שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
לא מכבר שאלתי חברה מימי בחרותי, שנשואה מאז ועד היום, איך היא עשתה זאת (אני מכנה אותה ואת שכמותה משני המינים – דינוזאורים)…
ענתה לי החברה: עבודה יומיומית!
ומכאן הסקתי ושוב שיש אהבת חינם, אך כאשר מדובר ב"מיסוד" האהבה – אין אהבה בחינם!
אודה ואתוודה כי שנים רבות השקעתי טונות של אנרגיות ב"רגש האהבה". פשוט עבדתי אותו ואת כל שנגזר ממנו כנגד מושאיו-בשר-ודם.
המשורר ולדימיר ויסוצקי כתב: אם לא אהבת, לא חיית ולא נשמת!
יפה מאוד לכתוב זאת כשורת פיוט, אך באמת למה התכוון המשורר בציון השילוש הקדוש: אהבה-חיים-נשימה?
בעיני כיום – מחוץ לדבר השיר – למילה הזאת אין שום תוקף.
זה מכבר המרתי אותה במילה אחרת, פשוטה ודלה לכאורה – חיבור בין שניים!
חיבור שהוא מעבר לטוב ולרע!
חיבור שביסודו קבלה שלמה – הגם אם היא נכפית על המקבל, אך מתוך עצמו. קרי, שאינו מסוגל אלא לקבל את זולתו בשלמותו כדי לקיים את החיבור שאין בלתו וכמותו!
ובאשר למילה הזו – אהבה – אומר רק זאת: מי ששוחה באוקיינוס, צולל וצף ושוחה וצולל וצף ושוחה, לא יהיה לו פנאי וצורך לומר ולו לעצמו כי הוא מתקיים בתוך אוקיינוס. לבטח לא יהיה לו צורך לחגוג אחת לשנה את יום "משחה ולנטיין הקדוש".
ואקנח בשני שירים משלי על אודות ה"אהבה", כמי שבהחלט ימים רבים – אולי רבים מדי – מילאה בתוכן לבבי מלא את שורת פיוטו של המשורר הרוסי: "אם לא אהבת, לא חיית ולא נשמת"… ולא עוד!
אַהֲבָה הִיא מִלָּה מְזַיֶּפֶת,
כְּלוּב זָהָב לְצִפּוֹר שִׁיר גּוֹסֶסֶת,
שֶׁהַכּול בָּאִים לַחֲזוֹת בָּהּ,
לְהִקָּסֵם, לְהִשָּׁבוֹת
בַּאֲחִיזַת עֵינֶיהָ הַנּוֹאָשׁוֹת
בְּעֵינֵיהֶם הַסּוּמוֹת.
מתוך "עירומה על גב סוס במונגוליה", הקיבוץ המאוחד, 2010
אָהֲבָה אֲנִינָה כְּהַשְׁבָּעָה
אוֹ השְׂבָּעַת רָעָב לָאֲרוּחָה נִמּוֹחָה
מִן הַחֵךְ לַגָּרוֹן וּלְבֶטֶן רַכָּה,
רֵיקָה מִמִּלָּה
שֶׁאֵין עוֹד טָעַם לְאוֹמְרָהּ.
מתוך "תפילת יחידה" שיראה אור בקיבוץ המאוחד ב-2014
שבת שלום
ואני דווקא מאמינה באהבה ולא רק ב"חיבור"…
התנגדותי היא לקיומה של מילה אחת שצרה מהכיל אוקיינוס רב פנים. מילה שחוקה שאני בספק אם הנוקטים בה יודעים מה טבעה וטיבה אלא שהיא מעמיסה יתר על המידה ולא אחת ממעידה את המהות הצפונה בה. נורית, מה ההבדל בין לאהוב כוס תה, חתול, ילד או בעל?