בננות - בלוגים / ענת לויט / מהו אורך חיי שירתו של משורר
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

מהו אורך חיי שירתו של משורר

 

 

בימים האחרונים נתקעו בתודעה המשונה שלי שלוש מילים – רציתי לכתוב שפתי ישנים. ארבע מילים נפלאות, בעיני. ידעתי של מי הן, ומכאן המשיכו מחשבותי לנוע אל הדחף לכתוב את הפוסט הזה. ארבע המילים – רציתי לכתוב שפתי ישנים – הן שם אחד מספריו הנפלאים של המשורר אמיר גלבוע.

תהיתי לעצמי כמה אנשים מכירים או מתרועעים כיום עם שירתו, עם שיריו הגדולים שחלקם לא קלים לעיכול חפוז. יש לי הרגשה שלא רבים.

ומכאן תהיתי בכלל בשאלה היותר רחבה – מהו אורך חיי שירתו הגדולה של משורר כאן בארצנו הקטנה. הנחתי היא שמשורר אינו כותב לעצמו. הוא כותב מתוך דחף היצירה שקיים בו אך הוא מבקש לעצמו קהל קוראים – ורצוי שהקהל יהיה מתמשך יותר ממשך חייו הפיזיים של המשורר.

את שירתו של אמיר גלבוע זכיתי להכיר במסגרת שיעורי הספרות באוניברסיטה לפני לא מעט שנים. אין ספק שהדיון המונחה בשיריו זיכה אותם ואותי באור גדול. בינינו, קל יותר להפנים באחת את שיריו של ביאליק מאשר לעכל מיידית שירים כמו של אמיר גלבוע. אבל מבחינתי לפחות שניהם משוררים בני ליגה אחת – לאומית ועולמית כאחד. ומהו משורר גדול, בעיני? זהו מי שלוכד במעט מילים כמה שיותר שכבות של הוויה. תאמינו לי, לא קל בכלל. וזה בין השאר, כמובן.

לימים זכיתי להכיר אישית את אמיר גלבוע, איש צנוע ומופנם, בעל פני אריה ממש. גם בחייו לא הייתה דרכו סלולה אל לב הקהל הרחב, בעיקר משום שרוב שיריו מחייבים יותר מקריאה פזיזה אחת. זה הכול.

ועכשיו, בימינו שנעשים יותר ויותר עמוסים בשלל דברים המרחיקים אותנו משאר הרוח, אני תוהה ומהרהרת בשירתו של אמיר גלבוע – כדוגמה וכמשל – לעושרנו התרבותי הענקי, שנצבר בעשורים האחרונים ושמספר דורשיו ונזקקיו הולך ופוחת. ולבי צר ומצר עד מאוד – על המשוררים הגדולים שלנו ובה במידה  עלינו.

שיר אחד של אמיר גלבוע ודאי מוכר לכולם. למה? פשוט כי הוא הולחן ומושר על ידי סלב שאולי יזכה להיזכר בתודעתנו הקולקטיבית הרבה יותר מן המשורר הנפלא אמיר גלבוע. השיר הוא "פתאום קם אדם בבוקר ומחליט כי הוא עם ומתחיל ללכת", והזמר העל מותי הוא לא אחר מאשר שלמה ארצי.

ואני לסיום רשימתי אביא שיר אחר של אמיר גלבוע, אחד מהכי הכי שלו – "פני יהושע", שנכתב לזכר אחיו יהושע שנספה בשואה. ואם אגרום לכך שמישהו מקוראי פוסט זה יזכה עצמו במפגש ראשון או מחיה מחדש את היכרותו עם שאר שירי גלבוע, אזי נזכה כולנו בחיבור עם עיקר חיינו.

 

פני יהושע

ויהושע מעל אל פני מביט. ופניו זהב

שחוט. חלום קר. חלום חנוט

ולרגלי הים מכה נצחים אל החוף.

 

אני חולה נהייתו. דומה, אני עומד למות.

אך מכרחני, מכרחני לחכות חי

אל-תמיד.

אחי מעל פניו עולים בעב

להגיד עקבותי בחול הנשטף.

