הִתְקַדְּשִׁי לְרֶגַע הַנְּגִיעָה. כַּוְּנִי אֶצְבְּעוֹתַיִךְ שֶׁיְּדַיְּקוּ בְּעִבּוּד חָמְרֵי הַלֵּב הָרְאוּיִים לְמַנְגִּינַת הָאַהֲבָה, שֶׁלֹּא תְּזַיְּפִי. שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ צְלִילִים צוֹרְמִים מִמַּנְגִּינָה יְשָׁנָה שֶׁהֶעֶלְתָה אָבָק כָּאוּב בְּתֵבַת הַתְּהוּדָה. וּמִי יִתֵּן שֶׁתֶּאֱרַךְ נְגִינָתֵךְ לְלֹא הַפְרָעָה, לְלֹא הֲפוּגָה בַּזְּרִימָה הַחָפְשִׁית שֶׁל נִשְׁמַת הַמּוּזָה בְּהַרְמוֹנְיָה עֵירֻמָּה וּלְלֹא דּוֹפִי בֵּין אֶצְבְּעוֹתַיִךְ לְבֵין אֶצְבְּעוֹתָיו.

כָּךְ אֲנִי נִפְרֶדֶת מֵעַצְמִי. לְלא מִזְוָדָה, תְּעוּדַת זִהוּי, כַּרְטִיס טִיסָה אוֹ הַפְלָגָה. אֲנִי מַרְחִיקָה מֵעַצְמִי הַמְּנוֹפֶפֶת בְּיָדָהּ הַהוֹלֶכֶת וּקְטֵנָה לְשָׁלוֹם וְלא לְהִתְרָאוֹת. בְּעוֹד רֶגַע קָט אַפְנֶה מַבָּט שֶׁלּא לִהְיוֹת כְּאֵשֶׁת לוֹט בַּדֶּרֶךְ לִהְיוֹת מֶלַח בָּאָרֶץ הַלּא נוֹדַעַת לְאַחַר שֶׁנְּהָרָתִי שָׁנִים רַבּוֹת לְלא זְרִיקַת זֵרוּז אוֹ עִידוּד אַף לא מֵהַיְּחִידִי שֶׁיְּקַבְּלֵנִי וִיחַבְּקֵנִי לֵאמור – בָּרוּךְ שֶׁקִּיַּמְתְּ וְיָגַעְתְּ וְהִגַּעְתְּ לִזְמַנֵּךְ זֶה. אָמֵן.

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4636260,00.html    

  מִיּוֹם לְיוֹם אֲנִי מִתְיַדֶּדֶת עוֹד וָעוֹד עִם הַבְּלַאי וְהַבַּלּוּת, עִם הֶבֶל יָמַי מִקֶדֶּם, עִם הָעָוֶל וְהָאִוֶּלֶת שֶׁהָיוּ מְנַת יוֹמִי כְּפִרְדַּת-אָדָם עִקֶּשֶׁת לָשֵׂאת מַסָּעִי כְּשֶׁעֵינַי קְשׁוּרוֹת אֶל הֶעָתִיד לָבוֹא וְלַעֲשׂוֹתֵנִי חֲכָמָה אַךְ לְהִשְׁתּוֹחֵחַ אֶל הָאֲדָמָה כְּבִתְפִלַּת שָׁוְא – שֶׁרַק לא תְּכַסֵּנִי בְּטֶרֶם אֶרְצֶה לִישׁוֹן עֲדֵי עַד.

סוף פסח שמח, חברי היקרים אתמול נסגר לי מעגל חיים נוסף (אני אוהבת לאסוף כאלה…). נסעתי לבית מרצתי מימי כסטודנטית עולת ימים – הלוא היא פרופסור נורית גוברין – לקבל מידיה כשי שני כרכים חדשים ממפעל חייה זה שנים, הנושא את הכותרת "ספרות עברית במעגליה". כל מי שהיה אי פעם סטודנט בוודאי יבין את משפטי הבא: יש מעט מאוד מרצים ...

