זורע מילים
  • אבנר אריה שטראוס

      נולד 1954 נפטר מהרבה שטויות  חרש מילים ומוזיקאי .  ספר שירה "מרחק ומידות אחרות " "Birds of the Mind and Chamelions of the Heart "  שיריו פורסמו פה... ושם כל השאר ראה הרבי מגוגל והרבנית ויקפדיה נוהג לצטט את שתיקתו בנושאים כואבים . - נוהג להקיש בפחי נפש במקל השיר או מקל דת עד שהרעש מגרש את העצב.

35862

 


 35862    

אֲנִי זוֹכֵר אֶת מִסְפָּר

הַטֵּלֶפוֹן שֶׁל הַנִפְטָר.

כָּל כָּךְ לֹא נָחוּץ,

אַך מַשֶּהוּ בִּי זוכֵר,

 

אוּלַי הַמַּשּהוּ הַזֶּה

מַאֲמִין בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים.

 

"חָבֵר שֶׁלִּי מְשׁוֹרֵר"

אָמַרְתִּי,

וְאִיש שֶׁלְּיָדִי שָׁאַל :

"הוּא מֵת לֹא?"

 

זֶה לֹא עוֹשֶׁה אוֹתָנוּ

פָּחוֹת חֲבֵרִים

לְהֵפֵךְ,

קֹדֶם הִפְרִידוּ בֵּינֵינו הַחַיִּים.

 

(מתוך ספר השירים מרחק ומידות אחרות )
 *ב-1970 מספרי טלפוןנ בירושלים היו בני 5 ספרות

 

 

 

53 תגובות

  1. שיר יפה ,אמיתי כואב
    "קודם הפרידו בינינו החיים"- כמה נכון וכה חבל

  2. המשפט האחרון הוא משפט שעוצר אותך ולא מניח לך לעבור הלאה.
    ואני קורא שוב את השיר, וכמעט הולך לחפש ספרי טלפון של אותה תקופה, לברר מי האיש שהוא לא פחות חבר שלך.

    • המשפט האחרון הוא משפט שעוצר אותך ולא מניח לך לעבור הלאה.
      ואני קורא שוב את השיר, וכמעט הולך לחפש ספרי טלפון של אותה תקופה, לברר מי האיש שהוא לא פחות חבר שלך.
      __________________________________
      זה משפט מחסום של רכבת החיים.
      דגלו של הגנן המסמן במגרפה הלאה, על גבול האור האחרון .)יבוא שיר (
      __________________________________
      אגב הרבה השתמשתי בספרי טלפון ישנים למחקר ויש לי חיבה אליהם. ( היום אלו של המאה ה -19 יוצאות על דיסקים בפורמט דיגיטלי 🙂 אך אחסוך לך זה מספר הטלפון בבית סבתי בי-ם ובשיר כמו שאמיר אור קלט יש יותר מדמות אחת משה הופמן פסל ומשורר ויהודה עמיחי שגם מתקשר לחלומות שתלמה הזכירה בתגובה למטה ארחיב אולי בהמשך אם יעניין.

      • לי עברון-ועקנין

        היה לך קשר עם יהודה עמיחי?

        • עת חזרנו מן הדאר הירושלמי בהליכה לימין משה אמר יהודה "בולים הם מרחקים מוקטנים בחכמה " .
          המכתבים הם כמו שירים אף פעם לא יודעים מתי נקבל או מתי יגיעו,
          הולכים בבוקר אצל הפקיד היושב מאחורי קרח הזכוכית, ההשראה כמו פקיד,לעיתים יש מכתב ולעיתים הוא משיב פניך ריקם ואתה חוזר בידיים ריקות.
          ———————————–
          שנים רבות אחר כך בלילה בחלום הופיע יהודה עמיחי ואמר לי :
          "שלחתי לך שיר חדש באימייל",
          אמרתי לו : "יהודה אבל אתה מת "
          "זה לא מפריע לי לשלוח אימייל " אמר .

          • לי עברון-ועקנין

            הייתי מקנאה שלי הוא לא שלח, אבל ברור לי שלא מותו מפריע לו לשלוח אימייל אלא מאותגרות טכנולוגית.
            יהודה באמת היה יוצא מהבית ובודק את תיבת הדואר לעתים מזומנות…

          • הייתי בטוח שבשיר הזה לא אצחק אבל צחקתי כהוגן …ועל הרגלים אשאל אותך בהזדמנות …שמעתי שעובדים על כך ששדרים מעולם האמת אולי בעתיד יגיעו באימייל, ובכלל שמחשבות יועברו באימייל ללא צורך באיתגור טכנולוגי ומקלדת. מה שהיה נראה כדימיון פרוע ןהזוי לא מזמן נהיה שיגרה. יש לנו סטארט אפ. עזבי סיאנסים וכוסות רוח. נרים כוסית
            לחיים ארוכים אין פה אפשרות לתמונה אז אוסיף לך בפוסט עצמו ואחר כך אסיר, תודה .

          • לי עברון-ועקנין

            גם אני לא חשבתי שאצחק בהקשר מותו של יהודה. אבל זה היה בריא.
            ועם חברה אחת דיברתי על זה שצריך גם פייסבוק של מתים, שנוכל להעביר מסרים בין העולמות…
            cheers 🙂

          • מירי פליישר

            מימד נוסף נתתם לנו אבנר ולי….

  3. שיר חכם! במחשבה הרגלית אנחנו לא חושבים על כך שאין לנו צורך במספרי טלפון של המתים, או שאנחנו חברים יותר טובים של המתים משל החיים.
    יפה ששמת לב לדקויות הללו.

    • שיר חכם! במחשבה הרגלית אנחנו לא חושבים על כך שאין לנו צורך במספרי טלפון של המתים, או שאנחנו חברים יותר טובים של המתים משל החיים.
      יפה ששמת לב לדקויות הללו.
      __________________________________

      תודה גליה הרגלי חשיבה בקופסה בארון השיר לרגע מנער את עיניין השכחה הזיכרון, הרבה יותר קל להיות מורה טוב מחבר טוב והרבה יותר קל להיות חברו הטוב של מי שאיננו.

  4. איזה שיר יפה ונכון.

    הרבה סביבי נפטרו לאחרונה. ויש לי חברה טובה שפוסעת על חוט דק.
    באחת הפעמים שלאחר הודעת המוות התפללתי שמונה עשרה והבקשה על תחיית המתים פתאום קרמה עור וגידים. המילים יצאו מהמקום הכי נכון. זה לא קורה לי תמיד.

    והחיים הם כל כך מפרידים.
    קטנים וקטנונים החיים האלה.

    שיר חזק.

    • איזה שיר יפה ונכון.
      הרבה סביבי נפטרו לאחרונה. ויש לי חברה טובה שפוסעת על חוט דק.
      באחת הפעמים שלאחר הודעת המוות התפללתי שמונה עשרה והבקשה על תחיית המתים פתאום קרמה עור וגידים. המילים יצאו מהמקום הכי נכון. זה לא קורה לי תמיד.
      והחיים הם כל כך מפרידים.
      קטנים וקטנונים החיים האלה.
      שיר חזק.
      ———————————–
      תודה אביטל, מעניין מה שאת מספרת נשמע כמו חוויה חזקה ומיוחדת שעברה עלייך, ויפה המשפט הזה
      והחיים הם כל כך מפרידים.
      קטנים וקטנונים החיים האלה.
      אבל אפשר לראות גם ההפך
      כל כך מחברים
      גדולים החיים האלה .
      בואי לא נחליט אבל נאמר לבינתיים שמי שרואה אותם כך הם מקטינים אותו ?
      ומי שרואה כך מגדילים ?
      בואי נהיה איתם רחבי לב ואור .

  5. מירי פליישר

    שיר יפה מאוד

  6. לי עברון-ועקנין

    באמת שיר יפה מאוד ונכון כפי שנכתב כאן בתגובות.
    למה דווקא היום? משהו שקשור בתאריך?

