שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
אַל תִּשְׁקְעִי בְּפֵשֶׁר
הַחַיִּים, תִּחְיִי
כְּמוֹ הַחֲתוּלִים
בְּנִמְנוּם מִתְמַשֵּׁךְ
בְּרוֹגַע
מוֹשֵׁךְ
שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת
בְּרִיק
שֶׁל חַיּוֹת
יוֹדְעוֹת סוֹד
הקִיוּם השָלֵם
מאִי יְדִיעָתוֹ
לְעוֹלָם
סְתָם
מִיָאוּ מִיָאוּ מִיָאוּ.
אַל תִּשְׁקְעִי בְּפֵשֶׁר
הַחַיִּים, תִּחְיִי
כְּמוֹ הַחֲתוּלִים
בְּנִמְנוּם מִתְמַשֵּׁךְ
בְּרוֹגַע
מוֹשֵׁךְ
שָׁעוֹת עַל שָׁעוֹת
בְּרִיק
שֶׁל חַיּוֹת
יוֹדְעוֹת סוֹד
הקִיוּם השָלֵם
מאִי יְדִיעָתוֹ
לְעוֹלָם
סְתָם
מִיָאוּ מִיָאוּ מִיָאוּ.
היי ענת, אני אוהבת את השיר, למרות שלא חושבת שהייתי רוצה לחיות כך…
אני דווקא כן. מאחלת לעצמי בדיוק את זאת בגלגול הבא. להיות חתולה!
שיר יפה ,מרגשת הכמיהה הפשוטה שבו
אבל מותר האדם מן החתול ומיאו מיאו מעולם לא הספיק לו ולנשמתו
חולקת על המותר… מותר?:)
ואולי זהו מקור הקלקלות כולן – שהוא בלתי מסופק לעולם – האדם
זה צרוב בד.נ.א הנשמתי שלנו האדם שונה מהחיה כי הוא מדבר ויש לו כוח מחשבה ודמיון וכמיהת נשמה למעלה כמו נר .ספור ארוך לא לבלוג או לפייס
זוהי אקסיומה
אף שהחתול ענוג הוא עדין חתול
מקור הקלקלות הוא הרצון לקבל שלנו שהתקלקל ותבע עוד ועוד למען עצמו בלבד תוך רמיסת האחר כשיתוקן אותו רצון ביגיעה רבה (ויש דרך) נשוב לאחדות האבודה לא חתולית אלא נשמתית
יחי ההבדל הקטן
תאמיני לי שאילו היית נמצאת יממה עם ג'סי למשל היית קולטת בחושייך שלו למשל יש כוח חשיבה ודמיון ושקיקה וכמיהה רוחנית לעילא. רק דבר אחד אין לו ולטובתו – יכולת הדיבר. את מוזמנת. הא, והמצאות מדעיות מהפכניות. נו, העולם הסתדר גם לפניהן ואולי אפילו היה טוב יותר ותמים ואנושי. אולי, לא בטוח. האדם יצרו רע מנעוריו. אין תקנה.
אני חושבת שחיות מצויות בתוך המהות שלהן ויותר נאמנות לה מאשר האנשים שעוטפים את עצמם בכל מיני קליפות נראות ובלתי נראות. וחתולים יותר מחיות 🙂
כל מילה שלך מדויקת בעיני. ומה שרואים משם לא רואים מכאן. קרי, רק מי שחי שנים מבוקר עד בוקר עם חתולים יודע עד כמה הם יותר אינטליגנטים ומפותחים מבעליהם…