לכל קוראי שירתי האהובים, המלווים את יישום החלטתי להעלות יומיום משירי עד שבוע הספר העברי, מעתה ועד סוף השבוע אעניק כמה משירי תורת האהבה על פי דרכי.
יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁנָּעָה לְכָאן וּלְכָאן
כְּאִלּוּ הִיא חַיָּה הוֹדוֹת לַמּוֹשֵׁךְ
מִלְמַעְלָה, וְגַם אִם לֹא יַרְפֶּה,
מִמֵּילָא הִיא לֹא תִּחְיֶה.
יֵשׁ אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה
בַּתְּנוּעָה שֶׁאֶעֱשֶׂה, אֶלָּא רַק
שֶׁאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה.
מתוך "עירומה על גב סוס במונגוליה", הקיבוץ המאוחד, 2010
אהבה הנאמנה ל"אהיה אשא אהיה" -בדיוק.
רות
כל כך בסיסי הלכאורה כל כך מובן מאליו ובאותה מידה להגיע לזה מחייב לפעמים מסע של חיים שלמים, והרי לנו עוד פרדוכס קיומי. העיקר שיש מצפן וצפון – קרי, מטרה ויעד ברורים בנפש האדם פנימה.