שלא על מנת להיפרד משוררת, סופרת ועורכת ספרים
החתול שלי
הֶחָתוּל שֶׁלִּי לֹא יוֹדֵעַ דְּבַר מוֹתוֹ.
אֲנִי מְקַנְּאָה בּוֹ עַל שֶׁלֹּא יֵדַע
אֶת מוֹתוֹ אַף לֹא רֶגַע
לִפְנֵי בּוֹאוֹ
וּמְיַחֶלֶת לִהְיוֹת
כְּמוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ
חַי כַּהֲוָיָתוֹ.
החתול שלי
הֶחָתוּל שֶׁלִּי לֹא יוֹדֵעַ דְּבַר מוֹתוֹ.
אֲנִי מְקַנְּאָה בּוֹ עַל שֶׁלֹּא יֵדַע
אֶת מוֹתוֹ אַף לֹא רֶגַע
לִפְנֵי בּוֹאוֹ
וּמְיַחֶלֶת לִהְיוֹת
כְּמוֹתוֹ בִּשְׁלֵמוּתוֹ
חַי כַּהֲוָיָתוֹ.
שיר יפה מקורי ומהודק
ובכל זאת מותר האדם מן החתול
אתמול באה אלי לראשונה הביתה מורה בשיטת פלדנקרייז. סביבנו היו … חתולי. לה עצמה אין חתול, כך שהיא לא משוחדת באהבת חתולים. אבל כשאמרתי לה – "את רואה איך הם לא מפריעים לנו בכלל?" היא ענתה: "אני מקווה שאת יודעת שהם שיעור נפלא". בקיצור חנה, מותר האדם ולו בעיני זו עוד אמירה-פרה קדושה. אולי בעיקר בהמצאות כמו חללית ופייסבוק אבל לא בחוכמת על – האינטואיציה הדוממת.
הי ענת, לפעמים גם בני אדם לא יודעים שמותם קרב, הלא כן?
לרגע חשבתי שמה שתיארתי בשיר מוטעה ושהצדק איתך, אבל אז קראתי שוב את השיר ונרגעתי – ולו באשר לאבחנה שלי. הוא פותח באמירה שהחתול לא יודע שימות בעוד שאנחנו יודעים זאת מגיל רך מאוד. וזה בעיני הבדל עצום באיכות החיים – לטובת החתול כמובן. ואשרי בני האדם שמתים בחטף. הרי זה מה שמגדיר "מוות בנשיקה".
ענת, הרי לחיות כאילו אף פעם לא נמות הוא חכמה גדולה. ועם זאת, יש אומרים כי טוב למות כאילו לא חיינו, ובזה החתול מתעלה עלינו…
עלי להתוודות שאת הריישא הבנתי מיד. הסייפא לא כל כך. אולי כדאי שאיוועץ באחד מחתולי או… בצדוק אלון. או שאת תסבירי (בושה ונכלמת אני)
הכוונה היא לא להצטער להיפרד ממה שהיה, ולא להתייסר על סוף החיים.זה לא אומר להתעלם מהחיים המשמעותיים שחיינו אלא לשים אותם מאחור ולא לכאוב את סיומם…
קל לומר וקשה (ולא בטוח שנכון..) ליישם…
נורית