    • תודה לי, לא לא חשבתי על תאריך
      ( לרגע על מספר פוסט באתר )
      רציתי להעלות משהו והיה מוכן ונכון לי.

  7. שני הבתים הראשונים ושני האחרונים נקראים לי כשני שירים נפרדים.
    "קודם הפרידו בינינו החיים" הוא תובנה עמוקה וכואבת. כמה נכון, אבנר.

    • אמיר אור ; שני הבתים הראשונים ושני האחרונים נקראים לי כשני שירים נפרדים.
      "קודם הפרידו בינינו החיים" הוא תובנה עמוקה וכואבת. כמה נכון, אבנר.
      ———————————–
      הי אמיר,זה שתי סצינות שונות באותו מחזה , אם תרצה שניים שהם אחד ואחד שהוא שניים, שני מקומות שונים, בהחלט השני בבית קפה.
      עצוב, אבל אכן יש אנשים שרק המוות של אחד מהם יקרב ביניהם.

  8. חני ליבנה

    כמה נכון ויפה "קודם הפרידו בינינו החיים"

    • כמה נכון ויפה "קודם הפרידו בינינו החיים" תודה חני
      עצוב, אבל יש אנשים שרק המוות של אחד מהם יקרב ביניהם.

      • המוות רק ממרקר את ההבדל מדובר על אהבה וחברות קיימת או לפחות כזו שנבטה החיים רק מונעים לעיתים את מימוש

        הפוטנציאל של אהבה חברות וקשר בין נשמות דומות ותאומות

        וככל שהחיים הפרידו יותר כן גדלה תחושת ההחמצה עם המוות .

        באהבה וחברות מתממש הקשר ומתרופף חליפות וביחס ישר הגעגוע – הצמא

        החיים אינם מאפשרים לנו להחזיק קשר כזה במשך ובעומק הרצוי לאורך זמן גם בינו לבינה לעיתים

        המוות מציב את הגעגוע – צמא על גרף יציב של אהבה וזיכרון .

  9. תַּלְמָה פרויד

    אבנר היקר, איזה שיר!! והסוף, תרתי, כל כך מרשים.

    (גם אתה זוכר מספרי טלפון לא נחוצים?)

    • אבנר היקר, איזה שיר!! והסוף, תרתי, כל כך מרשים.

      (גם אתה זוכר מספרי טלפון לא נחוצים?)
      תלמה ת ו ד ה ( וכן יש בזיכרון דברים בלתי מחיקים ודווקא כאלה שלא נחוצים )יש לי הרבה מה לכתוב פה אבל מתחיל מהקל אם את זוכרת היה לי פה שיר "תהליך השכחה" תהליך השכחה הוא איטי ומסובך… נו שכחה היא דבר שאנו לא יכולים לשלוט בו אפשר להחליט ולשנן מה לזכור אי אפשר להחליט מה לשכוח, כמו לא לחשוב על 3 עכברים לבנים במשך חמש דקות .
      איך פגשת מישהו לדקה וזכרת תמיד ומישהו שחיית איתו שנים אינך מצליחה לזכור ? נו הפשוט הזה נהיה מורכב 🙂

      • תַּלְמָה פרויד

        אבנר, אני לא בטוחה ש'שכחה היא דבר שאנו לא יכולים לשלוט בו'. אני עוד צריכה לחשוב על זה. לכאורה, נכון, אבל בכל זאת יש איזה מנגנון בתוכנו, מתוחכם יותר מאיתנו, וכשהוא רוצה הוא יודע למחוק. אני מדברת מידע אישי 🙂
        ואתה מאוד צודק במשפט האחרון שלך. כשגיליתי את זה (סיפור, סיפור. מכונן!!), הופתעתי עד מאוד.
        ומה נגיד על מישהו/הי/הם שבערות לא זוכרים בכלל (לכאורה), אבל צצים להם משומקום בחזיונות הלילה?

        • אבנר, אני לא בטוחה ש'שכחה היא דבר שאנו לא יכולים לשלוט בו'. אני עוד צריכה לחשוב על זה. לכאורה, נכון, אבל בכל זאת יש איזה מנגנון בתוכנו, מתוחכם יותר מאיתנו, וכשהוא רוצה הוא יודע למחוק. אני מדברת מידע אישי 🙂
          __________________________________
          אפשר להתאמן על לזכור אבל אי אפשר "להתאמן " על לשכוח, בללהתאמן על לשכוח אתה רק מלטש את אבן הזיכרון ליהלום. למעשה משיג תוצאה הפוכה .
          אולי הדרך לזכורא היא ב"להתאמן" על לשכוח.
          תחשבי.
          __________________________________

          ואתה מאוד צודק במשפט האחרון שלך. כשגיליתי את זה (סיפור, סיפור. מכונן!!), הופתעתי עד מאוד.
          __________________________________
          אולי נפתח את זה מאד רוצה לשמוע סיפור כזה, אני גם אפתח.(לא מנקד)
          __________________________________
          ומה נגיד על מישהו/הי/הם שבערות לא זוכרים בכלל (לכאורה), אבל צצים להם משומקום בחזיונות הלילה?
          ___________________________________
          אם תספרי את ההוא אספר לך ואולי גם אם לא 🙂 על חלום שחלמתי שלשום על מישהו ואכן היום קרה .

          • תַּלְמָה פרויד

            חלום על 'מישהו שקרה?' פרוידיאני? או באמת 'מישהו' ולא 'משהו'? (לא אמרתי 'מישהו לא משהו'!!). מעניין.
            =========================
            אם תספר את ההוא, אולי אספר לך ואולי גם אם לא :). ובהחלט נפתח את זה (בלי ניקוד).
            ===========================
            אשמח לתשובה, למרות שאולי אמצא אותה רק מחר, יען כי נשבעתי שהלילה אעלה 'מוקדם' על יצועי, כי חוסר השינה זועק.
            אני גם צריכה לבדוק מה/מי הלילה יעלה לי באוב.
            חלומות פז, אבנר.

          • תַּלְמָה פרויד

            ע.ש. "ללטש את אבן הזיכרון ליהלום" = יהלום אמיתי.
            מקסים!!

          • יש דרך לזכור חלומות ? הם נשכחים כל כך בקלות.
            גיליתי שחלומות שלא חלמתי מעולם לא התגשמו .

          • תַּלְמה פרויד

            אבנר, אם החלומות נשכחים כל כך בקלות, איך אתה יודע אם התגשמו או לא? איך אתה יודע אם נחלמו או לא? (אפשר להחליף את סדר השאלות).
            והאם החלומות שכן נחלמו כן התגשמו?
            ואפשר התהליך ברוורס: אם משהו טוב קורה, זה אומר שקודם הוא נחלם?
            אוף, כמה קושיות 🙂

          • אבנר, אם החלומות נשכחים כל כך בקלות, איך אתה יודע אם התגשמו או לא? איך אתה יודע אם נחלמו או לא? (אפשר להחליף את סדר השאלות).
            והאם החלומות שכן נחלמו כן התגשמו?
            ואפשר התהליך ברוורס: אם משהו טוב קורה, זה אומר שקודם הוא נחלם?
            אוף, כמה קושיות 🙂
            ———————————-
            העיניין הוא שהחזרה היא נייר הלטש השוחק את הזיכרון כך שיגרה של שלוש שנים ביחד עם בן זוג שוחקת אותם עד דק ואפילו את רגעי השיא , לעומת מפגש חד פעמי שצרב מכווה בלתי נשכחת כחותם על עגלהזיכרון.
            ———————————-
            אני רק יודע שחלומות שלא חלמתי מעולם לא התגשמו. היו כאלה שהתגשמו אך הם היו חלומות שנשאתי איתי ב"תת מודע" :-)(אולי כמו דה ז'וו שנתגשם?)
            __________________________________
            אני נושא עימי קצוות רבים פרומים ותפורים לעור הפנימי, וסקפטיסיסט גדול אך יש לעיתים .. צרופים של מיקריות נדירה השבוע חלמתי שמישהו שהחלפתי עימו מספר מילים לפני חודשים ואימייל או שניים ולא שוחחתי איתו שנים מתקשר לבקש ממני משהו ואני עונה לו במשפט מסרב וברור , לא זכרתי את החלום יומיים אחרי כן האיש מתקשר צליל קולו עשה בינג והחלום קפץ הוא ביקש משהו כמעט זהה לזה שביקש בחלום…. תשובתי היתה שסיפרתי לו את החלום.
            ותזכירי לעצמי את חלום הנביא עודד
            כנראה חיי שזורים במשוררים עליהם אני חולם או כאלה המעירים אותי מחלומות.
            :-))

