בננות - בלוגים / / על: "ברבוניות/ טל איפרגן" (נובלה)
גליה אבן-חן
  • גליה אבן-חן

    נולדתי באשדוד ואני חיה בתל-אביב. נשואה ואימא. 1992 : אשת העולם הקטן (שירה) 2009 : אישה מטורפת (שירה) 2014: למשתמט (סרט קצר) 2015: עובדות מהדמיון (רומן) 2016: נצח יחסי (שירה) 2017: רואים לו לכדור-הארץ (ארבעה סיפורים ונובלה) 2018:: "אין פטנט לאהבה" (סרט) 2020: "רואים לו לכדור הארץ" (סרט קצר) galiaeh@gmail.com  

על: "ברבוניות/ טל איפרגן" (נובלה)

רשמים מ"ברבוניות / טל איפרגן" הוצאת עמדה 2016 , 77 ע"מ.

נובלה מסקרנת זו מספרת על רומן קצר בין שני אנשים האיש הפשוט והילדונת. במשך כל מהלך הקריאה שאלתי את עצמי. מי הוא האיש הפשוט? מה מקצועו? למה הוא מכונה כך? ולא קיבלתי תשובה, כך גם לגבי גילה של הילדונת. המסתורין נוצר גם בזכות התזמון המוקפד של סדר מסירת הדברים, וסוף הנובלה פתוח אף הוא.
הספר כתוב טוב ברמת המשפט והפסקה. בכל מקום בו תפתחו את הספר תמצאו משפט או פסקה מעניינים, גם אם לעיתים סתום משהו, אך בהחלט עם אפשרות לפשר שתתן אתה הקורא.
אשלוף כמה משפטים באקראי לדוגמא:
"היא הניחה את החלון פתוח, קרירות חדרה אל תוכה. נטשה את הדובה הגדולה וניגשה אל שקית השקדים שהמתינה לה במקפיא. שקיות השקדים אהבו אותה מאוכזבת. " (ע"מ 12).
"היא הכירה את השכנה שישבה בתחנה וחיכתה. היה להן "שלום" משותף קטן, כזה שנמסר בתחנות אוטובוס." (ע"מ 15).
או למשל המנטרה החוזרת של האיש הפשוט:
"אני תמיד צודק, ילדונת. עוד לא הבנת?" לו רק יכול היה לנעול אותה ואותו שם בתא, ולהחביא את המפתח כדי שהעולם לא יכנס…" (ע"מ 40)
המשוררת והסופרת טל איפרגן רק משתבחת עם הזמן. (התחילה לכתוב ולפרסם בגיל צעיר מאד). בעיני ספר השירה הטוב ביותר שלה הוא האחרון "קינת הטל" וספר הפרוזה הטוב ביותר הוא הספר הזה.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגליה אבן-חן