סירופ מאייר וצייר קומיקס
.jpg)
ביום שישי השתתפתי בפסטיבל רחוב בשדרות רוטשילד. הקמתי בסטה ועליה ספרים, מגנטים ופוסטרים מצויירים. שני בחורים חובבי קומיקס הציעו לי זיתים דפוקים שקנו בכרמל. אח"כ ישבתי בשמש הקופחת והתבוננתי בסורגים של הבניין ממול. רותם, ביתי, הביאה לי כובע מצחיה כדי שלא אסבול ממכת שמש. הכובע היה עשוי מפלסטיק וגדלו שני סנטימ', כולל מצחיה. זה היה כובע של בובת בוב הבנאי שהתפרקה.
אח"כ הגיעה גיג והביאה לי מזון. סביבי בחורים ובחורות לגמו בירות וקאוה וזללו גלידות יוגורט שמפניה מלון מדוכן סמוך. גיג הביאה לי תבשיל עוף ותפוחי אדמה ובמיה ארוזים בקופסאות פלסטיק. אמרתי שאני מעדיף להשאר רעב. למה? א. לא נעים ב. פתטי ג. פאדיחה ד. כל התשובות נכונות. זה נראה לי מביך לנבור בנבלת העוף מול הקהל הזה, שרבים ממנו ודאי צמחונים. חוץ מזה טיפות שומן עם פפריקה וסחוס יזלגו על בגדי ויכתימו את חוברות הקומיקס האלטרנטיבי שלי. גיג הצביעה על זוג שאכל נקניקיות לא רחוק: "הנה, אנשים זוללים ברחוב ולא אכפת להם מכלום". "בטח", עניתי לה, "נקניקיות מגיעות ארוזות בלחמניה, אידיאליות לנישנוש ברחוב, ובדרך כלל לא מטפטפות. עוף זה סיפור אחר לגמרי. כשאתה יושב על כסא מתקפל ונובר בשיירי תרנגולת זה נראה כאילו התחפשת להומלס". "אתה אמרת לא מזמן שצריך להרוג את הלא נעים", הזכירה לי גיג, ובאמת היה זה טיעון מנצח. ממי בעצם לא נעים לי? מי שמכיר אותי ודאי לא ישנה את דעתו אם יראה אותי לועס עצמות כשהפנים שלי משוחות בשומן מבריק אדמדם, רוטב סמיך זולג מזוויות פי, וכובע פלסטיק צהוב (2 סנטימ') על ראשי. ומי שלא מכיר אותי, מה איכפת לי ממנו? יש בחורות שעשויות לחשוב שזה אפילו סקסי, גבר טורף חיה מתה מתוך קופסת פלסטיק. "אפשר למצוץ לך את האצבעות?" עלולות מתבוננות סקרניות מגורות מהעוף העסיסי לשאול אותי בהתרגשות… בזמן שהמחשבות הנעימות האלה גלשו לי בסלואו מושן בפיתולי המוח, הפולקע (ראו תמונה עליונה), השוקיים ותפוחי האדמה נשלקו אל תוך בטני. נגבתי את הידיים המשומנות במפת השולחן, ושתיתי כוסית וודקה אשכוליות שהשאירה לי מעצבת פונטים מפלורנטין. אח"כ עברו שוב ההם עם הזיתים הדפוקים שלהם. השמש כבר לא קפחה, והשתמשנו בכובע של בוב הבנאי (2 סנטימ') לאיסוף החרצנים.
