רוֹצָה לְקַבֵּל אוֹתָךְ פְּעוּרַת לֵב
כִּזְרוֹעוֹת חֲשׂוּפוֹת, לְנַשְּׁקֵךְ
כִּשְׁתִיקַת הוֹדָיָה
לְאַחַר שֶׁהִמְרֵאתִי עַל גַּבֵּךְ
לִפְנֵי שנחֲתתְּ הַרְחֵק מִקִּנֵּךְ.
מֵעַתָּה נֶאֱחַז יָדַיִם
בַּמֶּרְחָק, נַחֲלֹק אֲוִיר
שֶׁיִּשָּׂא אֶת כְּנָפֵינוּ
לְאַהֲבָה אַחֶרֶת.
יפהפה, מכמיר לב.
הכמיהה הזו לאמא, לאמהי הנצחי.
שנה מכילה ומצויינת לך ענת,
מרונית.
מעניין שגילית את הנושא הבלתי מצוין – אמא ובת. עלי להסגיר שהשיר נכתב עם הקדשה לבתי תמר לפני שחזרה לפני שנה מניו יורק. עכשיו אני מכוונת אותו לשנייה בתור שנמצאת באיטליה. האמא נצחית כנראה רק שעליה לעבור כמה גלגולי אמהות לטובת כל הנפשות הפועלות. שתהיה שנה מתוקה כמוך ולך
השנייה בתור, דנה. ומזל שהפוסטים כאן חסויים מעיניהן…
שיר מרגש נוגע בציפור הנפש של האימהות אחד היפים שלך ,ענת
מועדים לשמחה
מקווה ש"אחד מהיפים" מצטרף לפחות למניין. ועוד מעט שמחת תורה שהוא יום השיא!
"נחלוק אויר שישא את כנפינו לאהבה אחרת".נפלא ומרגש.אני הכרתי את שתי בנותייך היפות בערב ההשקה לספרך.
עפרה
כשבנותי השתיים היו עולות ימים ואני על סף גירושים פתאומיים כתבתי צרור סיפורים נבואיים אישיים. האחרון שבהם נקרא "לידה". ואותו סיפורון מתאר-חוזה איך אדחף את בנותי הפלאיות השתיים אל מחוץ לחדר שבו אני נולדתי ונתקעתי בו ימים ארוכים מדי ואפילו שנים רבות – איך אדחף אותן אל מחוץ לחדר כדי… לבוא אחריהן, בעקבותיהן למען שלושתנו ניטיב לשיר לרקוד ולשמוח בסיפור אחר. אותו אירוע השקה לכבוד "עירומה על גב סוס במונגוליה" אכן הראה קבל עם ועדה עד כמה הנבואה הכי הכי חשובה בחיי אכן התגשמה.
בוקר טוב ענתי אהובה. שיר יפיפה. לידה חדשה של אם, מעניקה לידה חדשה גם לבת. אם משוחררת היא מתנתת דרור לבת. מועדים לשמחה. ושמחה לךך בכל יום תמיד. חיה אסתר
מדויק מדויק מדויק