בננות - בלוגים / / תודות למצנט מספר אחת
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

תודות למצנט מספר אחת

 

לפני יומיים השכלתי ללמוד שני דברים:

א.  מתי נולד המונח מצנט.

ב.    שאני זכיתי במצנט.

 

את פרטי הסעיף הראשון גיליתי בגוגל. וכך נכתב שם בין השאר:  השם "מצנט" נגזר משמו של גאיוס קילניוס מאיקנס, רומאי עשיר ממוצא אטרוסקי, שתמך במשוררים  – ביניהם וירגיליוס.

הסעיף השני התגלה לי בתיבת המכתבים, שם מצאתי מכתב מקרן תל אביב לספרות ואמנות ע"ש יהושע רבינוביץ', שבו נתבשרתי כי ועדת הקרן מצאה אותי ראויה לקבלת מענק שיסייע לי להוציא לאור את ספר שירי "תפילת יחידה".

 עליתי הביתה בצהלת לב ובחיוך זרחני לגמרי (טוב שאף שכן לא ראה אותי ככה מחייכת לעצמי כמו…) גם בגלל התמיכה הממונית הלא קטנה, אך בעיקר על שום ההכרה הציבורית המגולמת בעצם התמיכה. הכרה בחשיבות הדפסת היצירה כספר. הכרה בעצם הכישרון היצירתי. הכרה אשר לתחושתי לעולם לא די בה לכל יוצר אשר כל יצירה שלו היא לוֹ כאילו ראשונה ומוֹצאה כיש מן האין.

 סקירה היסטורית אישית ליד שולחן המטבח רק חיזקה עוד יותר את שמחתי – ובה בעת את תודתי לגוף הציבורי החשוב הזה, הפועל למען היוצרים תושבי תל אביב זה עשרות שנים כמצנט לכל דבר.

 יחסַי עם קרן תל אביב לספרות ואמנות החלו לפני שלושים שנה בדיוק. הייתי אז בת 23 ונתבקשתי לפנות לקרן על ידי הוצאת ספרית הפועלים, שהוציאה לאור את ספר ביכורי "דקירות". אותו ספר זיכה אותי גם במענק מהקרן וגם בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן.

 במהלך שנותי מאז – כך בדקתי ומצאתי השבוע – כמעט כל ספר שירה שהוצאתי לאור זכה בברכת הדרך של קרן תל אביב.

 בניגוד ליוצרים, שנסמכו על שולחנם של המצנטים בעלי השם המזוהה ואשר אולי היו צריכים לרצותם אפילו באופי יצירתם, לי אין דבר וחצי דבר כלפי המצנט שלי מלבד תודתי זו השלוחה אליו על כנפי כניסת השבת הזאת, כבשאר הימים, והתחייבותי לציין בפתח ספרי את דבר קבלת המענק.

 הוועדות המתמנות על ידי מנהל הקרן (בשנים האחרונות זהו גיורא עיני, שמעולם לא לחצנו ידיים להיכרות אישית) משתנות מעת לעת – אולי אפילו שנה בשנה – ולזוכים אין מושג מיהם חבריה (גם לא לאחר הזכייה, בניגוד לוועדות פרסים).

 "תפילת יחידה", לכשיצא לאור, יהיה ספר שירי השישי –  והרביעי שזכה במענק קרן תל אביב.

 אז בתום שלושים שנות יצירה אני רוצה להודות מעומק הלב, פשוט כך, לקרן תל אביב לספרות ואמנות – על התמיכה הממונית, שהיא בעיני בראשית דבר סימבול לעיקר: רוח גבית איתנה לרוח היוצרת.   

 

 

 

 

16 תגובות

  1. איזה יופי!!!! ברכותיי…

    • יש עוד פרט שגרם לי להסמיק מקורת רוח: כיוון שבשנה שעברה לא חולק המענק, היו השנה טונות של בקשות. מסתבר שתל אביב משופעת בכוחות יצירה… אתמול גילינו שגם ראש העירייה שלנו הוא בעצם לא פחות מגלגול של צ'ארלי צ'פלין

  2. שמחה בשמחתך אין כמו ארוע כזה לפתוח בו את החודש ואת השבת
    הרבה הצלחה לספרך ענת

  3. שמעון מרמלשטיין

    יופי.
    מאחל לך שתסמיקי כל שנה מהסיבה הזאת 🙂

    אגב, פעם פניתי אל הקרן הזאת. להתעניין. עד שהתברר לי כי מיועדת רק לתושבי תל אביב.

    • א. אולי תנהג כפי שנוהגים לקבלת אישור חנייה קבוע בעיר. תשכור דירה ותשנה את כתובתך בתעודת הזהות. ב. באשר אלי, זוהי גם מעין אות "יקירת תל אביב", שכן מאז לידתי כמעט לא עזבתי את שערי העיר הנפלאה הזאת.

      • שמעון מרמלשטיין

        המימון של קרן רבינוביץ שווה לחודש שכירות. אז לא כדאי כלכלית. אם נתעלם מההכרה והכבוד שקשורים במענק.
        אז בלעתי את הרוק והמשכתי לצעוד בפארק בגבעתיים. כשאני מתעייף, אני עולה לקומה ה-18 במגדל, משקיף על ת"א מרחוק ונזכר בפתחי (מרצועת עזה) שבנה לנו את החדר על הגג, בבית הקודם (עם האישה הקודמת) מול מצפה הכוכבים ואמר,
        כשהשקיף על ת"א מהגג. אפילו רבת עמון, מרחוק, נראית זוהרת ועד היום אני לא יודע אם הוא התכוון לשבח את רבת עמון או להעליב את ת"א.
        עכשיו כדי לשאול אותו, למה הוא התכוון בדיוק, אני צריך להכנס לרצועה ולאור המתיחות הקלה ( של השרשרת) אני חושב שאדחה את זה למועד אחר. למאה אחרת. כמו עם אליס.

  4. אין ספק שאת ראויה למימון הזה. שתהיה לך הצלחה!
    מחכה בסקרנות ובאהדה גדולה לספר שייצא.

    (אני אפילו אינני מבקשת, מפני שאינני תושבת שתל אביב).

  5. רקפת זיו-לי

    ברכות חמות!!! והרבה הצלחה כשייצא הספר.

    • מה שטוב בעידן ה"ספר קיים חצי שנייה" זה שהלפני נהיה הכי מהנה. ותודה כל הליווי האוהב בחזית המשפחתית כולה

  6. גיורא פישר

    ברכותי!
    עכשיו, כשאת עשירה, אני בא לכוס קפה עם עוגה (נטולת סוכר!)

    • בפסח שמעון הורה לי להעמיד מים על האש. אולי תתאם איתו ותגיעו שניכם יחד?

  7. ב ה צ ל ח ה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט