סירופ
  • זאב אנגלמאיר

    זאב אנגלמאיר הוא מאייר אובססיבי, אמן פסיכו אקטיבי, צייר קומיקס אסוציאטיבי ויוצר תל אביבי. ממציא שיטת "נישוק עכשיו" להיכרות עם בני ובנות זוג ברחוב והתנשקות מיידית.

המשורר מתחפש

 

 

בערב פורים השתתפתי בערב ספרותי בבית ביאליק. כהכנה חיפשתי ידיעות אודות פורימים בשנים עברו בכרכי "על המשמר" הצבי" ו"דבר". מצאתי כתבות על עדלאיידות שבוטלו בגלל הגשמים, אדון שיינקין התלונן על צעירים פוחזים שמתהוללים בחג, והיו גם הוראות תפירה לתחפושות, ומתכוני גלוסקאות של כוסמין ואזני המן. הידיעה המשעשעת והמפתיעה ביותר היתה בעיתון "דבר", מרץ 1928 , מאת אלישע רודינסקי. כיכב בה משוררנו הלאומי המחופש, ואותה הקראתי בבית ביאליק:

"שמחה גדולה היתה לנו בעיר בערב הפורים, גברת אדירה טובת לבב בנחת התהלכה ברחוב הרצל בין מסבאות הלילה, מהגימנסיה עד לבנק הלוואה וחיסכון וסביב לה חינגאות הפורים. נאה הגברת מאד, עבה, בעלת בשר, שמלתה משי רך, אדומה ומקושטה בסרט כסף קלוע ועיניה מבריקות כעגילי פנינה. סמוקות לחייה גם מצחה, ושערותיה זהובות.
הגבירה היפהפיה רקדה וכל הגברים היו להוטים אחריה.כל יד רעדה,כל לב דפק, וכל עין בערה לאכול מן גוף הגבירה המזרה זיקי תאוה. ובכל פעם ששלחה מבטי עיניה אל תוך עיני אחד הגברים נרתח דמו, ובכל פעם שעלה בידי אחד העלמים לתפוס בבגד הגברת ובצעיפה ירו עיניה ניצוצות אש.
ואפילו אדון אגדתי תפס בתנועה מהירה ורועדת את היד הנהדרה ויקריבנה אל שפתותיו העבות. הגבירות האחרות עמדו מנגד מלאות חרון וקצה חוטמן התאדם.
היטב קדחה בהן אש הקנאה על החצופה הזאת שגזלה את כל הגברים.
התעוררות הרוח לכבוד הגברת הפוחזת לא ניתן להביעה בכתב. אנשים ונשים, חסידים ואשכנזים, זקנים וצעירים. וגם הגברת עצמה היתה נרגשת עד תהום נפשה מול הכבוד שגרמו לה.וכשהסירה את אדרתה רבים בכו מהתפעלות.
אחר כך הלכה הגברת אל בית גוטמן, בית האכסניא של המשורר ושל הסופר רבניצקי, והלכו איתה הכל בעליצות, בשמחת לבב, הקהל קרא "יחי" ו"הידד לגבירתנו" והגברת שרה ורקדה, הניפה רגליה ושרביטה. אולי היתה זאת שמחתה העולצת וגרביוני הרשת המהודרות שלה שהעירו בכל רגשות כמוסים. וכל הקהל מדבר אך ורק בגברת הזאת, ההתלהבות גדולה. וכל זאת למה?
חיים נחמן הוא הגברת הזאת, תלבושת הפורים של המשורר נפלאה, נהדרת היתה שמלת המשי שלבש, שערותיו הזהובות עשויות פישתן מדבלל, הולכת הגברת חיים נחמן וסביבה פנים צוהלים, ילדים מחופשים לדוב מרקד ולכושי ולאחשווראש מגישים לה מעשה מאפה צוקר ואזני המן, דובשניות, גלוסקאות של כוסמין טיגנא בדובשא, ושאר מיני תרגימא. ופעם כאשר עלמים פוחזים מציקים לה צועקת היא: "שדים משוגעים ארורים" אבל אם נחמן ביאליק שיבש דעתנו במקצת בעוונותנו הרבים, ואכן הסתכלנו בה והתענגנו יתר על המידה, בכל זאת קיבלנו ברכתו "פורים טוב פורים טוב ידידי, תאכלו תשתו תשישו ותשמחו,רק צרכי השעה אל נא תשכחו!"
ואחר כך בחצות הליל הלכה הגברת חיים נחמן אל שפת הים, לראות בגלים, ואיתה הלך כל הקהל, בהתרוממות רוח שלא היה לה גבול ובהתלהבות גדולה."
(אלישע רודינסקי,"דבר" 1928)
 

 

 

26 תגובות

  1. גדול! קשה להאמין שזה אמיתי אבל נדמה לי שקשה יותר יהיה להמציא סיפור כזה… היו זמנים בתל אביב. במקום לבלוע אקסטות ולזיין קטינות, הלכו לראות גלים עם משוררים.
    חג שמייח

    • אכן שמח ומבדח!

