בננות - בלוגים / / הבת והאם – המשך
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

הבת והאם – המשך

http://megafon-news.co.il/asys/archives/107944

קשה להתאפק משיתוף משפחת הבננות בעוד טיפת נחת…

13 תגובות

  1. ענת, זה הרבה יותר מטיפה…
    אתמול סיפרה לי חברה שראתה את קזבלן. "איך היה?" שאלתי. "השחקן לא מאד טוב, ענתה לי אבל השחקנית היתה מ..ד..ה..י..מ..ה…" 🙂

  2. למה להתאפק ?????
    כיף לקרוא ולדעת !
    דיסק משותף ? – יש למה לחכות !

    • גם אני התבשרתי על הדיסק הודות לכתבה… משמים מכוונים את צעדינו באותות ומופתים מסתוריים

      • רות בלומרט

        ענת בוקר טוב,
        המשיכי לשתף אותנו בכל שמחה.
        רות.

        • אמשיך לשתף … במשורה בשמחותי, כלומר תחת צנזור פנימי האוסר על שוויץ יתר "פולני". וזהו המקום למעין גילוי נאות. אין לי ספק שלרוב חברי הבננות ילדים מה שנקרא מוצלחים. "יחצון" בתי תמר הוא בגלל עיסוקה האמנותי – והאמנות מעצם טבעה היא נחלת ציבורנו.

          • גיורא פישר

            אל תתביישי, המשיכי להשוויץ. לפעמים אנחנו אוכלים חרא מילדינו, אז כשמגיעה נחת, מותר לנו להנות מהקצפת.

          • אוקיי גיורא, לייק על "לפעמים אנחנו אוכלים חרא מילדינו". ובאנלוגיה לביאליק (אגב, היו לו ילדים? לא זוכרת): "ואנוכי בחלבי ובדמי את הבערה אשלם". חנוך לוין היה מנסח מעט גס יותר את האופן שבו לפעמים ילדינו אוכלים את לשדנו כדי לצמוח על גב נשמתנו.

          • מקסימה יפה רגישה וחכמה מחכה ואיזה כיף שתשיר אותך

          • התכוונתי מחכה לאלבום שירייך שתשיר

          • בדיוק כפי שכתבה תמר, אין מתאימה ממנה לשיר את שירי. אבל לפעמים קרבת יתר בין הזמרת לכותבת המילים יוצרת פלונטרים שהתרתם תלויה… באמא כמובן. במילים פשוטות, אל לי לצפות לדבר.

  3. רקפת זיו-לי

    נפלא!
    תרשמי לך קונה בטוחה לאלבום.
    כיף כיף כיף!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט