פְּגָמַי נהיוּ פִּיגוּמַי.
אֲנִי מְטַפֶּסֶת בְּרֶגֶל
קַלָּה, לֹא מַכְאִיבָה,
נִשֵּׂאת משְכמִי מַעֲלָה
עַד שאתְנתֵק לְהַבִּיט
אֵיךְ הָאֲדָמָה פּוֹצָה
פִּיָּה לְהַבְלִיעַ.
וְלֹא אֵירָתַע
וְלֹא אֶבָּהֵל עוֹד
מֵהֱיוֹתִי
שְׁלֵמָה.
אני מאחלת לכל חברי מטע הבננות השוקק שנת השלמה ושלמות פנימה והחוצה
שיר נהדר לפתוח בו שנה
שתהיה לך ענת יקרה שנה שלמה מלאה נפלאות יום יום
תמיד ריקי יודעת להגיד את המילים הנכונות, אז אני מנצל את הפיגום שלה ומטפס עליו ומצטרף לברכות.
ברכתכם אותי כברכתי אתכם ורק שלא נהיה עוד כפיגומים במגדל בבל.
"פגמיי נהיו פיגומיי
אני מטפסת ברגל
קלה…" – פשוט נפלא מכל בחינה
עפרה
אני לא שולטת, לצערי, בשום שפה כמו בעברית כדי לקלוט עד כמה שפה – כמו העברית – היא חכמה ומחכימה לטפס בנתיבי החיים הדמומים ברגל קלה והולכת משנה לשנה. שנה טובה עופרה מכל בחינה.
ענת הי,
יפה ושוב אני מתפתה לאיזה פאראפרזה משפינוזה — המוגבלות שלנו איננה פגם אלא דווקא שלמות אחת שעושה אותנו למה שהננו.
שנה טובה, בריאה ומאושרת ומלאה בשלמות — צדוק
כיוון ששפינוזה מרבה לככב בחייך וגם אני זוכה בו בתגובותיך, עוררת בי את אהבתי משכבר שנזנחה כליל בגלל צוק עתי העריכה, טיפסתי למעלה במדף הספרים שהולכים איתי לא מעט שנים וגיליתי את תורת המידות של שפינוזה וחידשת ימינו כקדם. זו כבר התחלת שנה טובה. אז תודה גם על זאת.
אכן, אין פגם בפגם ויש שלֵמות בהשלמה. יפות ענת, מילותייך. שנה טובה לך.
הרחבת את שירי במילות שיר משלך. שנה טובה גם לך