בננות - בלוגים / / כריכת ספרי "אישה מטורפת"
גליה אבן-חן
  • גליה אבן-חן

    נולדתי באשדוד ואני חיה בתל-אביב. נשואה ואימא. 1992 : אשת העולם הקטן (שירה) 2009 : אישה מטורפת (שירה) 2014: למשתמט (סרט קצר) 2015: עובדות מהדמיון (רומן) 2016: נצח יחסי (שירה) 2017: רואים לו לכדור-הארץ (ארבעה סיפורים ונובלה) 2018:: "אין פטנט לאהבה" (סרט) 2020: "רואים לו לכדור הארץ" (סרט קצר) galiaeh@gmail.com  

כריכת ספרי "אישה מטורפת"

Front Cover  

אומנם באיחור אבל מוטב מאוחר, אני מפרסמת את כריכת ספר שירי "אישה מטורפת".

   על העטיפה "בובה" מאת נורית דוד, שמן על בד   130X95 באדיבות אורלי ואבישי שחר, ניו-יורק.

30 תגובות

  1. העטיפה מיוחדת ויש בפנים שירים מאד יפים ועיונות ודימויים יחודיים . אני מעיין בו לעיתים בהנאה. אבנר

  2. כריכה מרשימה
    פני הבובה כפני נורית , נכון ?

  3. איריס אליה

    אף פעם לא מאוחר, גליה יקרה. בהצלחה רבה. התוודעתי אל האומנית הזאת בזכותך, ממש מדהימה.

  4. יפה ומוצלח ומוכשר
    מתי ערב שירה הבא?

  5. אוירה של ממתיק מתוחכם. מעלה אסוציאציה לשיר שנכתב מאת פנחס שדה, בספר 'החיים כמשל'. שם (ציטוט מהזיכרון) הבובה עומדת כל היום במחסן, שערותיה כפשתן ריקות, עיניה גם הן כגולות שהוצאו.

    • קראתי את "החיים כמשל / פנחס שדה" בצבא לפני כיותר מ 20 שנה, והשורות שאתה מצטט מהזיכרון לא זכורות לי.
      צחי אתה אוצר בלום אחד האנשים היותר משכילים שאני מכירה. איך אתה מצליח לסעוד כל כך הרבה קשישים וגם לקרוא כל כך הרבה? מצדיעה לך!

      • צחי שוב אני. ניסיתי להגיב לך חזרה בבלוג שלך, אבל הוא בדה-מרקר ואני לא שם ולא בפייס בוק.

  6. לגב' גליה

    גם אני ביקרתי פה.
    גם אני לא זוכר שיר על בובה ממוכנת ב"החיים כמשל" אולי תאירי עינינו בציטטה מדוייקת?

    כמו כן – בא לי ועולה בי הרעיון לברכך כאישה יוצרת – רומנים, עם יעל שגם היא כותבת (האם כל הנשים? על עצמה (ועל האימא שלה) כמשוגעת.
    אז יש חברה, חברת נשים ככה, ובוודאי יש עוד!!
    יש לאסוף את כל הגלרייה של נשים עם רומים על משוגעות. אפשר לתרום מידע) .

    • אין לי שיר על בובה ממוכנת, לדליה רביקוביץ' יש, אולי קצת השיר הבובה רותי שהושפע ממנה.
      מה שכן הקובץ הפותח את ספרי עוסק בטירוף או לפחות נוגע בו. לקוח מקובץ זה למשל "הסיפור הזה נכתב עלי" או השיר "אישה מטורפת" שבטעות נמחק לי מהבלוג. בחרתי בציור זה של נורית כעטיפה לספרי כי אני חושבת שהוא מבטא טירוף, מתאים לשם הספר ולקובץ הפותח אותו.

      • לכל המתווכחים- המדובר הוא כנראה בשיר
        (דיקלום) שכותבת אחת מן הדמויות (ילדה
        הסובלת מפיגור קל) ב'על מצבו של האדם"
        \לפנחס שדה – בפרקי הפתיחה של הספר,כשהמספר
        היה מורה במושבה כינרת והחליף את המורה לספרות
        בעריכת עלון בית הספר,שבו פורסם השיר.

  7. יופי של עטיפה, בהצלחה עם הספר. נדמה לי ראיתי את העבודה החזקה הזאת בזמנו במוזיאון ת"א?

    • התמונה הוצגה בתחילה כלפני 15 שנה בערך בגלריה גבעון, ואח"כ בתערוכה הכוללת במוזאון תל-אביב.

  8. כריכה מדהימה מעוררת סקרנות, בהצלחה!!

  9. איריס קובליו

    יפה העטיפה ובהצלחה עם הספר

  10. מרתק להציג את הטירוף בוויזואליה כזו על רק של חדר מדרגות ארכאי משהו, בדמות שהיא גם בובתית וגם מתפרקת, ספק אימום (למי? למה?) וספק פרח של טוהר. מסקרן לקראת הטקסטים. בהצלחה!

  11. גליה, העטיפה מקרינה עוצמה.
    אני רוצה לקרוא את ספר שירייך. מה דעתך אם תשלחי לי ואני אשלח לך את "האדם דיסלקטי"?

השאר תגובה ל גליה ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לגליה אבן-חן