    • אנגלמאיר

      אולי שם, על החוף,ביאליק כתב את "קן לקרפיון בין הסלעים,ובקן לו שלושים מיליון ביצים"

    • אנגלמאיר

      האקסטות כנראה עוד לא הומצאו אז,אבל היו מסיבות ירח מלא,(הו,הפרוטה והירח) והיה די ג'יי דיג'נגוף ששם את "נד נד נד נד רד עלה עלה ורד"בגרסת טכנו פסיכודאלי,והיה פפראצי קרציה שצילם את ביאליק ושלונסקי הסלבים לעיתון "הצבי",וליד ראינוע "עדן"מכרו בלונים עם גז צחוק,והיו הסטלנים שרצו טרמפ על החמור של אגדתי לגימנסיה הרצליה,והיה את אדון שיינקין שבדרך הביתה רטן:"חרא מסיבה".

  2. איפה איפה המשוררים ההם, עם הטוריה, השבריה, ובחזה פרבלום.
    אם בחיים היום היו, בהטרדה מינית היו מואשמים, כמו כלום.

  3. איזה פוסט מגוון ויפה

    • תודה רבה, חני!

    • חבל שבבית הספר לא מלמדים את הצדדים האלה באישיותו של המשורר הלאומי.אולי חוששים שילדי ישראל הפעוטים ילכו בדרכיו ויבואו לביה"ס הממלכתי לבושים בביריות וקומבניזונים?

  4. רונית בר-לביא

    מאד משמח ומשעשע,
    והסיפור שהבאת משנת 1928 מעורר רצון לחזור אחורה בזמן.

    גם אנחנו נוכל לבחור סיפורים מתוקים כאלו מימינו שלנו, ולהישמע כאילו ממש בסדר לנו כאן…

  5. אמיר אור

    כל הכבוד לח.נ. החמודה, ומה שהכי בולט פה זה כמה תל אביב היתה קהילה ביתית. היו זמנים במערב…

  6. היי זאב
    סיפור נפלא.
    מעורר קינאה, החופש שהיה לנחמן.
    להתראות טובה

  7. אני ולא אחרת

    עוד 50 שנה יישלף מאיזה ארכיון מאמר מלווה בתמונות של ארנב ענק הולך ברחובות תל אביב הישנה והטובה עם ביתו הקטנה לגן. ובתוך הארנב הלוהט מסתתר המאייר הדגול, הוא ולא אחר.. וילדי תל אביב התמימים מקיפים אותו וכו וכו..

  8. יעל ישראל

    נפלא מה שהבאת מנבכי הארכיונים. (ותודה על התרגום מפרסית).

    • מה דעתך על כותרת לפוסט: "חופים הם לפעמים געגועים לנחמן"?

    • אנגלמאיר

      תודה רבה יעל. ידיעה מלבבת נוספת שנתקלתי בה עוסקת בבחירת מלכת אסתר התל אביבית, שזכתה לשלב זרועה בזרועו של כבוד ראש העיר מר מאיר דיזנגוף! וכיון שלא היו אסאמאסים בחרו בה קוני הכרטיסים בטכס בחסות ברוך אגדתי.פרטים נוספים בפורים הבא!

  9. הטקסט מאוד מזכיר את סגנון הכתיבה שלך, קסום ושופע ומסולסל. רק שאתה כותב טיפה יותר טוב.
    שפע גלוסקאות של כוסמין לך ולכל בני ביתך!

  10. הבולדוזר מאיין אותם
    שולחים פילחי זמן קטועי-עפולה
    מה מר רוצה, שניתמוטט על מיפתנו
    קרועי צוואר שותתי זמע ובליעות?

    מר נחם אותם, אותנו
    נגב את יסורינו המיתגוללים בלאט, ביזע,
    ברהב מצולות מסומאות
    בזוהר הכזב טהור המצח!

    • אנגלמאיר

      אישה כרישה
      בקורס טרום פלישה
      מניילנת לבלבי המן הרשע
      בלוטות ושתי הקרחת

      רקב זרחני
      מזדחל בדובשניות מילותיך
      נוטפות קולונסקופיה מבודחת
      בחוף ירושלים

  11. וואלה – הגברת חיים ביאליק וואחד כוסמין – באמת קשה להאמין :)
    מעניין : רחוב ביאליק נקרא כך עוד בחייו ?

    • אנגלמאיר

      על פי מקורות יודעי ביאליק אכן נקרא רחוב ביאליק "רחוב ביאליק" עוד בחייו.הרחוב הוכרז ככזה בטקס רב רושם ופאר ב 1924.מקרה נדיר שמפרגנים למשורר רחוב על שמו עוד בחייו.קוריוז משעשע:עוברי אורח פנו למשורר ערב אחד ושאלו אותו"סלח לנו האדון ביאליק,היכן רחוב ביאליק?"

      • נירית ברברוסה

        גם אצלנו בברצלונה יש רחובות על שם משוררים חיים,ולא עושים מזה כזה עניין!

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לזאב אנגלמאיר