בננות - בלוגים / / מנגינה אסורה
שלא על מנת להיפרד
  • ענת לויט

    ילידת תל אביב, 4 באוקטובר 1958. דור שני לילידי העיר העברית הראשונה. אביה היה מכונאי וסוחר מכוניות ואמה עקרת בית. מסלול לימודיה: גן "בת שבע", גן עירוני, בית הספר "לדוגמא" ע"ש הנרייטה סאלד, "תיכון חדש", תואר ראשון בספרות עברית ובפילוסופיה ולימודי תואר שני בספרות כללית באוניברסיטת תל אביב. בתקופת שירותה הצבאי בחיל הקשר החלה לפרסם שירים, סיפורים וביקורות ב"עתון 77". לאחר מכן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת בכל מוספי הספרות של העיתונות היומית. ספרה הראשון "דקירות" (שירה ופרוזה), שראה אור ב-1983, זיכה אותה בפרס ורטהיים מטעם אוניברסיטת בר אילן. על הביקורות שפרסמה זכתה ב-1987 בפרס ברנשטיין. ב-1987 נישאה ליובל שם אור. שבע שנים לאחר מכן התגרשה, ומאז היא מגדלת את שתי בנותיה (תמר ודנה) וחמישה חתולים במרכז תל אביב. בין גיל עשרים לשלושים וחמש עבדה כעורכת לשונית בעיתונים "הארץ", "דבר" ו-"חדשות", וכן כתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון, וכעיתונאית לענייני ספרות ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות". מאז מחצית שנות התשעים באה פרנסתה מעריכת ספרים עבור ההוצאות השונות. פרסמה עד כה עשרה ספרי שירה ופרוזה וזכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה

מנגינה אסורה

 

 

מַנְגִּינַת רְפָאִים פּוֹרֶטֶת עַל נִימֵי מִלִּים

כְּאִלּוּ יֵשׁ בָּהֶן כְּדֵי לְשַׁכֵּךְ כְּאֵב

שֶׁאֵין לוֹ בַּיִת, אַף לֹא שׁוּרָה –

חַלּוֹן פָּרוּץ שֶׁאֵינוֹ חוֹסֵם רוּחַ רָעָה

הַנּוֹשֶׁכֶת בַּמִּלִּים.

 

*

 

אֵין עוֹד חֲרָדָה מִן הַנִּסְתָּר אוֹ בְּכִי

סַהֲרוּרִי אוֹ יְקִיצָה אֶל חֲבָטָה,

אֶלָּא דְּהִירָה אִטִּית שֶׁאֵין לְאַפְסְרָהּ

בְּמוֹשְׁכוֹת הַשְּׁתִיקָה.

 

 

 מתוך "עירומה על גב סוס במונגוליה", הקיבוץ המאוחד, 2010

 

4 תגובות

  1. נורית פרי

    ענת, שיר מסקרן. אפשר להבין אותו כשיר ארס פואטי, אבל לא רק… אהבתי את הדהירה האטית שאין לאפסרה במושכות השתיקה…

    • ענת לויט

      בורכתי בך. את קוראת אותי מדויק (עד כמה שאני יכולה להסיק מתוך קריאתי שלי את שירי… הרבה זמן אחרי שנכתבו). ויש לנו טעם דומה עד כדי זהות מוחלטת. תודה על תגובתך. ויום נעים

  2. כתבתי תגובה ועפה לה ברוח
    אהבתי את שני השירים ענת
    שירים יפים בעיני

    • ענת לויט

      א. הנה הרוח היתה הפעם בעדנו. ב. תודתי לה ולך. ג אתמול נבצר ממני לדבר… (וזה בינינו)

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לענת לויט