בננות - בלוגים / / מה בין אהבה לארוטיקה ול…היו זמנים… ועוד הפתעה על "רגעים"
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

מה בין אהבה לארוטיקה ול…היו זמנים… ועוד הפתעה על "רגעים"

 

 

חברתי האהובה, מיכל בת אדם, יודעת לאחרונה לא מעט שמחות. ואני שמחה מאוד בשמחתה. לפני ימים ספורים היא זכתה בפרס מפעל חיים במסגרת פסטיבל הסרטים הבינלאומי לסרטי נשים שהתקיים ברחובות.


הלילה בשעה עשר יחגוג הסינמטק את פועלה הקולנועי היחיד והמיוחד לאורך עשרות שנים בהקרנת סרטה הנפלא "רגעים", שאותו כתבה וביימה ואשר בו היא משחקת לצדו של אסי דיין. שתי אשיות קולנוע עברי על מסך אחד גדול!


הסרט יצא לאקרנים לראשונה בשנת 1979, לאחר הקרנה חגיגית בפסטיבל קאן, ועובד בשנה האחרונה גם למחזה על ידי מיכל בת אדם. ההצגה הועלתה בתיאטרון "תמונע".

אני עצמי אהיה הלילה בהקרנה ההיסטורית, כי מעודי לא צפיתי בסרט על מסך גדול. צפיתי בו פעמים לא מעט בביתי, מתפעמת בכל פעם מחדש מיד האמנית הפיוטית שיצרה אותו – מיכל בת אדם.


זאת ועוד, מרתק להזכיר שכשהסרט "רגעים" הוקרן לראשונה לפני 34 שנים היתה כאן עדיין צנזורה (גיליוטינה אמנותית) על יצירות אמנות, וזו החליטה לחתוך מהסרט סצינה שבאותם ימים נחשבה אירוטית נועזת. מיכל בת אדם וחברת ההפקה עתרו אז לבג"ץ, הפסידו בערעור, והסרט הוקרן אז ללא השלוש שניות המצונזרות!

למי שיבוא הלילה ויחזה בגרסה המלאה הכוללת את הסצינה "האירוטית", שנושאה אהבה והיא בוימה ומשוחקת באהבה כה עדינה יהיה ברור, לתחושתי, שבכל זאת קצת התקדמנו במדינתנו הקטנה – ולו בתפיסת האמנות וחופש האמן/נית.


אשמח להיפגש אתכם מחוץ לבננות הלילה בעשר באולם היפה של הסינמטק התל אביבי, לצפייה בסרט היפהפה שלא נס ליחו – "רגעים".

יום נפלא

 

 

 

3 תגובות

  1. לצערי אינני יכולה להגיע הערב אבל אני זוכרת היטב את הסרט הזה…

  2. אומי לייסנר

    מעניין מאד. כל הכבוד ותהנו.

  3. אני מצטרפת להתרגשותך מן האמנית מיכל בת אדם ןמן הסרט"רגעים",שראיתי פעמיים.אין כמוך חברה,ענת יקרה

    עפרה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט