לפני ש"יומנה של אישה מודרנית" ראה אור פניתי למאייר הדגול זאב אנגלמאיר, ביקשתי שיקרא את הרומן בכתובים ושאם ורק אם הוא אוהב – שישקול לעצב למענו את הקנקן, קרי העטיפה. ואז לילה אחד נחתה בתיבת המייל שלי הפתעה – איורים שזאב יצר ושנינו קיווינו שיהיו כלולים בין פרק לפרק. זאב חשב: "מדוע שלא יהיו בספרך בין פרק לפרק איורים כמו בספרי המופת של פעם, ברומנים הגדולים, מה שידגיש עוד יותר את מיוחדותו ויופיו של הספר. אינני רוצה תשלום עבור האיורים. אסתפק בהנאה שהאיור לספר הזה גורמת לי."
פניתי להוצאה ושם הבטיחו שמהעותק העשרת אלפים יהיו גם איורים. כאשר בישרתי זאת, מוכת אכזבה, לזאב הנפלא אך העזתי לבטא משאלת לב כמוסה ועזה, הוא חתם: "משאלות לב הן חלומותיהם של האנשים הערים, אמר איזה פילוסוף יווני".
איזה יופי!!! זה מוסיף עוד מימד, קסום בעיניי…
נורית
איזה יופי!!! זה מוסיף עוד מימד, קסום בעיניי…
נורית
אין לך מושג עד כמה נחמץ לבי שרק על הטקסט של יומנה הייתי ממונה. אבל עוד חזון למועד! הוצאות ספרים מתקמצנות איפה שלא צריך. אבל אני עקשנית ומאמינה אדוקה בהגשמת משאלת הלב אם אני מרגישה אותה בעצמותי כנכונה.
זה ממש מימד נוסף כמו בספרים של פעם
שנה של נחת ענת יקרה ומילוי משאלות לבך לטובה 🙂
כל יישותי מאמצת את שורתך השנייה במלואה כולל הסמיילי הנדוש שבהחלט יזכה למימד אישי. את יודעת למה, ריקי? כי אין ברירה. ומהמקום הזה הכי נכון לנוגה שלי ולי להמריא.
איזו איכות!
מדוע לא ממשיכים במסורת נפלאה זו? היה מושך את העין והלב ומרגש…
בהצלחה בכתיבתך
שנה טובה ומבורכת, שנת יצירה שופעת.
רות
יש עוד כמה דברים נפלאים שנעלמו מעולם הספר. השיקול הכלכלי הוא המנצח. אבל זאב ואני ננצח את כל השיקולים הנלוזים. זו משימתי וייעודי על גב "יומנה" היקר שלי. ומי ייתן ובמהלך השנה הקרבה הוא יימכר לגויים ויחזור לכאן במלוא הדרו! ועם איורים נפלאים לכל פרק ופרק.
מקסים ומלא הומור!
אכן זאב קלט מיד ואף הבליט את יסוד ההומור שהוא מבחינתי פסגת יצירתי – זו ועד כה.