בננות - בלוגים / / שירי "מכבסת, תולה" זיכה אותי במתנת פתע לכבוד יום האישה הבינלאומי
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

שירי "מכבסת, תולה" זיכה אותי במתנת פתע לכבוד יום האישה הבינלאומי

 

 

 

 

 

אומרים "צדיקים – מלאכתם נעשית בידי אחרים". אז בהחלט אינני צדקת (הנחתום יכול להעיד על עיסת הווייתו?), אבל מלאכתי השירית בהחלט זיכתה אותי ממש הבוקר בתחושה שדווקא כשאני מרפה מכל חלומות ההתקבלות – קורים דברים נפלאים ומשאלתי מתגשמת: ששירתי תדבר ותיגע (בלי שאדרש לדחוף אותה – אני בהחלט לא-מי-יודע-מה בדחיפות עצמיות).

 וכל הפרולוג הזה למען השיתוף בכך שנודע לי הבוקר ששירי האנטי פמיניסטי הבא פורסם היום במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות, שיוחד ליום האישה הבינלאומי. והשמחה ענקית: שירי "מכבסת תולה" שאף זכה להלחנה ולקול בתי הבכורה תמר – מופיע באמצע הגיליון ובשאר העמודים משיריהן של יונה וולך, דליה רביקוביץ, ש. שפרה, רחל חלפי וריתא עודה.

אז הנה שירי עם הקדשה אישית וחתימה אישית ושמחה אישית.

 

מכבסת, תולה

 

מְכַבֶּסֶת, תּוֹלָה, מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת,

מְקַפֶּלֶת וְשׁוֹמֶרֶת בְּנַפְטָלִין.

אִשָּׁה קְטַנָּה שֶׁמְּכַבֶּסֶת, תּוֹלָה,

מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת, מְקַפֶּלֶת וְשׁוֹמֶרֶת

אֶת עַצְמָהּ בְּנַפְטָלִין לְמַעַן חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים.

 

http://www.youtube.com/watch?v=wsLorqEP4hI

 

 

האמת היא שהשיר שפורסם היום בעיתון מופיע בגרסתו הראשונה, שפורסמה בספרי "עובדת אלילים" ונכללת באנתולוגיה שערכה דורית ויסמן ורואה אור בימים אלה: "מלכה עירומה – שירת מחאה חברתית נשית".

 

מְכַבֶּסֶת, תּוֹלָה, מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת

וְשָׂמָה בַּנַּפְטָלִין. אִשָּׁה קְטַנָּה עִם

חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים שֶׁמְּכַבֶּסֶת, תּוֹלָה,

מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת וְשָׂמָה אֶת עַצְמָהּ

בְּנַּפְטָלִין עִם רֵיחַ רַע שֶׁיִּשְׁמֹר

עָלֶיהָ מֵחֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים.

 

הגרסה הראשונה כאן נערכה על ידי לאה שניר ופורסמה ב"עירומה על גב סוס במונגוליה". אין לי מושג איזו גרסה טובה יותר.

 צרות של עשירים?! לא בהכרח. אבל כן צרות של מאושרת (ולו ליום אחד…)

 

 

 

4 תגובות

  1. רקפת זיו-לי

    שיר מעולה לדעתי בשתי גרסאותיו.
    ברכותיי.
    גם לדעתי נכון להרפות לפעמים 🙂

    • ענת לויט

      אכן אין ארוכה ונחוצה מהדרך ללמוד מתי לעשות ומתי להרפות – והכי הכי קשה זה ללמוד להרפות על אמת. ותודה רקפת על אישור שתי הגרסאות. אגב, בראייה עדכנית אני עצמי דווקא נוטה לגרסה הראשונה זו שפרצה ממני באבחה אוטנטית ולפני העריכה…

  2. חנה טואג

    יופי של שיר ענת

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט