שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

שמחה

כשאני מְכַבָּה כל דאגה וחרדה

מוציאה שמחתי ראש זעיר

ממערת קְרָבַי, שוֹלחת רגל

מהססת שלא יבוּלַע לה,

שלא אבְליעַ אותה,

עד שפתאום פורצת בריבּוֹא

ניצוצות, מחוֹללת תהוֹם

לְהַר נישָא בַּאֲוויר ללא אדמה

תחתָּיו ומחוֹללת איתי

כּבשמלַת נוצות לבנָה

של פֵיַית קסם קְלַידוֹסְקוֹפּי

בְּאֵין הזמן. זמן מאוּשָר.

 

 

 

 

11 תגובות

  1. אשרייך, ענת, על שניחנת ביכולת כיבוי של מה שראוי לכבות וביכולת ההעלאה ממעמקים את שראוי שיעלה ויפרוץ.
    שנה טובה ומבורכת!

    • ניסחת נפלא מדויק את היכולת הפלאית שהתגלתה בי כאילו בן לילה – או שמא נענו תפילותי מקדמת דנא: לכבות בנקל את המיותר ובאותה עת ממש להדליק ולתדלק את המותר והרצוי למען העיקר – השמחה! אגב, שמחה נקייה בלי קשר לכלום ובלי התניה. ומה שאפשרי לי אפשרי לכל מי שיחפוץ. בקרוב אכתוב על זה פוסט כשליחת שיטה מהפכנית ממש.

  2. ענת, איזו שמחה פורצת… לקראת ראש השנה – מאחלת לך שנה של ריקוד אינסופי שכזה…
    נורית

    • צדוק, אני מניחה שאלו שורותיך. כי אין לטעות בחתימת סגנונך. כמדומני שאתה צודק באבחנתך/אבחונך. ובהצלחה רבה ורבתי באירוע ההשקה שליד ביתי. אתה תחת השגחה טובה (בית ביאליק… ואני(

      ענת, האין-זמנים האלה, של היצמדות שלמה לקיום, שאת מדברת עליהם בשירך היפה, מתרבים לאחרונה אצלך בשירים, או שרק נדמה לי? שנה טובה והמשך ריבוא ניצוצות אל-זמני

    • המועדים החיצוניים אמורים לכווננן אותנו להשגת יעדים פנימיים. כמו אונייה בלב ים שזקוקה למגדלור ומצפן. מאחלת לך, נורית, ולכל מי שירצה בכך (אני כבר שם) לשחרר את יצר השמחה לריקוד סוער ברוב ימות השנה.

      • ענתי יקרה לי, זהו. זכיתי באחות לשמחה , ומה אבקש יותר, פרק שלם בספרי החדש נקרא, " דרך השמחה". וזו גם אחת מהדרכים אליו מוביל השיר שפרסמתי כאן , "תפוחי תהו". והמשך יבוא. מי יודע אולי נייסד מושבת שירה שהדרך אליה היא דרך השמחה. אוהבת אותך מאוד מתגעגעת. שנת שמחה, חדוה, רננה, דיצה, תשוקה, עליה וחיים. וכל מה שתרצי. והשיר יפיפה כמובן. אוהבת חיה אסתר

        • מה שבטוח שאת ואני אחיות לשמחה. לא בטוח שארצה להקים מושבת שמחה מחשש שתוביל למושבת לצים. ובכלל מניסיוני כשאדם חש שמחה בבדידותו הוא יכול ליהנות גם מתחושת ביטחון שאף אחד לא יפריע לו להחזיק בשמחתו עוד ועוד. אני וחתולי מחכים לך ולספרך, אחותי, ומי ייתן שניפגש בשמחה ודיצה אחרי החג המשמח שבפתח.

  3. אין דבר מופלא יותר מהעלאת השמחה ללא תנאי ונסיבות. אשרייך ענתי שניחנת בסגולה זו.יופי של שיר
    שנה טובה ויפנ ושמחה ובריאה שתהא לך ולמשפחתך.
    עפרה

    • התנאי היחיד להעלאת השמחה ללא תנאי ונסיבות הוא הורדת הציפיות לאפס או קרוב לזה. ואת פיחות הציפיות הזה למדתי בדם יזע ודמעות והרבה הרבה אופטימיות מולדת ובלתי נכחדת. וברכתך אומצה בשלמותה ומוחזרת לך בזאת באהבה ובשמחה

  4. ענת הי,
    יפה מאוד ותודה, ואיך נוכל בלא איזה פאראפרזה על שפינוזה: יותר ישמח בן אנוש על מעלותיו מאשר יתעצב על מגרעותיו (כי אנו גם ב"אין הזמן", כמו שכתבת יפה, ולא רק בזמן).
    שנה טובה של של זכויות (ז בפתח) וזכויות (ז בשוא) — צדוק

השאר תגובה ל צדוק עלון ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט