מות עידן האהבה בין גברים לנשים – האומנם?

זה שנים אני מהרהרת בכך שאחד היתרונות הגדולים של העידן המודרני, מקורו באופציות המגוונות להיהפך להורים. הפריית מבחנה, אימוץ, תרומות זרע –  והעיקר, היעדר כריכת זוגיות בהפיכתנו לאמא או לאבא. כי באמת מה הקשר בין צורך הנשמה בחיבור מאהבה בין מינית לבין הכמיהה להיות הורה לילד קסם. נשים עם נשים+ילדים; גברים עם גברים+ילדים –  הכול מצוין. כך היה עד אתמול! בתוכנית ששודרה בערוץ שתיים על ילדים תחת חוזה של מעין משפחה, או במילים אחרות יצירת מסגרת משפחתית שכל שמחבר בין האבא לאמא הוא הרצון בילד, אותה תוכנית הסתיימה בהצהרה שאותי קצת הפחידה. ההצהרה היתה כי בתוך שנים מעטות האופציה של אבא ואמא בלי שום קשר זוגי ביניהם, אפריורית, תהא השלטת! שאלתי את עצמי האם אכן זו תרופת הפלא למניעת גירושין סיטונאיים. פשוט מראש לא מתחברים על בסיס רגשי "רומנטי". ואם כך, הרי פירוש הדבר שאנו על סף עידן "מות האהבה" בין אזרחי מאדים לתושבות נוגה –  כלומר, מעבר לשנייה וחצי של ההידלקות ההדדית. האומנם?

ואולי זו הוכחה נוספת וקריטית עד כמה אנחנו מתעצלים ללמוד שיעור אנושי חשוב ביותר: איך להפוך את חומרי הרגשות המחברים בין המינים לחומר ולבנים ליצירת בניין זוגי מונוגמי מאריך ימים.