          • אבנר שטראוס

            תלמה נזכרתי לעיתים בחלולומות, בחלומות אני זוכר את מה שיהיה !

          • תַּלְמָה פרויד

            חלולומות זה חלומות חלולים?:)

            והחלומות שלך שבהם אתה זוכר את מה שיהיה, זה כמו בסרט 'בחזרה לעתיד'.

          • אבנר שטראוס

            נכון תל לא חשבתי על זה , נכון , ואגב
            התגובה למטה 'מצבות מעצבת לחיים שהיו'… גם בשבילך , אולי שיר נפרד או מקשר מתקשר לבא עם דפי הנפש.

          • אבנר שטראוס

            חלולמות נשמע לי בדיוק כמו שאת שומעת חלומות חלוליטם ,גם לא רק, יש שם הד, התחיל מטעות ונשאר, לפעמים הדברים הכי יפים הם הטעויות כשאתה מבין את זה אתה חוזר עליהן ומגלה שהן הדברים הכי יפים,משהו דומה אמר מיילס דייויס ולטעויות כוח משיכה משלהן טעות גוררת טעות והקטע הזה שמישהי העלתה ליוטיוב בדיוק התאים לי למצב"ר לטעויות ולחלולמות כי נוצר בהמשך הקטע חלל ביננו והאלם היה ריק בבלנס אולם-חלול, עולמות חלולים חלולמות. http://www.youtube.com/watch?v=zI-4kcCvT5U&feature=channel
            וטעות ועוד טעות יוצרות תיקון.

          • תַּלְמָה פרויד

            הקשבתי. יפהפה!!! השילוב שלך עם הפסנתרן, מקסים. מי הלחין??

            במקום אחד המנגינה 'נשברת'. נכון או שנדמה לי? יש לזה אפקט דרמטי – ועצוב.

          • תַּלְמָה פרויד

            רגע, זאת הטעות שעליה אתה מדבר??

          • אבנר שטראוס

            תודה תלמה , זה בתיאטרון ירושלים לפני הרבה שנים בדרך במונית מת"א הנושא הזדמזם הגיע אלי יש מאין ולא הרפה. כשהגעתי לבלנס מיד התחלתי עם זה אבי הצטרף, הוא לא הכיר וגם אני לא ההרמוניה נבנתה תוך כדי ויש שם התנסויות והתרחקויות חלקן ( לפחות שלי שנובעות מתעיה טעות חיפוש ) דיסוננסים מכוונים שיוצרים חלל, מה שנקרא GOING OUT מהבסיס ההרמוני המקורי.. אוף המילים… נשברת כן צריך להקשיב שוב , מישהי העלתה את זה לא הקשבתי שנים הקטע לא "טוב" אך יש משהו מיוחד בטעיה שם ובניסיון הראשון , איזה קסם בחד פעמיות , של אילתור אמיתי, כמו במיילס דייויס (כמובן קטונתי) KIND OF BLUE (הפך לתקליט הנמכר ביותר בהיסטוריה של הג'אז) והמאפיין אותו שכולם ניגנו פעם ראשונה ללא חזרות ומבלי להכיר או לפגוש את הקטעים קודם לכן .
            הקשבתי שוב יש נקודות התרחשות ברורות, וכן נשבר מתפרק מתרסק ב 2:45
            בכוונה כאילו זרקנו כד על הרצפה וב 3ף00 מדביקים אותו. בצורתם החיצונית דומים הכד השלם וזה שהודבק.

          • אבנר שטראוס

            תלמה מוזר התגובה שלך שראיתי במודעות ב 12:38 לא מופיעה אנא שחזרי

            35862 מתוך זורע מילים
            19 ‏00:38
            הדיסוננסים האלה, מכוונים או לא, מאוד יפים. הרגשתי אותם בעור. זו הדרך שלי להרגיש מוזיקה. גם עליות/ירידות של חצאי/רבעי טונים, מעבר לסולם אחר וכיו"ב אני מרגישה בעור. מוזר? והחצי אלתור או יותר, לפעמים יוצר משהו ראשוני, א
            ========================
            אבל עד כאן זה בדיוק הדיסוננסים
            יוצרים אפקט פיסי, בהקצנה, גיר על לוח, או פצירת ציפורניים שעושים צמרמורת עור ברווז ועוד לגבי ההמשך,יכול רק לנחש מה התכוונת 🙂

          • תַּלְמָה פרויד

            אבנר,אכן, שמתי לב שתגובתי התפוגגה במעמקי הרשת. נראה לי שהתגובות ההדדיות שלנו התנגשו בשיגור, ושלי התעופפה. ממש מעניין.
            אין הרבה מה לשחזר. הרוב כתוב. כתבתי שאני מרגישה את הדיסוננסים ממש תחושה פיזית, בעור. ושיש באלתור משהו ראשוני, אותנטי, לעתים מאוד מעניין.
            ולגבי צרימת גיר על לוח, שם זו תחושה לא נעימה, אבל כשהדיסוננס במוזיקה יושב במקום הנכון (או, גם עלייה/ירידה של חצאי/רבעי טונים/מעבר סולם וכו') – אני מרגישה את זה בעור, אבל זו תחושה טובה. (כאמור, בתנאי שזה, לטעמי, נעשה נכון).

          • תוכן: הדיסוננסים האלה, מכוונים או לא, מאוד יפים. הרגשתי אותם בעור. זו הדרך שלי להרגיש מוזיקה. גם עליות/ירידות של חצאי/רבעי טונים, מעבר לסולם אחר וכיו"ב אני מרגישה בעור. מוזר? והחצי אלתור או יותר, לפעמים יוצר משהו ראשוני, אותנטי, יפה ומרתק. יופי. אתה עדיין מנגן? מלחין?
            __________________________________
            תלמה מצאתי באימייל , לשמוע דרך העור זה נהדר, ודרך יפה להרגיש , צריך עור דק ? כן ואילתור אמיתי לא חזרה מיומנת ומלומדת של פרזות מ'בנק הפרזות' / 'שימורי זיכרון' הוא נדיר גם אצל מוזיקאים מיומנים מאד.
            מטרה נהדרת לשאוף אליה.

            ולבסוף כן, ופחות מפעם פעם, אבל יותר מפעם לעיתים:-)

          • קיבלתי תואר בחלומות
            מהאקדמיה של החושך
            ומהאוניברסיטה של הכאב.
            אחר כך שללו לי אותו
            אבל תשאלי תשאלי.

          • אבנר אריה שטראוס

            תלמה הזכרת לי פעם הייתי כותב בשביל לא לשכוח
            אחר כך הפסקתי
            שכחתי הרבה דברים למפרע

            זה אומר שהם לא יקרו ?

          • תלמה ודאי יש עוד המון ציטוטים אך בדיוק פגשתי את זה והתאים לי 🙂
            "אדם הוא מעט ממה שנולד עימו והרבה מהחלומות שהגשים בדרך" (אלכסנדר גראהם בל)
            יש פה גם את הלידה וגם ..ולא רק.:-).

