בננות - בלוגים / / תפילת יחידה
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

תפילת יחידה

הַנָּח לִי, אֱלֹהַי, לְהָנִיחַ לַמְּנוּחָה

לְהִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ חֲדָרַי, לְהִתְרַוֵּחַ

בְּרִהוּטִי הֶחָדָשׁ, הַפָּשׁוּט וְהַזּוֹל,

בֵּין קִירוֹתַי הָרֵיקִים מִקִּשּׁוּט,

הַמּוּאָרִים בְּנוּרָה לְלֹא חֻפָּה,

הַמְּחֻבֶּרֶת לְטַבּוּרִי, הַמְּחֻבָּר

אֵלֶיךָ. הַנָּח אוֹתִי שְׁקֵטָה

בִּנְעִילָתִי אֶת בֵּיתִי הֶחָדָשׁ

מִפְּנֵי כָּל זָר מִלְּבַדְּךָ וּמִלְּבַדִּי.

הַנָּח בִּי אוֹתִי כַּחֲדָשָׁה וּמֵחָדָשׁ

בְּבוֹאִי וּבְצֵאתִי מִלְּפָנֶיךָ עֵירֻמָּה

כִּבְיוֹם הִוָּלְדִי בְּאִחוּר רַב.

 

 

מתוך כתב יד של ספר שירים חדש הנושא את שמו של שיר זה

13 תגובות

  1. בהצלחה.
    השיר יפה.
    שבצת שלום
    רות

    • ענתי יקרה, אף פעם לא מאוחר להיולד מחדש, ואני מאחלת לך שבלידה מחדש את חווה , תמשיך הנשמה ל"רקוד בעירומה". (משפט שאני חוזרת ואומרת בשירים שלי). שבת שלום, ואהבה חיה אסתר

      • כשהייתי בתחילת תהליך ההריון העצמי לפני כשני עשורים פגשתי את הסופרת האהובה עלי עמליה כהנא כרמון. כששאלה מה שלומי לחשתי על אוזנה שאני מתכננת להיוולד מחדש והיא מיד קלטה וצהלה ועודדה באומרה: להיוולד מחדש ומתוך עצמך זה הכי הכי. אז מי ייתן ואמי הורתי בהחלט תוכל להיות מוכתרת אך ורק כרחם פונדקאית זמנית וכל השאר היסטוריה. ואגב, מה שאפשר את ההיריון כולו זה קודם כול המגע הפנימי עם הנשמה העירומה והכמיהה להשיל מעליה את כל בגדיה על מנת שתיחשף במלוא תפארתה (לעיני בלבד קודם כול) ושלא על מנת להתלבש שוב.

    • תודה על ברכת הדרך המעודדת

  2. ענת, אהבתי את התפילה הזאת.
    עולה ממנה תחושה של השלמה ושל שלמות. לידה משמחת יותר…
    נורית

    • בדיוק כך, נורית. השלמה ושלמות שהן העיקר בלידה חוזרת מתוך ולעצמך כי אז פחותים הסיכויים לקלקול הצמיחה.

  3. מירי פליישר

    בידוד נזירי אך אמיתי. ואמת יש לכבד. בהצלחה עם הספר ובהצלחה עם התפילה.

    • חשבתי לתת תשובה ארוכה ומנומקת אישית וכללית אך אסתפק בכותרת: א. קלטת משירי את העיקר. ב. רק במצב של "בידוד נזירי" אדם יכול – "לשיטתי" – להתחבר אל עצמו ולעשות לביתו הפנימי את המיטב. ג. היתרון בתכנון להוציא לאור ספר שירה הוא אפס הציפייה שמישהו ירכוש/יקרא אותו. ד. הצלחת התפילה היא החשובה מכול.

      • גיורא פישר

        מקריאת שיריך החדשים,נראה לי שעומד לצאת ספר מצוין.
        הצחקת והעצבת אותי כשכתבת: "היתרון בתכנון להוציא לאור ספר שירה הוא אפס הציפייה שמישהו ירכוש/יקרא אותו."

        • כבר כתב על זאת משורר קלסיקון (שהוכר ככזה עוד בחייו), הלוא הוא נתן אלתרמן: "יגון ואושר מתחלפים בתור. זה יעבור זה יעבור". וגם לא אכחד ש: מה שלא שובר בונה (אותי לפחות). ותריסר לייקים על משפטך הראשון. די לי ב-עד מניין כמותך בהיותי ענת החדשה-המפוכחת והשמחה בחלקה.

  4. תפילה מכמירת לב.כל כך קרובה ללבי.
    בהצלחה רבה
    עפרה

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט