גליה אבן-חן כותבת

הַהִזדְַּמְּניֻּוֹת לֹא הָיוּ שָׁווֹת הַנּסְֻחָה לִמְּדָה. הַשְּׁלִיחִים דִּבְּרוּ בַּיּדַָיםִ. רָצוּ לְדַבֵּר. חִפַּשְׂנוּ מִשְׁפָּטִים שֶׁלֹּא אָמַרְנוּ מִישֶׁהוּ הִצִּיעַ לִשְׂכֹּר מִשְׁפְּטָן. הֶאֱמַנּוּ בִּפְסִיקָה שָׁוהָ. בַּפְּסֹקֶת שֶׁל הַשּׁוֹפֶטֶת גִּלִּינוּ קַשְׂקַשִּׂים. עָקַבְנוּ אַחַר הַסִּימָניִם עַד לַנּקְֻדָּה. מִישֶׁהוּ דִּבֵּר עַל גּוֹרָל. לֹא הִצְלַחְנוּ לְהַפְסִיק.

ילדה תועה, צמותיה תמימות, מפויחת רחוב הומה מבקשת את ביתה, מבקשת אותי אני פוסע עימה, מנתר בסמטאות עד לחזיתו של בית. כאן היא גרה, היא אומרת לי אבל אם אכנס אליו, יבלעו אותי קירותיו. ילדה תועה, צמותיה תמימות ירכיה מדלגות, מתבגרות וסוד נארג מעבר לכל דלת אני משתאה, משתוקק להציץ בסוד הילדה אך ביתה עמוק וטובעני, כבד רהיטים ושנים. והילדה ...

גליה יקרה, התיישבתי לקרוא את "נצח יחסי" ובלעתי אותו בשקיקה, רצתי משיר לשיר , השירים מצוינים בעיני חכמים, מבריקים עם טביעת אצבע , סגנון ושפה שירית בלעדיים לך , השירים מציירים תמונת עולם משכילה, מקורית רעננה , משעשעת וכואבת , שירי המיתולוגיה "העיפו אותי " ישר כוח גליה ושנה נהדרת ! (הפרסום באישורה).