בננות - בלוגים / ענת לויט / גם שירי במסיבת שישי-שבת בסלונה של נילי דגן
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

גם שירי במסיבת שישי-שבת בסלונה של נילי דגן

http://www.facebook.com/l.php?u=http%3A%2F%2Fwww.nillydagan.com%2F%25D7%25A1%25D7%2595%25D7%25A4-%25D7%25A9-%25D7%25A9%25D7%2599%25D7%25A8%25D7%2594-%25D7%259E%25D7%25A1%25D7%25A4%25D7%25A8-3%2F251-%25D7%259C%25D7%2595%25D7%2599%25D7%2598-%25D7%25A2%25D7%25A0%25D7%25AA&h=YAQF-zG2gAQFdDqsPaxuIojSRSvhPj7daxhGeZZHnIJiRmQ&enc=AZMY0hT3qB15QYYzlN67StWhAk8lLF_4HT16Z9orHCC7v5S-IDsleocLL9W7Cr45b_n1Yzm4kzoly_Qm9ls4M_gr

18 תגובות

  1. אבנר אריה שטראוס

    כמה טוב וכמה יפה לך ולנילי ושבת ברוכה ענת .

    • יש לי הרגשה שאתה כמוני מעריך ביותר את נדיבות הרוח במלוא מובנה של נילי דגן. בהחלט כל הכבוד והיקר לה. ושבת ברוכה למלך ולמלכה… באשר הם ולמי שמרגיש כך.

  2. יפים שירייך הגם שקראתי אותם בהזדמנות אחרת הם לא נגמרים והמסר בהם חזק מאד שבת שלום משוררת וסופרת

    • דוד, מה שכתבת ניתן לי כמתנה/הזדמנות לגלות משהו שמן הראוי היה שאכתוב עליו פוסט. אי פעם היה ורס בחוג לספרות באוניברסיטה בשם "תורת ההתקבלות". כראוי להרבה קורסים כאלה יש הרבה דיונים ותשובה אין. עכשיו אני על בשר שירתי בודקת משהו. לאחרונה אכן מצאתי את עצמי מפרסמת שוב ושוב אותם שירים מתוך מאות שכתבתי ופרסמתי. השירים הללו שאני מפרסמת נכתבו ופורסמו לראשונה לפני עשרים שנה. כשפורסמו הם עוררו עניין רב (יחסית), אבל מי זוכר? כלומר, לא נטמעתי כראוי בתודעה הציבורית. פתאום לאחרונה תפסתי את עצמי שכל דרכי שגויה! אני תמיד עם הפנים קדימה. מסיימת ספר ודוהרת אל הבא בתור. לא משקיעה במה שכבר נוצר. כיוון שהמהלך החדש חדש לי, היססתי בו. ומה חיזק את רוחי? חשבתי לעצמי, ענת נסי לחשוב על משוררים קלאסיקוניים עבריים. עמיחי, זך, גלבוע, ועוד קודם – ביאליק וטשרניחובסקי. כל אחד מהם כתב מאות שירים. אולי עשרות מהם מצוינים. וכמה שירים בעצם אנחנו קוראיהם האוהבים יודעים? לא יותר מעשרה מכל אחד. שירה היא מין יציר שאם יש לו את זה אפשר ורצוי לחזור שוב ושוב ולא נס ליחו. אז החלטתי על העשרה שירים שהם ה"ג'וקר" שלי במשחק ההתקבלות. ועכשיו אני והקוראים במבחן מעבדה ספרותי… אולי יימצא טעם בממצאי הבדיקה גם לכל שאר עמיתי.

  3. יפה לך ושבת יפה מי שאין לו פייסבוק לא יכול להכנס אז מה עושים ?

    • מהמאה השבע עשרה ועד המאה העשרים ואחת נהוג היה להאמין שמי שלא חושב לא קיים. כיום נהוג להאמין שמי שאין לו קיר בפייסבוק לא קיים. האיחוי בין המאות יוצר מצב כזה: מי שחושב שהוא יכול להתקיים בלי פייסבוק שישאל את עצמו אם הוא קיים פחות או שמא יותר טוב. אני מציעה לך להזדרז ולהחליט מה מצבך לפני שהנכד אדם יחליט בשבילך. שבת שלום

      • ענתי אני כבר החלטתי לטובת הקיר בפייסבוק רק שאין לי פנאי עכשיו
        נותנת פול גז לסיים את הרומן
        והפייס יחכה לי עוד חודשיים(מקווה )
        ואז נחגוג את הארוע
        כל החברים:)
        אלייקק ותלייקקו לי:))

        • ולגבי הנכדים , ילדי יודעים שלסבתא יש חיים, זה לא כמו במאה השבע עשרה…

          • א. כבר "הזהרת" שאת בדרך לפייסבוק. מקווה שבקצב האיטי שלך (חודשיים????????) צוקרברג ואנחנו לא ניפול/נפיל את הקיר. ב. חנה, אני סופרת לך את הפעמים שבהן את מדווחת שאת ממהרת לנכד…

          • השבוע כשכתבת שאת ממהרת לנכד זה דווקא נראה לי כיף ובריא. ודבר נוסף, כשהזכרתי את אדם בעניין הפייסבוק התכוונתי שלא ייווצר מצב שהוא יעשה לעצמו קיר לפנייך… בקצב הגדילה של היום אי אפשר לדעת.

          • אם אצטרף מיד לפייסבוק זה יהיה בגלל הגעגועים לחברי מבננות
            מה זה מתגעגעת למשפחה שהיתה כאן בחיי
            וצדקת בענין הנכדים הם נולדו עם המקלדת

          • א. מיד זה היום??? ב. על תבני על הפייסבוק כעל מה שישבית לך את הגעגועים. שם כל בננה היא כמו טיפה באוקיינוס. ג. אני בהחלט יכולה לתאר לעצמי שכיום כל ילוד משוחרר מבית היולדות עם מקלדת במקום מוצץ.

  4. ריקי דסקל

    הי ענת
    דף יפה יש לך בסלון של נילי :)
    השירים בועטים בצלעות של הסוס המונגולי
    שחבל על הזמן !

    ולנילי מלוא הכבוד על היוזמה הפואטית !

    שבת טובה ענת :)

    • מן השירים אכן עולה כי הגברים בחיי המשוררת (עד כה) לא היו משהו-משהו. אך מסתבר גם שיש כל מיני דרכים לצאת ממונגוליה – ולבושה – ולא על גב סוס לבן או חמור. שירה היא אחת מהן, אולי ה-אחת, אם כי לא היחידה.
      והמיזם של נילי דגן ושרית שץ – שתיים שפועלות יחדיו ככוח נשי במיטבו – הוא בהחלט רחב לב ורוח.

      • ענתי יקרה. אינני מצליחה להכנס למסיבה שלך בסלון של נילי דגן. חפשתי את "אמא חתול" על מנת להגיב והוא נעלם מהפוסטים שלך. נוגע בקצות העצבים. האנושיות שבחיה, החיה האנושית, רק מי שכל כך אוהבת חתולים יכולה לכתוב ככה. השם "אמא חתול " יוצא מן הכלל , שזירת הבנות שלך בתוך הסיפור ממוסיפה עוצמה. מתגעגעת לחתולים שלך. ד"ש מדוד ארליך מבית הקפה, "תמול שלשום". בירושלים. חיבוק. חיה אסתר.

        • האהובה. אז ככה כדי להשתתף בחגיגת נילי דגן חייבים לרכוש קיר בפייסבוק. אשר לרומן האהבה שלי לחתולים, החלטתי כרגע להניחו עמוק במגרת המחשב, ולהשקיע את כולי ביצירה הכי הכי חשובה – יצירת חיים חדשים. אנא מסרי ד"ש חם לחבר אהוב דוד ארליך שהוא קודם כול סופר מוכשר ביותר. ומי יתן ואת ואני נתראה או אצלו… או אצלי. ובקרוב.

          • אהובה יקרה. יחי החיים. אני מחכה לטלפון מדוד. הרעיון קורם אצלו עור וגידים, ברגע שאגיע לתל אביב אתעופף אליך. חיבוק ענק לך, וליטופים רכים לכל אחד מחתולייך. חיה אסתר

          • נפלא בריבוע. עכשיו נראה מה יקדים את מה. בכל מקרה מובטחת הנאה צרופה. ומקווה בשביל דוד שיש לו עדיין מספיק השראה וחזון לחזות שאת ואני צוות הווי ושירה מנצח! וגם בידור…

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לענת לויט