לֹא אֶת כָּל בְּנוֹת כִּתָּה ז' הֵבִיכָה
חֲנוּת הַחֲזִיּוֹת שֶׁל הַזַּבָּנִית פִּינָה.
אוֹתִי כֵּן!
צָץ לוֹ צִיץ
בַּאֲגַרְטָל, טַל עַל מַר גּוּפִי.
שָׁד לְבַד בַּמַּעֲרָכָה
עָטוּף חָזִיָּה,
עֲטוּפָה חֻלְצָה,
עֲטוּפָה מְעִיל.
עָטוּף בְּכָל אִישׁוֹנֵי הַכִּתָּה
הָרוֹאִים שֶׁצָּמַח לִי
וְיוֹדְעִים מָה.
צָמַח לוֹ זַלְזַל,
וְאַתֶּם מְזַלְזְלִים.
בִּי
בְּ ז'
בַּכִּתָּה
בַּזַּבָּנִית פִּינָה.
בְּגִיל 70 –
רִיס יִסָּגֵר עַל אִישׁוֹן כִּתְרִיס
עַיִן נִפְקְחָה עַיִן נֶעֶצְמָה
חֲמֵשׁ עֶשׂרֵה פַּעַם בָּחַרְתִּי מֶמְשָׁלָה.
נָפְלָה הֶחָזִיָּה.
הַמָּזוֹן שֶׁלִּי הוּא הֶחָזוֹן שֶׁלִּי
פּוֹסַעַת עָקֵב בְצַד אֲגוּדָל
לֶחֶם עִם חַרְדָּל
דַּל דָּלִיל דַּל.
ובְכָל זֹאת אִם שׁוֹאֲלִים אוֹתִי אֲנִי עוֹנָה
חֲנוּת הֶחָזִיּוֹת שֶׁל פִּינָה
יָמִינָה אַַחַר כָּךְ שׂמֹאלָה בַּפִּנָּה.
(מתוך: מלכה עירומה, שירת מחאה חברתית נשית, בעריכת: דורית ויסמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013)
(ומתוך: "אישה מטורפת / גליה אבן-חן" בעריכת ד"ר חיים נגיד, הוצאת "ספרא", 2009 )
שיר מקסים ומלא הומור ועושה קסמים בשפה
אהבתי מאוד
אהבתי.
מלא חן