 

הים מכה ונסוג. מכה ונסוג.

מלחמות איתנים מותנות בחוק.

אני ברוח. אחר. בורח. רחוק.

גם יהושע עכשיו נח ממלחמות.

 

שהנחיל נחלה לעמו,

אבל קבר לא חצב לו

בהרי אפרים.

על כן לילה לילה הוא יוצא

לשוח בשמים.

 

ואני חולה. דומה עומד למות

מיחף בחול ירח קר

בשולי המים

והומה בי, הומה בי סוף

המכה לרגלי את מותי

 

גל אחר גל –

על פני חיים רבים

יתרומם ויתגדל.

 

 

 

 

9 תגובות

  1. שיר מדהים הבאת ענת
    דווקא את אמיר גלבוע הכרתי
    אולי מהסדנא אולי מאנרגי
    שירתו כמו שאמרת צריך לקרוא אותה שלוש פעמים

    ולעניין אורך חיים קשה לדעת
    את אומרת הוא נלמד והרי לא כולם נלמדים
    את אומרת שלמה ארצי שר אותו ולא את כולם שר שלמה
    וכמו עטור מצחך ששר אריק למילותיו של אברהם חלפי
    כך משוררים נזכרים כשמלוות להם מוזיקה ושירה
    או שהחברה הפוליטית והתרבותית השלטת נתנה להם מקום בפנתאון
    למרבה העצב
    שירי דודו גיספן מוזכרים יותר מכל שירה אחרת

    • תודה על תגובתך, כי היא מאפשרת לי להעלות עוד שתי שאלות שמלוות אותי שנים: א. כמה אנשים לומדים… ב. האם מי שמכיר נניח משורר ענקי כמו גלבוע רק משיר מולחן אחד ואפילו שניים שלושה – זכה להתבשם באמת מדבר שירתו, או שזו נחמה פורטא/או שמחת עניים. נכון, זה יותר טוב מכלום, ובכל זאת… ואגב, יש עוד כמה משוררים ששאלתי/תהייתי הבוקר חלה עליהם. נניח יאיר הורביץ ואכן גם אברהם חלפי ברשימה – שרובנו מכירים אותו הודות לאריק הגדול מכולם, ואולי גם מהיותו שחקן בעוץ לי גוץ לי…

      • אוכל לקחת עצמי כדוגמא
        לא התעניינתי בשירה עד 2009 השנה שבה התחלתי לכתוב
        והשם חלפי היה מוכר לי מאברהם שהיה גם שחקן ואריק שר אותו ומשמשון ששרנו את שיריו ועבורי רחל תפסה טרמפ על השם חלפי
        את הגדולים הכרתי לפי שהיו בלימודי חובה
        פרננדו פסואה לא היה כל כך מוכר בחייו והוא ודאי לא חשב שכך יהיה במותו
        הנה את מזכירה וגם בקייץ היה פרויקט של הזכרת משוררים נשכחים
        אין ספק שמוזיקה ומחזות מרימים קרנם של יוצרים כי כך מגיעים לקהל רחב
        והקהל הרחב התרחק מהשירה בדור האחרון והתקרב לתרבות השיטחית
        ואולי הפייס והרשתות האלקטרוניות השונות
        דווקא יחזירו את הקהל הרחב
        אני בכל מקרה מטפח את דרכי האישית בנושא
        וחושב כי ״שיר סיפור ומוזיקה״
        הינו מרשם טוב להביא את השירה לקהל הרחב
        ובינתיים אני נהנה
        מקווה לראותך בהשקה

        • א. אין הוכחה טובה ממך לכך שלעולם לא מאוחר לדברים הטובים בחיינו. ב. בשלוש שנים הספקת לגמוע וליצור מה שהרוב לא מספיקים בחיים שלמים. ג. המדהים הוא שאכן הפייסבוק (לפחות על פי חברי לקיר) הפך להיות שופר נפלא לדברי שיר גם של משוררים שהלכו לעולמם בלי דעת פייסבוק מהו. והתופעה הזאת מדהימה ממש. ד. בגלל הוותק שלי בתחום שהכיר בינינו זה מכבר בישרתי לעצמי בשמחה שהתעניינותי ביצירה וביוצריה – לטובתי ולטובת אהבתי בביתי פנימה בעיקר. וכפי שאני מתמצתת זאת – גם לעצמי לא אבוא להשקה…

