אומרים "צדיקים – מלאכתם נעשית בידי אחרים". אז בהחלט אינני צדקת (הנחתום יכול להעיד על עיסת הווייתו?), אבל מלאכתי השירית בהחלט זיכתה אותי ממש הבוקר בתחושה שדווקא כשאני מרפה מכל חלומות ההתקבלות – קורים דברים נפלאים ומשאלתי מתגשמת: ששירתי תדבר ותיגע (בלי שאדרש לדחוף אותה – אני בהחלט לא-מי-יודע-מה בדחיפות עצמיות).
וכל הפרולוג הזה למען השיתוף בכך שנודע לי הבוקר ששירי האנטי פמיניסטי הבא פורסם היום במוסף 24 שעות של ידיעות אחרונות, שיוחד ליום האישה הבינלאומי. והשמחה ענקית: שירי "מכבסת תולה" שאף זכה להלחנה ולקול בתי הבכורה תמר – מופיע באמצע הגיליון ובשאר העמודים משיריהן של יונה וולך, דליה רביקוביץ, ש. שפרה, רחל חלפי וריתא עודה.
אז הנה שירי עם הקדשה אישית וחתימה אישית ושמחה אישית.
מכבסת, תולה
מְכַבֶּסֶת, תּוֹלָה, מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת,
מְקַפֶּלֶת וְשׁוֹמֶרֶת בְּנַפְטָלִין.
אִשָּׁה קְטַנָּה שֶׁמְּכַבֶּסֶת, תּוֹלָה,
מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת, מְקַפֶּלֶת וְשׁוֹמֶרֶת
אֶת עַצְמָהּ בְּנַפְטָלִין לְמַעַן חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים.
http://www.youtube.com/watch?v=wsLorqEP4hI
האמת היא שהשיר שפורסם היום בעיתון מופיע בגרסתו הראשונה, שפורסמה בספרי "עובדת אלילים" ונכללת באנתולוגיה שערכה דורית ויסמן ורואה אור בימים אלה: "מלכה עירומה – שירת מחאה חברתית נשית".
מְכַבֶּסֶת, תּוֹלָה, מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת
וְשָׂמָה בַּנַּפְטָלִין. אִשָּׁה קְטַנָּה עִם
חֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים שֶׁמְּכַבֶּסֶת, תּוֹלָה,
מוֹרִידָה, מְגַהֶצֶת וְשָׂמָה אֶת עַצְמָהּ
בְּנַּפְטָלִין עִם רֵיחַ רַע שֶׁיִּשְׁמֹר
עָלֶיהָ מֵחֲלוֹמוֹת גְּדוֹלִים.
הגרסה הראשונה כאן נערכה על ידי לאה שניר ופורסמה ב"עירומה על גב סוס במונגוליה". אין לי מושג איזו גרסה טובה יותר.
צרות של עשירים?! לא בהכרח. אבל כן צרות של מאושרת (ולו ליום אחד…)
שיר מעולה לדעתי בשתי גרסאותיו.
ברכותיי.
גם לדעתי נכון להרפות לפעמים 🙂
אכן אין ארוכה ונחוצה מהדרך ללמוד מתי לעשות ומתי להרפות – והכי הכי קשה זה ללמוד להרפות על אמת. ותודה רקפת על אישור שתי הגרסאות. אגב, בראייה עדכנית אני עצמי דווקא נוטה לגרסה הראשונה זו שפרצה ממני באבחה אוטנטית ולפני העריכה…
יופי של שיר ענת
תודה, ושבת שלום