שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

שיבה הביתה

 

רוֹצָה לְקַבֵּל אוֹתָךְ פְּעוּרַת לֵב

כִּזְרוֹעוֹת חֲשׂוּפוֹת, לְנַשְּׁקֵךְ

כִּשְׁתִיקַת הוֹדָיָה

לְאַחַר שֶׁהִמְרֵאתִי עַל גַּבֵּךְ

לִפְנֵי שנחֲתתְּ הַרְחֵק מִקִּנֵּךְ.

מֵעַתָּה נֶאֱחַז יָדַיִם

בַּמֶּרְחָק, נַחֲלֹק אֲוִיר

שֶׁיִּשָּׂא אֶת כְּנָפֵינוּ

לְאַהֲבָה אַחֶרֶת.

 

 

 

 

9 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    יפהפה, מכמיר לב.
    הכמיהה הזו לאמא, לאמהי הנצחי.

    שנה מכילה ומצויינת לך ענת,
    מרונית.

    • מעניין שגילית את הנושא הבלתי מצוין – אמא ובת. עלי להסגיר שהשיר נכתב עם הקדשה לבתי תמר לפני שחזרה לפני שנה מניו יורק. עכשיו אני מכוונת אותו לשנייה בתור שנמצאת באיטליה. האמא נצחית כנראה רק שעליה לעבור כמה גלגולי אמהות לטובת כל הנפשות הפועלות. שתהיה שנה מתוקה כמוך ולך

  2. שיר מרגש נוגע בציפור הנפש של האימהות אחד היפים שלך ,ענת
    מועדים לשמחה

  3. "נחלוק אויר שישא את כנפינו לאהבה אחרת".נפלא ומרגש.אני הכרתי את שתי בנותייך היפות בערב ההשקה לספרך.
    עפרה

    • כשבנותי השתיים היו עולות ימים ואני על סף גירושים פתאומיים כתבתי צרור סיפורים נבואיים אישיים. האחרון שבהם נקרא "לידה". ואותו סיפורון מתאר-חוזה איך אדחף את בנותי הפלאיות השתיים אל מחוץ לחדר שבו אני נולדתי ונתקעתי בו ימים ארוכים מדי ואפילו שנים רבות – איך אדחף אותן אל מחוץ לחדר כדי… לבוא אחריהן, בעקבותיהן למען שלושתנו ניטיב לשיר לרקוד ולשמוח בסיפור אחר. אותו אירוע השקה לכבוד "עירומה על גב סוס במונגוליה" אכן הראה קבל עם ועדה עד כמה הנבואה הכי הכי חשובה בחיי אכן התגשמה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לענת לויט