מהו אורך חיי שירתו של משורר

בימים האחרונים נתקעו בתודעה המשונה שלי שלוש מילים – רציתי לכתוב שפתי ישנים. ארבע מילים נפלאות, בעיני. ידעתי של מי הן, ומכאן המשיכו מחשבותי לנוע אל הדחף לכתוב את הפוסט הזה. ארבע המילים – רציתי לכתוב שפתי ישנים – הן שם אחד מספריו הנפלאים של המשורר אמיר גלבוע.

תהיתי לעצמי כמה אנשים מכירים או מתרועעים כיום עם שירתו, עם שיריו הגדולים שחלקם לא קלים לעיכול חפוז. יש לי הרגשה שלא רבים.

ומכאן תהיתי בכלל בשאלה היותר רחבה – מהו אורך חיי שירתו הגדולה של משורר כאן בארצנו הקטנה. הנחתי היא שמשורר אינו כותב לעצמו. הוא כותב מתוך דחף היצירה שקיים בו אך הוא מבקש לעצמו קהל קוראים – ורצוי שהקהל יהיה מתמשך יותר ממשך חייו הפיזיים של המשורר.

את שירתו של אמיר גלבוע זכיתי להכיר במסגרת שיעורי הספרות באוניברסיטה לפני לא מעט שנים. אין ספק שהדיון המונחה בשיריו זיכה אותם ואותי באור גדול. בינינו, קל יותר להפנים באחת את שיריו של ביאליק מאשר לעכל מיידית שירים כמו של אמיר גלבוע. אבל מבחינתי לפחות שניהם משוררים בני ליגה אחת – לאומית ועולמית כאחד. ומהו משורר גדול, בעיני? זהו מי שלוכד במעט מילים כמה שיותר שכבות של הוויה. תאמינו לי, לא קל בכלל. וזה בין השאר, כמובן.

לימים זכיתי להכיר אישית את אמיר גלבוע, איש צנוע ומופנם, בעל פני אריה ממש. גם בחייו לא הייתה דרכו סלולה אל לב הקהל הרחב, בעיקר משום שרוב שיריו מחייבים יותר מקריאה פזיזה אחת. זה הכול.

ועכשיו, בימינו שנעשים יותר ויותר עמוסים בשלל דברים המרחיקים אותנו משאר הרוח, אני תוהה ומהרהרת בשירתו של אמיר גלבוע – כדוגמה וכמשל – לעושרנו התרבותי הענקי, שנצבר בעשורים האחרונים ושמספר דורשיו ונזקקיו הולך ופוחת. ולבי צר ומצר עד מאוד – על המשוררים הגדולים שלנו ובה במידה  עלינו.

שיר אחד של אמיר גלבוע ודאי מוכר לכולם. למה? פשוט כי הוא הולחן ומושר על ידי סלב שאולי יזכה להיזכר בתודעתנו הקולקטיבית הרבה יותר מן המשורר הנפלא אמיר גלבוע. השיר הוא "פתאום קם אדם בבוקר ומחליט כי הוא עם ומתחיל ללכת", והזמר העל מותי הוא לא אחר מאשר שלמה ארצי.

ואני לסיום רשימתי אביא שיר אחר של אמיר גלבוע, אחד מהכי הכי שלו – "פני יהושע", שנכתב לזכר אחיו יהושע שנספה בשואה. ואם אגרום לכך שמישהו מקוראי פוסט זה יזכה עצמו במפגש ראשון או מחיה מחדש את היכרותו עם שאר שירי גלבוע, אזי נזכה כולנו בחיבור עם עיקר חיינו.