לִכְלוּךְ דָּבַק בְּנִשְׁמָתִי אוֹ שֶׁמָּא הָיָה זֶה לִקּוּי חַמָּה אוֹ דֶּלֶת שֶׁנִּפְתְּחָה רָחָב מִדַּי אֶל הָרוּחַ לְהַכְנִיס בָּהּ פְּרָצִים שֶׁהֶעֱלוּ אוֹבֶךְ רַב.   צְנוּפָה כְּעֻבָּרִית לְלא רַחֵם פִּלַּלְתִּי לְשׁוֹךְ נְשִׁימָתִי חָפְשִׁית מִקְּרָב

כִּי יָדַעְתִּי מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מוֹעֵד לְכָל חַי׃ (איוב, ל כ"ג) אַל תִּפְתְּחִי חַדְרֵי חֶרְדוֹתַיִךְ. הָנִיחִי לָהֶם שֶׁיִּוָּתְרוּ מָאֳפָלִים, מֻבְרָחִים. בַּחֲרִי לְטוֹפֵף מַעֲדַנּוֹת בְּמִסְדְּרוֹנוֹת מוּאָרִים שֶׁיּוֹבִילוּ אֶל טְרַקְלִינֵי לֵב, לְאָרְחֵךְ בְּמֵיטָב מַחְלְצוֹתַיִךְ. שָׁם תּוּכְלִי לָנוּחַ, לְהִתְרַוֵּחַ מְלוֹא הֱיוֹתֵךְ שְׂמֵחָה בְּבֵית עוֹלָמֵךְ הַחַי עַד מְאוֹד כִּבְמוֹעֲדַיִךְ הַמֻּבְחָרִים לִהְיוֹת מְנַת יוֹמֵךְ.

איתקה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה/ אִלְמָלֵא הִיא לֹא הָיִית כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ./ יוֹתֵר מִזֶּה הִיא לֹא תּוּכַל לָתֵת". ("איתקה", קונסטנטינוס קוואפיס) מֵאֲחוֹרֵי הַר חֶרְדוֹתַי תַּגִּיעַ אֵלַי הַשִּׂמְחָה, לא בִּגְלִימָה שֶׁל מַלְכָּה וְלא בְּשַׂלְמַת  כַּלָּה, כִּי אִם עֵירֻמָּה תִּכָּנֵס אֶל הַמַּעְיָן בְּתַחְתִּית הָהָר, שֶׁחָרַב  זֶה מִכְּבָר מֵי חַיִּים, וְתַעֲלֶה אוֹתוֹ בְּאַחַת עַד גְּדוֹתָיו בְּהֶבֶל פֶּה וּבִפְרִישַׂת זְרוֹעוֹת כְּהַבְטָחָה דְּמוּמָה שֶׁאֶרְכַּב עַל ...

באיחור מה מיום לידתו הגיע "תפילת יחידה" בימים אלה לחנויות הספרים של סטימצקי, צומת ספרים והחנויות הפרטיות! כמו כן ניתן לרכוש את "תפילת יחידה" ממני, פלוס הקדשה אישית, פלוס השתתפות במבצע אישי "אחד פלוס אחד במתנה" (כלומר, זיכוי בספר קודם מבין ספרי שירתי). לשם כך יש לפנות אלי באמצעות הודעה אישית שתנחת בתיבת הדואר האלקטרוני. שבת שלום  

בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, לְעֵת עַרְבִית אֲנִי מְחַדֶּשֶׁת בְּרִית עִם אֲהוּבַי הַחַיִּים וְהַנִּפְטָרִים, וְעִם קְשָׁיַי הַמִּתְהַוִּים וְהַנִּפְתָּרִים, וְעִם מַאֲוַיַּי הַמְּגֻשָּׁמִים-הַגַּשְׁמִיִּים, וְעִם אֵלֶּה שֶׁכְּגֶשֶׁם בְּרָכָה יִסָּפְגוּ בָּרוּחַ הַצְּרוּפָה – אֲנִי מְקַדֶּשֶׁת בְּרִיתִי עִם אֱלוֹהַי לְמַעַן שָׁבוּעַ חָדָשׁ שֶׁיַּפְתִּיעֵנִי לְלא תְּנַאי.