בננות - בלוגים / / משוררת אורחת – "תשואות ראשונות"
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

משוררת אורחת – "תשואות ראשונות"

 

 

 

על דורית דינור, מורתי האהובה בשיטת פלדנקרייז, כבר למדתם זה מכבר. העניין הוא שדורית דינור היא בראשית דבר משוררת וציירת שאף ניהלה שנים אחדות בית ספר לאמנות בדרום הארץ.

אני גאה ושמחה להציג במטע בהופעת בכורה ארבעה משיריה מתוך קובץ שירים בכתובים.

 

זיזים

 

אַל תִּתָּפְסִי בַּזִּיזִים

כְּנַף אַדֶּרֶת הַגַּאֲוָה

תְּנִי לַשּובָל לְהִתְרוֹמֵם

לָעוֹר לְהַרְגִּישׁ

לִרְגִישׁוּתֵךְ לְהַגִּישׁ

עֲטִיפוֹת

מַתָּנוֹת

 

תְּנִי לָרוּחַ לְרַשְׁרֵשׁ

לַחֲלוֹף לְגַשֵּׁשׁ

אֶת בָּתֵּי הַשֶּׁחִי

שֶׁל הַמְּקוֹמוֹת הַסְּגוּרִים.

 

 

חומה

 

לְעִתִּים הוּא מְטַפֵּל בָּחָתוּלָה

מִתְבּוֹנֵן בָּה בִּפְלִיאָה

מְחַבֵּק אֶת צָוָארָהּ

 

גם חָתוּלַתְךָ  גְּדֵלָה בְּחָצֵר

עַל אֲדָמָה מְלֵאָה דַּרְדַּר

בְּעֶזְרַתָּה אַתָּה בּונֶה לְךָ חוֹמָה

לָנוּס מִפְּנֵי הָאַהֲבָה.

 

כלי הרכב שלי

 

פֶּרַח הוּא כְּלִי הָרֶכֶב שֶלִי

עָשוּי מִפְּלַסְטִיק, מִנֵּפְט

כּוּלו צִבְעֵי תַּעֲשִיָה.

 

הוּא מְקוֹר אֶנֶרְגִּיָה מְחוֹלֵל

הַשְרָאה אֶלֶקְטְרומַגְנֶטִית

נוֹתֵן כִּווּן לַצְמִיחָה.

 

אֲנִי יושֶבֶת עָלָיו, מַדְלִיקָה

וּפוֹרַחַת כְּאָבְקָה.

 

כאב

 

 כְּשֶהָעָצִיץ עָמַד בִּמְּלוא פְּרִיחָתו

 הִיא הֵעֵזָה לַצֵּאת

 

 בְּמַסְוֶה שִיא הַצֶבַע

 חָפְרָה אֶת דַּרְכָּה בָּחוֹשֶךְ

 הִתְפַּתְלָה מֵהַצַּד מַבְריקָה.

 

הַתּוּכְלִי לְהִתְפָּעֵל מֵהַתּולַעַת

לְהַבִּיט בִּתְּעָלַת כְּאֵבָה?

אַת הַפּורַחַת.

 

צאי מתוך התמרוקים

 

רְצוֹנוֹתַי עַל מַדָּף

גְּבוֹהִים.

אָבָק שֶׁל שָׁנִים

כִּסָּה אוֹתָם.

הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד בְּלָבִּירִינְת קוֹמוֹתַיִּם

בֵּין צְלִילֵי חֲלוֹמוֹתַי עָגוּלִים

וְרַמְקוֹל הַצָּעוֹת בַּקַּנְיוֹן.

צְאִי מִתּוֹךְ הַתַּמְרוּקִים

נַקְבּוּבִים פְּתוּחִים

לִקְלוֹט אֲבַק קְסָמִים.

 

 

 

 

 

8 תגובות

  1. שירים יפים בעיני בעיקר "זיזים"
    תודה ענת שהבאת שבת המלכה לך

    • תודה חנה על קריאתך האוהבת – ואודה כי אף אני הוקסמתי עד מאוד מ"זיזים" שיש בו את אותו משהו שאינו חיזיון נפרץ בשירים – לוכד באחת שכבות הוויה מהותיות. שבת שלום

  2. ענת, מאד אהבתי את "זיזים". יש בו כמה רבדים ובכל פעם שקראתי אותו גליתי משהו נוסף.
    נורית

    • תודה נורית על משובך המעתיר. אם תזוזי/תציצי שוב בפוסט-סלון האירוח שלי תגלי היום משהו נוסף… למה שראית אתמול.

  3. ענת הי,
    שירים יפים ונאחל לדורית שתזכה תמיד למצוא את ההבדל ביו ה"תמרוקים" לבין "אבק הקסמים".
    שבת שלום — צדוק

  4. ניחנת ,ענתי, בנדיבות לב ענקית. שירים יפים ומרגשים בעיקר הראשון.
    עפרה

    • נדיבות הלב, לפחות אצלי, היא בילט אין ומובנת מאליה ואוטומטית כשאני אוהבת מישהו או משהו או את שניהם. טבעי, פשוט וקל. והעיקר שמחתי במשובך המדרבן. שתינו יודעות כמה זה חשוב ויקר ערך

השאר תגובה ל נורית פרי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט