זורע מילים זורע מילים

  אני משורר אותי את מה שאני שומע אותך את מה שאת אני משורר את הסיגריות משורר בתחת שלי .   (לנקד ? )                       מתוך ספר סיני 1991    

          לילה ירושלים   בירושלים של היום עוברת רכבת קלה תופרת אותה טלאים טלאים כדי שתחובר לה יחדיו.   ורכבת של שנאה מתהום רוכבת על ההר בלילות, כאד המכסה את גיא בן הינום, קרבן לעזאזל.   רכבת שדים חוצה את העיר, וקרונות של זיכרונות שירדו מהפסים נזנחו בעמק רפאים.      בירושלים היו השמים נמוכים יותר, היום ...

               תודה לטובה שבעקבות תגובתה בשיר הקודם   מתוך חזרה גנרלית והשירים שלא תשמעו ברדיו cafe.themarker.com/post/1381283/ "הגנרל מנהל שיחה עם עצמו זה גולש לויכוח שואל את עצמו "אתה רוצה לאכול ענבים או לריב עם השומר ? " לריב עם שומרי השלום או לצאת לאקשן, הוא שואל את עצמו, הגנרל עצוב ביקש ענבי זעם בכרם ...

                                      סוזאנה והאיקו   בִּזְמָן שֶׁל נְגִיעָה רַכָּה רַכָּה, שׁוֹאֵף שׁוֹרָשִׁים פְּנִימָה, נוֹשֵׁף כְּנָפַיִם קְטָנוֹת הַחוּצָה, הִפְרַחְתִּי זִכְרוֹנוֹת בְּיָם גּוּפָהּ.   בָּאַסְטְרוֹנוֹמְיָה שֶׁל גּוּפָה עָפוּ כַּנְפֵי שׁוֹשָׁנָה שׁחוֹרָה שֶׁשָּׁמְרָה בְּצִנְצֶנֶת מִקֶּבֶר אִמָא.   שׁוֹשָׁנָה שְׁחוֹרָה, נָשַׁקְתִּי, פִּיהָ זָהָב וּדְבָשׁ.         II     הָיִינוּ יְלָדִים שֶׁל אֵש דּוֹעֶכֶת, מְאֻבָּנִים ...

        לָקַחְתִּי אוֹתָה לִשְׂדֵה הַמְּשֻגָּעִים, לְשָם לוֹקְחִים אֶת הַנָּשִׁים, שָם הַנּוֹף מְאַלֵּף אֶת הָעֵצִים לָגַעַת, שָׁם לוֹחֲצִים עֲלֵיהֶן עַד שֶׁהֵן בּוֹכוֹת לַיָּרֵח, שֹׁומְעוֹת אוֹתוֹ שָׁר.   הַזְּמָן מְנַגֵּן עָלַי אֶת סִמָּנֵי הַיָּרֵח, הַשֶּׁמֶשׁ צוֹבַעַת בְּאוֹר בָּהִיר מֵחַשְׁמָל. שָׁם מִתְעָרֵב קוֹלוֹ שֶׁל הַיָּרֵחַ בְּקוֹלוֹ שֶׁל הַזְּמָן, שָׁם עִם פְּרִיחַת הַיָּרֵחַ בְּתוֹך בְאֵר הַנֶּחָמוֹת מִשְתַּקֶּפֶת דְּמוּתָן.   שָׁם אֲחָיוֹת ...

              סוֹנֶטָה לָאָבִיב פֹּה וָשָׁם עוֹד נוֹצְצִים אֲגַמֵּי מַלְקוֹש, נִקְוִים כְּמוֹ שְׁלוּלִיּוֹת שֶׁל צְחוֹק בְּגוּמוֹת לְחָיַיִּךְ.   אָבִיב בָּא אִיש לֹא יוֹדֵעַ כֵּיצַד הוּא עָשָה אֶת זֶה .   אוּלַי הַיָּרֵחַ קָרָא לוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא קוֹרֵא לַגֵּאוּת.   הוּא רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת  לַעֲצֵי הַדֻּבְדְּבָן אֶת מַה שֶּׁאֲנִי   עוֹשֶׂה לָךְ בַּלֵּילוֹת כְּשֶׁאֲנַחְנוּ צָמָה שֶׁל אַהֲבָה אַחַת.    הומאז' ...

        שיר  שברחו לו האותיות,   רגשות שברחו להן המילים. ִָ   ֶ  ַ ִֶַַ  ,   ִ  ַ      ֹ ַ    ָ !                      

  מתוך מסעותיו של קלדוניוס בעקבות האושר, מוקדש כעת לאבא סרגיי של טולסטוי ולאיטאלו קאלוינו מליגוריה שבאיטליה,  על קאלדוניוס שהיה מחזיק את שירו מתחת לגלימה והיה כמשורר, מעשה היה שהגיע אל נהרמים והיה מטיל בו את מילותיו כאחד המטיל אבנים כדי לקפץ עליהן ולחצות את הנחל, הטיל אבנים והיה מקפץ על המילים עד שמעדה רגלו ונרטבה לו הנעל הגרב וכל ...

      פִּרְחֵי אוֹר                                                  אַבְנֵר שְׁטְרָאוּס   נְצֹר אֶת הָרְגָעִים שֶׁאֵינְךָ מֵבִין,   אֶת רִגְעֵי הַמְּבוּכָה וָאֲחֵרִים .   נְצֹר אֶת הָרְגָעִים שֶׁאֵינְךָ מֵבִין   שָׂא אוֹתָם עִמְךָ אֶל הַמָּחָר   אֵלוּ הַזְּרָעים שֶׁיּוֹם אֶחַד   תָּבוֹא רוּחַ לֹא יָדַעְתָּ   וְתִשָׂא אֶל אֲדָמָה שֶׁלֹּא הִכַּרְתָּ   וָתֻשְׁקֶה בְּמַיִם מֵהֵם מֵעוֹלָם לֹא נִרְטַבְתָּ                                                וָיִהְיֶה לָהֵם חֶסֶד   לִנְבֹּט שָׁם ...

  הַנֶּשֶׁל וְהַנּוֹצָה   בְּחַדְרִי לְמִשְמֶרֶת הַנֶּשֶׁל לְיַד הַנּוֹצָה דֶּרֶך הַסּוּף אֲנִי מָבִּיט בְּעַד פִּרְצָה.     מִמְרוֹם צוּקִים מַשְׁקִיף הַנֶּשֶׁר עַל הַנָּחָש – עָרְמָתוֹ נְחוּשָׁה לִזְחֹל אֶל תּוֹך עֶרְוַת  הַסְּלָעִים.   בַקְּרָב הַגָּדוֹל בֵּין הַנֶּשֶׁר לְבֵין הַנָּחָש, הָאַהֲבָה הִיא מַיִם לְזֶה שֶלִּבּוֹ סֻכָּר שֵׁן אַרְיֶה לְמִי שֶׁלִבּו בָּשָׂר.   בַקְּרָב הַגָדוֹל בֵּין הַנֶּשֶׁר לְבֵין הַנָּחָשׁ, בְּתּוֹכִי אֲנִי נִכְתָּש, אֶת עַצְמִי ...