אח"כ הגיעה גיג והביאה לי מזון. סביבי בחורים ובחורות לגמו בירות וקאוה וזללו גלידות יוגורט שמפניה מלון מדוכן סמוך. גיג הביאה לי תבשיל עוף ותפוחי אדמה ובמיה ארוזים בקופסאות פלסטיק. אמרתי שאני מעדיף להשאר רעב. למה? א. לא נעים ב. פתטי ג. פאדיחה ד. כל התשובות נכונות. זה נראה לי מביך לנבור בנבלת העוף מול הקהל הזה, שרבים ממנו ודאי צמחונים. חוץ מזה טיפות שומן עם פפריקה וסחוס יזלגו על בגדי ויכתימו את חוברות הקומיקס האלטרנטיבי שלי. גיג הצביעה על זוג שאכל נקניקיות לא רחוק: "הנה, אנשים זוללים ברחוב ולא אכפת להם מכלום". "בטח", עניתי לה, "נקניקיות מגיעות ארוזות בלחמניה, אידיאליות לנישנוש ברחוב, ובדרך כלל לא מטפטפות. עוף זה סיפור אחר לגמרי. כשאתה יושב על כסא מתקפל ונובר בשיירי תרנגולת זה נראה כאילו התחפשת להומלס". "אתה אמרת לא מזמן שצריך להרוג את הלא נעים", הזכירה לי גיג, ובאמת היה זה טיעון מנצח. ממי בעצם לא נעים לי? מי שמכיר אותי ודאי לא ישנה את דעתו אם יראה אותי לועס עצמות כשהפנים שלי משוחות בשומן מבריק אדמדם, רוטב סמיך זולג מזוויות פי, וכובע פלסטיק צהוב (2 סנטימ') על ראשי. ומי שלא מכיר אותי, מה איכפת לי ממנו? יש בחורות שעשויות לחשוב שזה אפילו סקסי, גבר טורף חיה מתה מתוך קופסת פלסטיק. "אפשר למצוץ לך את האצבעות?" עלולות מתבוננות סקרניות מגורות מהעוף העסיסי לשאול אותי בהתרגשות… בזמן שהמחשבות הנעימות האלה גלשו לי בסלואו מושן בפיתולי המוח, הפולקע (ראו תמונה עליונה), השוקיים ותפוחי האדמה נשלקו אל תוך בטני. נגבתי את הידיים המשומנות במפת השולחן, ושתיתי כוסית וודקה אשכוליות שהשאירה לי מעצבת פונטים מפלורנטין. אח"כ עברו שוב ההם עם הזיתים הדפוקים שלהם. השמש כבר לא קפחה, והשתמשנו בכובע של בוב הבנאי (2 סנטימ') לאיסוף החרצנים.
.jpg)
.jpg)
מי יתתני זית ממולא בגמבה.
ובינתיים למטה, בפרסומות:
שאל את כדור הבדולח ותקבל תשובה מיד….
עכשיו הבאנר השתנה ל"השתתף בלוטו"…
ועכשיו לנערות שעורגות על פולקעלעך…
ועכשיו מקהלת בנים בטייטס ירוק זית. אוי, מי יתתני זית, מי, אבל באמת, רק עם גמבה. חסרים ביום בשוק זיתים עם גמבה.
אולי תעשה משהו על בצלצלי פנינה?
"בצלצלי פנינה-לבחורה האנינה!" "בצלצלי פנינה-עדיפים על אפונה!" בצלצלי פנינה-זה עכשיו באפנה!" "בצלצלי פנינה-
זה יהיה בבחינה!" "בצלצלי פנינה-זה הולך עם גבינה!"
"בצלצלי פנינה-לא שומרים לי טינה!" "בצלצלי פנינה-
לארנב ולשפנפנה!" "בצלצלי פנינה-היית מאמינה?" בצלצלי פנינה-מבקשת השכנה!" "בצלצלי פנינה-ככה לא בונים מדינה!" "בצלצלי פנינה-צומחים בגינה!" "בצלצלי פנינה-
שטים בספינה!" "בצלצלי פנינה-מומלצים לאביונה!" "בצלצלי פנינה-זה ביני ובינה!" "בצלצלי פנינה-זה עניין של אמונה!" "בצלצלי פנינה- בחדר ההמתנה!" "בצלצלי פנינה-והמנה מוכנה!" "בצלצלי פנינה-רק תהיי עדינה!"
"בצלצלי פנינה-סכנה!סכנה!" "בצלצלי פנינה-עכשיו העונה!" "בצלצלי פנינה-עם קצף גל ועננה!" "בצלצלי פנינה-ללא תוספת קרינה!" "בצלצלי פנינה-שני סחלבים ושושנה!" "בצלצלי פנינה-כוכבי "פקעות השכונה"!" "בצלצלי פנינה-לציניקן ולשנונה!" "בצלצלי פנינה-לטוראי ולקצינה!" "בצלצלי פנינה-זה לא ירק,זאת תכונה!" בצלצלי פנינה-התאהבו בתאנה!" "בצלצלי פנינה-נה נה נה,נה נה נה!"
"בצלצלי פנינה-מוזכרים במשנה!" "בצלצלי פנינה-והחיים הם קיטנה!" "בצלצלי פנינה-זאת לא סיבה להפגנה!" "בצלצלי פנינה-אם יש אני קונה!" "בצלצלי פנינה- בחירה מרנינה!" "בצלצלי פנינה-אז מה המסקנה?"
"בצלצלי פנינה- לבלוע לפני השינה!"
זהו, זה הסלוגן נבחר! תרשמו, בננות:
"בצלצלי פנינה – היית מאמינה? זה טוב לאביונה!"
ואגב, לפני איזה עשור, בשער של עכבר העיר, היתה לך עבודה שבה הראו שני מקסיקנים שרים לנמר: קוונטה נמרה. פתאום נזכרתי בזה, כי היה לי חתול ג'ינגי נמרי ומדהים שמת לפני שנה, ובזמנו, אחרי שראיתי את השער שלך, התחלתי לקרוא לו קוונטה נמרה, וגם לשיר לו את זה. אז תודה בשמו, תנוח נשמתו עדן.
תודה יעל,צר לי לשמוע על פטירתו של
המנוח הנמרי קוונטה. הזכרת לי את "קוונטה נמרה"
ובדיוק הבקר חיפשתי חרוז למילה טיגריס.
הייתי שואלת אותו: "קוונטה נמרה?"
והוא, מוטל הגינג'י הנמרי, היה עונה לי: "טרס פזוס".
ואז הוא היה אומר לי: "קו-נו-סה וויל סמית?"
ככל שאת מספרת עליו יותר,הוא מוצא חן בעיני יותר,מוטל הג'ינג'י זנ"ל,
(זכר נמרה לברכה).
אח. זאב. זאב. בחיי שאתה הזאב האולטימטיבי שהופך נערות חסודות כמוני לצימחוניות. העוף המת/ הגוויה/ הנבלה וכו' גרמו לי לאבד את התיאבון. (לשתי שניות) ולקרוא בחוצות העיר זאב זאב שיבואו להציל אותי… (זה סרק. זה סרק)
והוא שאמרנו, מדובר בזאב גדול גדול!
ותגיד, יש לך איזה ספר חרוזים שאני לא יודעת עליו? יוצג המקור לאלתר, אחרת גם בצלי פנינה יוצאו מהתפריט.
יש לי תרייסר מילוני חרוזים,
ואני כמובן לעולם לא מגזים,
חרוז במלעייל,חרוז במלרע,
חרוז אידיאלי,חרוז למגרה,
הבקר חיפשתי חרוז לטיגריס,
והנה מצאתי אותך…איריס!
היי זאב
מבריק, נונ שרלנטי… הכובע בסוף לאיסוף חרצנים, הרי כל אחד יה עושה את זה, בשביל מה יש כובעים?
להתראות טובה
תודה רבה טובה.בדיוק ספרו בחדשות שבצפון ספרד
גילו כתר קדמון משובץ גלעיני זיתים,מנזנילו!
מה הן המילים, אם לא שטויות
תמיד נוסעים איתן לארץ רחוקה.
מגדל נופל, הגשר הוא חבר.
לעוד גשרים – אותם אתה עובר לשווא.
אהבתיך
אהבתיך יקרה,
לפעמים המילים מדברות שטויות בעד עצמן.
איזה כיף למצוא אותך כאן משתולל.
מזכיר לי את ליל הסדר הקודם, שהיה משמים בעיקרו, והגדתך השכיחה ממני את הסובבים עת נשאבתי אל יציאת מצרים נוסח אנגלמאייר. כעת מחכים ל"השכלה על האסכלה" או משהו כזה ליום העצמאות.
תודה שמעון על ההזדמנות לפרסם פה את ההגדה שלי, "ההגדה המהפכנית- למשפחה החייכנית!"(או:ספר פולחן- בפסח על השולחן!)
זה מתקשר לי לפוסט הקודם. הגיל, כן הגיל…אז תאר לך אם היה צריך לבשל את העוף בלי כל הרוטב
והשמן ? אה? מה היית אומר על זה? אם העוף היה מכובס לגמרי? תגיד תודה על הרוטב הנוטף והידיים השמנוניות.תגיד. יש כאלה ש…
ובכלל גיג אשת חיל!
נ.ב. הבת שלי הייתה ומאוד נהנתה, בטח הייתה אחת מאלה
"סביבי בחורים ובחורות לגמו בירות וקאוה וזללו גלידות יוגורט שמפניה מלון מדוכן סמוך"
היי לוסי,אולי ככה היו הסבתות שלנו מכינות את העוף המכובס: מכניסות אותו לכביסה יבשה אחרי השריה,
ולפעמים מגהצות ממנו שניצלים.
נ.ב.בפעם הבאה אזלול גם אני יוגורט שמפניה מלון,
ואז בטח כולם סביבי יכרסמו עופות בגריל ויביטו בי בהשתוממות.
כל כך מזדהה.
תמיד התפדחתי לאכול מאכלים לא "מגניבים" בפומבי (והכי גרוע אם אתה נמצא לבד!)
אנחנו נפשות תאומות.
יחי בצלצלי הפנינה!
היי נפש תאומה, פעם חלמתי שאני נקלע להפגנה של המפלגה הנאו נאצית בברלין, ואז,מוקף בגלוחי ראש מתלהמים,אני מגלה שאני אוחז ביד קערית מרק עם קניידלעך!
קניידלעך או קרפלעך?
סיון הסקרנית, די בטוח שזה היה מרק עוף זך עם לוקשן וקניידלעך,אבל מהלחץ של הניאו נאצים האלה מסביב יתכן שאני טועה,ובעצם מדובר בכלל בקרפלעך.אם אחלום את זה שוב אני אברר בשבילך.
תרשה לי לברך אותך בברכת זיג הייל, קומאנדר אנגלמאייר.
תודה ששימחת לי את השפעת.
תודה על ברכתך,יניב,למרות שזיג הייל זאת לא בדיוק הברכה שמתחשק לך לשמוע כשאתה מנסה להרים קניידלה מהמרק. העיקר שהשפעת מבסוטה!
יניב אני ממליצה לך לאכול חזרת לריפוי השפעת.
לאחותי היתה השבוע שפעת,3 כפות חזרת ביום והשפעת נעלמה כלא היתה!
:))))))
love your stuff
🙂 (:
mercibeaucoup
ואתה מוזמן לגשת לפוסטי האחרון,
יש לי ספר הומור חדש !!
בהצלחה עם ספרך החדש!(רק חבל שאי אפשר לשלוף אותו מפוסטך ולדפדף בו).
היי זאב,
לפני כמה שבועות שלחתי לך מייל נוסף. ליתר בטחון כתבתי דבר דומה לתגובתי האחרונה ברשומן זה, ואני רואה שהזהירות שלי השתלמה שכן כנראה באמת לא ראית אותו. ואת המייל אליו צירפתי פרצוף מוגינה ראית? אם לא, דמיין קריקטורה של זמרת מפורסמת שגם דומה וגם עשויה מוגינה. קראתי לזה שילוב מנצח בין חנוך פיבן לאנגלמאיר (הקריקטורה לא צויירה על ידי).
על הרשומה הנוכחית אין לי מה לומר.
לצערי לא ראיתי את המייל הזה,אבל בהחלט ניסיתי לדמיין את הזמרת הזאת,שעשויה מוגינה. האם היא זמרת ישראלית? חייפאית? נשמה? בלוז? אופרה?פאנק פסיכאדלי? איפה אפשר לראות אותה מופיעה?
מדובר בזמרת סוזן בויל שהתפרסמה בתוכנית הכשרונות הבריטית Britain's Got Talent. היא לא מאוד מרשימה מעבר לוירטואוזיות בביצוע – היא שרה שירים של מחזות זמר… גם הפרצוף שלה, אם כי מעוות, לא מזכיר כלל וגינה, אך אותו אמן הצליח להקצינו לידי כך. אני אשלח לך שוב ואתן לכל הבחורות שמגיבות פה לקנא.
שיואו,דורון היקר,אני מה זה מקנאה!אפילו בברצלונה בבית הספר למוזיקולוגיה לא היתה לנו מוכשרת כמו הסוזאן בויל הזאת,שאתה כל כך מעריץ!