          • הבנתי ענת בהחלט מקבל את האמירה הבנה שלך
            אולי בשנה הבאה……..
            ותודה רבה על המחמאות שבאות ממשוררת וסופרת ותיקה כמוך לכבוד לי
            ואני שנפלתי ישר לתוך הרשת מסכים איתך שזה עושה הרבה טוב
            תמשיכי לעשות לעצמך

  2. ענת, רשימה יפה מאוד. אני מסכים עם דוד, "פני יהושע" שיר נפלא. רגישות מילים נדירה לגלבֹּעַ. אגב, השיר ששלמה ארצי שר, מן היפים שלו, נקרא במקורו "שיר בבוקר בבוקר".

    • אני מניחה שתגובתי תיקרא כקצת הזויה. אני מאמינה בעולם הבא (אולי בגלל פחד המוות מהמוות/אין מוחלט). אני מאמינה שפני יהושע – ערטילאיים ככל שיהיו – חייכו אי שם למעלה למקרא שירו הנפלא של האח אמיר בעודו בחיים. ובאותה מידה אני מאמינה שאמיר גלבוע רווה נחת מהפוסט הזה. ולא בגללי. אני רק השליחה, כמו כל השליחים האוהבים שמנציחים בעצם קריאתם ופרסום אהבתם את שירי המשוררים שהלכו לעולמם. כמאה כניסות תוך יממה לפוסט הזה בהחלט שימח. וגם שלל התגובות – בעיקר בפייסבוק. והנה הגילוי למה נדחפתי לכתוב את הפוסט. בעת האחרונה שמתי לב שרבים מחברי שם עושים נפשות למשוררים כמו דוד פוגל ואברהם חלפי ועוד שלל משוררים נוכריים. ופתאום ניסיתי לדמיין אפשרות שמישהו – כולל אני – יפרסם על קיר הפייסבוק שיר משיריו הנפלאים של אמיר גלבוע, ואיכשהו הרגשתי שזה לא יקרה – כי מקומו של אמיר גלבוע לא שם, בפייסבוק, לא במישרין. רק בננות מאפשר כתיבה קצת יותר ארוכה ומעמיקה על ספרות בכלל ושירה בפרט. אז ככה הגענו כל אוהבי שירת אמיר גלבוע עד הלום.

      • את לא יחידה הרוב מאמינים
        גם אשתי
        אני במיעוט מבוטל וזה לא שלא הייתי מעדיף שאת תהיי צודקת זה בגלל שעבורי זה בערך כמו המים שאני שותה או הפיתה שאני קונה
        זה ברור לי מעל לכל ספר ואולי זה החיסרון שלי
        אבל זה סופני ולא ניתן לעשות דבר כדי לתקן
        זה מזכיר לי סיפור על דודי היקר שלפני שנפטר היה מחובר לזונדה במשך 17 שנה
        אדם אוהב חיים שירה ושמחה
        הוא היה כל כך אוהב חיים שמטוניס עבר לפריז לחיים הטובים
        הקים משפחה ובנה את ביתו
        טוב קרתה תקלה בניתוח פשוט והוא נקלע למצב העגום
        לימים אולי עשר שנים אחרי שאל אותו אשתו אם יאמרו לך שאם תאמין אז תקום על רגליך האם תעתר לאמונה
        תשובתו הייתה חד משמעית
        הכול שטויות
        אני מעריץ אותו על כך
        תודה ענת

        • אמונה היא בדיוק כמו אהבה: אי אפשר לשכנע מישהו להאמין כשם שאי אפשר לשכנע מישהו לאהוב. אבל שכרה של אמונה כמו שכרה של אהבה בעצם היותה מצמיחה מפריחה ואפילו מרפאה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לענת לויט