ארכיון כותב: ענת לויט

עוד לא אבדה תקוותנו!

  לפני כשבועיים, אחרי שפרסמתי בפוסט את תגובת הקורא האוהב של "יומנה של אישה מודרנית", שהגיעה דרך אתרי, האמת הרגשתי קצת פתטית. והנה הבוקר נחתה עוד תגובה ושוב של גבר (!). ואני תוהה שמא עדיין לא הכול אבוד לגורל הספר הזה. שמא באמת עולם הקוראים האמיתי נוהג בדרכו האמיתית – לאט לאט – ולא בשיטת הזבנג וגמרנו עליכם (הסופר והספר). ...

קרא עוד »

ישן מפני חדש נוציא – אפשרי ואף מומלץ

    בשנים האחרונות יש נטייה הולכת וגוברת להחליף ישן בחדש. ישן יכול להיות בן שנתיים ואפילו שנה. ישן יכול להיות שלם וכשיר להמשך פעילות מועילה או מקולקל קל, אך ניתן לתיקון על נקלה. אנשים אינם מייחסים ערך רב לחפציהם – וזאת, לתחושתי, כסמל לשלל ערכים שעיקרם שייכות, אהבת המוצר, ומכאן אולי גם אהבת האדם. כן, כן. למה להשקיע בדבר ...

קרא עוד »

עוצו עצה ותופר/ פרשת הרצחת וגם ירשת בחיי הפרטיים

אני רוצה לשתף את חברי באחד הפרקים הכי כואבים בחיי, מסיבה אחת: לא נטייה לחשפנות אישית, כי אם בקשת עצה או בעיקר מידע. זהו אולי הנושא הכי טעון ונורא בחיי הזוגיות המודרניים –  קרי פירוקם.  ועכשיו לפרשה: כשהכרתי את בעלי לשעבר, יובל שם אור, לפני 27 שנה, בעוונותי התאהבתי בו. כעבור שנה רציתי שנתחתן. יובל, אדריכל במקצועו, שהיה אז בן ...

קרא עוד »

היוצר/ת כנביא/ה מתוסכל/ת בהיכלות הספר

  מאז הכתה בי הכרת מהות דרך חיי כיוצרת קודם כול – זה קרה לי בהיותי חיילת גרועה בת תשע-עשרה – ידעתי כי בשבילי אמנות הכתיבה או הכתיבה האמנותית היא תחפושת בעיקרה ובמהותה: כלי מתוחכם ומענג להכלת מסרים אנושיים.  כל ספר פרוזה שיצרתי וכמעט כל שיר שכתבתי נוצרו מהמקום הנפשי/מוחי הזה: רצון להעביר מסר קיומי.  כשעבדתי שנים כעורכת בתוך בית ...

קרא עוד »

רגע של "בורות" מוליד רגע של שוויון

איך רגע של "בורות" מוליד רגע של שוויון: אמש שודרה בחדשות ערוץ 2 כתבה שסיקרה את ביקורה של שרת הבריאות יעל גרמן בדרום הארץ בעת מתן חיסוני הפוליו. המצלמה לכדה איש ביטחון, שלבושתו (או שמא לבושת הממשלות המחליפות פני שרים כגרביים) לא זיהה את כבוד השרה והתייחס אליה כאל אחת האדם על פי דרישות תפקידו. האמת, כל הכבוד לו! ולא ...

קרא עוד »

בגידה

      יֵשׁ רֶגַע שֶׁבּוֹ יָסִיר אָמָּן הַזְּמַן אֶת הַשְׁרָאַת הַכְּאֵב מֵעַל צִיּוּר בְּגִידָתְךָ בִּמְעַרְבּוֹלֶת צִבְעֵי מַיִם, אַקְוָרֶל, שֶׁמֶן עַל בַּד הַזִכָּרוֹן הַמּוּרָד בְּדוּמִיָה מִן הַכַּן, לִפְנֵי שֶׁאַעֲמִיד מוּלוֹ נֶפֶשׁ יְבֵשָׁה, כִּמְבַקֶּרֶת תַּרְבּוּת זָרָה, וְלֹא כְּמוֹדֶל הַמְּיַחֵל לְמוֹת הָאָמָּן.        

קרא עוד »

מבחר מתוך "תיקון אב"

  מתוך "תיקון אב", הוצאת הקיבוץ המאוחד.  את המחזור השלם ניתן לרכוש באתר אינדיבוק   * מֵהִוָּלְדִי נִלְקַחְתִּי אֶל חַיֶּיךָ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת. לֹא רָאִיתִי שֶׁגַּם אַתָּה יָכוֹל לְהִלָּקַח אֶל חַיַּי אִם רַק תָּמוּת.   *   תֵּן בִּי רוּחַ לַעֲבֹר מֵעַל כָּל שֶׁהֶחְסַרְתָּ מִהְיוֹתִי שְׁלֵמָה עִם בְּאֵר רֵיקָה שֶׁתִּתְמַלֵּא בִּיצִירָתִי אוֹתְךָ.   *   מֵאֲחוֹרֵי הֶהָרִים שֶׁהֵקַמְתָּ בִּי כְּבָר מִתְגַּלְגֵּל ...

קרא עוד »

גלגוליה של מצגת – ובזכות החברות

    למי מאיתנו אין משפטי מפתח שקיבל מהוריו כמעט עם בואו לעולם ושאיתם היה עליו לנווט את דרכו בין דלתות העולם האנושי?! אחד המפתחות שאני קיבלתי מאבי עליו השלום, אמנון, מגולם בכותרת הברזל "חברים יש רק בדן ובאגד".  לא נפתח כאן פוסט בעניין מהם דן ואגד ומהי חברות בשני הארגונים – ובעיקר מה מגולם בפתגם המזהיר הזה (מזהיר, תרתי ...

קרא עוד »

"רגעים" – מאת ועם מיכל בת אדם

לגורל יש דרכים מוזרות לחבר בין בני אדם, לפעמים לרוב ימי חייהם, ובתנאי שהמחוברים יסייעו לו בדרכיו באמונה ובאהבה. את מיכל בת אדם "הכרתי" לראשונה בהיותי בת שלוש-עשרה. צפיתי אז בפעם הראשונה – ולא היחידה – במיכל-רוזה, אישה רבת קסם מכשף, בסרט "אני אוהב אותך רוזה" בבימויו של בעלה משה מזרחי. ומיהו שאהב אותה אז מלבדי? הילד בן האחת-עשרה ניסים. ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לענת לויט