי יָדַי וּבְלִי לְהַרְפּוֹת, תָּמִיד דְּרוּכָה
וּמוּכָנָה לְזִּנּוּק. לְאַחֲרָיו אָשׁוּב לְבֵיתִי
חֲבוּלָה וּמֻשְׁפֶּלֶת כְּשֵׁם שֶׁעָזַבְתִּי
וּכְאִלּוּ מֵעוֹלָם לא נָהַגְתִּי כְּמוֹ מְטוֹרֶפֶת
בִּכְבִישׁ עִירוֹנִי וּמְשֻׁבָּשׁ עַד מְאוֹד, וְגַם לא
נִצַּחְתִּי עָלָיו שׁוּם גֶּבֶר.
ועולם כמנהגו נוהג…
סעו בזהירות
שבוע מצוין
מעולה!
אני בטוחה שאשה כתבה זאת.
יופי של שיר על הנהגת!