בננות - בלוגים / / בדרך אל החתולים (1)
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

בדרך אל החתולים (1)

 

הַחֲתוּלִים שֶׁלִּי לִמְּדוּ אוֹתִי

אֶת שְׂפַת הָאֵין מִלִּים, לְדַבֵּר

אֶל כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַאֲזִין

לְאַשֵּׁר רוֹחֵשׁ מִתַּחַת לְפַרְוָותִי

כְּשֶׁאֵינֶנִּי מְנֻמֶּסֶת, לֹא מְהֻסֶּסֶת

בִּכְמִיהָתִי לְמַלֵּא רָעָב  לְלִטּוּף

חָטוּף מֵעַל לְפַרְוָותִי כָּאִשָּׁה

הַמְּאֻלֶּפֶת שֶׁהָיִיתִי.

 

 

 

8 תגובות

  1. בוקר טוב,
    אהבתי.
    רות

  2. רקפת זיו-לי

    גם אני אהבתי, וגם את הקריצה לקנז. מחכה ל-2 😉

    • מצטרפת לרקפת גם אני בממתינה:)

    • א. אני לגמרי לא בטוחה שקנז אוהב חתולים לא כמדיומים ספרותיים. לעומת זאת, אני גיליתי באיחור של רבע חיים את עולמם של החתולים (בזכות בנותי שתבעו חתול אחד… ועכשיו יש לי… והן מעולם לא פתחו ולו קופסת שימורים אחת לחתולים שלא לדבר על ניקוי ארגז החול. ג. מאז כתיבת מחזור שירי "עובדת אלילים" הבנתי שמשורר לא חייב לחכות למוזה. כמו צייר שמחליט לצייר סדרת ציורים, גם משוררת פשוט צריך לכווננן עצמו פנימית לנושא קרוב ללבו. אז כן עכשיו החתולים על הכוונת שלי והציפייה שלך ושל חנה בהחלט מעוררת את בלוטות הפיוט. אז תודה בשמי ובשם החתולים

  3. היי ענת, אהבתי את השיר, למרות שאני תמיד מעדיפה כלבים על חתולים… 🙂

    • שמורה איתי היטב העדפתך. אם אי פעם תזדמני למעוננו, תגלה כי חתולי הצמרת שלי די כלביים. העדפתי בזמנו חתולים מן הטעם האנוכי שלא צריך לטפל בהם כמו בתינוק נצחי… התוכנית שלי היא בערוב ימי להזדקן עם כלב שיאלץ אותי לצאת מהבית שלוש פעמים ביום. ולסיום, אני ממליצה לך בחום עצום לקרוא ולהקריא לכלבך את הספר "מארילי ואני" שנערך על ידי להוצאת מטר. עבדתי ומררתי בבכי.

השאר תגובה ל רקפת זיו-לי ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט