כידוע, אין נביא בעירו. ועוד נהוג לחשוב ולומר כי הנבואה ניתנה לשוטים. אז אהיה אני הלילה בחזקת השוטה. בשבוע האחרון מרבים לתלות תחת כל קיר רענן את תמונת עמוס עוז ולצטט את הכרזתו בצד סופרי ליגת העל – גרוסמן ושלו. הם לא מוכנים להימכר במבצעי ארבע במאה. בחדשות ערוץ 2 קינחו הערב בידיעה שמחאת הסופרים אולי תנצח. לא ימכרו שום ספר במבצע. אז מה יהיה? אעז להתנבא. הספרים כולם, בהמוניהם, יימכרו בקרוב למאה שקלים לספר. ובאמת, מה אתם חושבים סופרים יקרים, את מי יקנה הקורא דל המאה – אתכם או את עוז/גרוסמן/שלו במחיר מלא? אין שום קשר הכרחי בין שם לשמן טוב. אבל הגיבורים להכריז שאותם לא ימכרו עוד במבצעים הם ובעיקר הם ואולי רק הם יהיו הזוכים הגדולים. וכל הספרים שזכו להיקנות ולהיקרא רק הודות למחירם הנמוך – יחזרו בלי כבוד והדר למחסנים, וזה בהחלט יהיה ניצחון אמיתי של הרוח על החומר – על חומרנותם של כל אותם סופרים המייחלים ובונים על יותר משקל לספרם. הם עדיין לא הפנימו שספרם היקר אינו בליגת גבינת הקוטג'. ומעטים הסופרים לדורותיהם שספרם בנה להם קוטג'!
צודקת ,ענת
המבצעים באמת מצילים הרבה ספרים מריקבון במחסני הספרים
בדיוק כך!
לא שוטה בכלל, ענת. כאן אני התייחסתי לנושא הזה
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=23651&blogID=251
קראתי את דברייך בעניין רב ובשמחה על תמימות הדעים והאבחונים באמת מסוימת שערפל הקרב מטשטש. ויחד עם זאת, אני תוהה באשר לפתרון שהצעת. ממעורבותי רבת השנים בתהליכי הוצאתם לאור של ספרים אני למדתי שמדובר בעסק לגמרי לגמרי לא קל ופשוט. עובדה אחת על הדרך היא שרק או בעיקר רק הוצאות גדולות עם גב כלכלי ענקי שורדות לאורך הימים – וזה לא רק בגלל המבצעים. יש כאן עירוב של מערכות יחסים בין כמה וכמה בעלי עניין במוצר שנקרא ספר. העובדה היא פשוטה: יש לזכור שהכול הכול בסופו של דבר בידי הלקוח – קרי הקורא. כשהקורא "מותקף" על ידי מיליון כותרים בדקה, רובם יחזרו להוצאה. ואם להוצאה אין משאבי תחזוקה אדירים היא תקרוס במהרה ולא חשוב מהם מניעי בעליה.