  10. הי אבנר. עצוב.
    לאחר שהורי עברו דירה כל מה שנשאר לי מבית זה מספר הטלפון שהיה וגם הוא כבר איננו. בדמיוני לפעמים אני מחייגת את המספר והבית עונה לי שאין בית. אם הייתי מרשה לעצמי לכתוב שירים עצובים אחד מהם היה על זה. אבל מזה יש לי מספיק גם בלי שירים.
    אז תגיד, לא העציב אותך לכתוב את השיר? לא מעציב אותך לחזור ולקרוא בשיר?

    • הי אבנר. עצוב.
      לאחר שהורי עברו דירה כל מה שנשאר לי מבית זה מספר הטלפון שהיה וגם הוא כבר איננו. בדמיוני לפעמים אני מחייגת את המספר והבית עונה לי שאין בית. אם הייתי מרשה לעצמי לכתוב שירים עצובים אחד מהם היה על זה. אבל מזה יש לי מספיק גם בלי שירים.
      אז תגיד, לא העציב אותך לכתוב את השיר? לא מעציב אותך לחזור ולקרוא בשיר?
      ———————————–
      סיגל מאד יפה כתבת נזכרתי שחייב לך עוד תשובות משירים קודמים שמח שבאת
      :-)הבית עונה אין בית והאיש עונה אין איש. הילד אומר "אף אחד לא בבית "
      לא מעציב רק געגועים ומראות שוב עולים, זה נעים. ועם העצב הסכנתי.

      • מצחיק אתה. ענן של עצב הבאתי הנה עם התגובה שלי ואתה כותב לי שמח שבאת:)
        שמחה שלא מעציב, אני בכלל לא עצובה מהאינבית אבל אם אני מתחילה יום בקו של עצב, זה מצלצל לי מתאים ברשימת הדברים שאם רוצים אפשר להעצב גם עליהם:)

  11. מצבות מעצבת לחיים שהיו

    מצבות מלאכת מחשבת

    עבודת יד, והרהורים חולפים בכל חי מתי יהיה הוא

    אחד מייחל למנוחה ואחר חושש ממנה

    בית מועד לכל חי ונופל

    פה כבר התחילו לקבור בקומות

    לחסוך במקומות

    שם נראה רחב ידיים

    קרוב יותר למרחבי הצייד הנצחיים,

    שם החיים עוברים לפני המתים

    שעברו לפניהם,

    גם שם יש ברושים

    סביב פרדס הנשמות?

    ברושים

    כמו הילה שבה

    שלהבת תתכנס

    ברושים סביב פרדס

    כמו נרות

    סביב פרדס נשמות .

    על המצבות לא הבנתי למה שמים אבנים קטנות ?

    כאלה מן משקולות

    על דפי נפש דקיקים

    שלא יעופו ברוח

    גם הנצח הוא זמני

    שם הרבה נשים שוכבות עם המתים

    בית אל-מין קוראים לזה שם כולם שוים

    עלמין ועלמות עלמין עולמיא,

    בית עולם

    בית החיים קוראים לזה התימנים

    שם כולם משיבים את נפשם

    לקול שירת העשבים

    משיבים לבורא

    את שאלתו

    והוא חוזר

    בתשובה

    ניצחת.

  12. רציתי ליידע את המגיבים כי הגבתי לתגובות 🙂 אם יש תגובות לתגובות אנא כתבו לי כדי שנוכל להתקדם, מצאתי פה שקשה לעקוב אחרי תגובות אז מודיע :-))) ותודה חמה ורבה לכלם על השבחים הביקורת והעזרה. אבנר

    • היי אבנר הצעה: אתה לא צריך לחזור על תגובת המגיב כמו בדה מרקר

      • תודה כבר הציע לי גיורא בשיר הראשון אבל כתיבת הגובה פה מכסה את דברי המגיב כר שאם זו תשובה קצרה אני זוכר ואם מעט יותר ארוכה ואני רוצה לקרוא ולענות מדוייק לא יכול, זה נהיה לא פשוט, לעיתים אני גם מוחק מהתגובה שלי את שאלת המגיב אבל זה נוח לי לעיתים שנשאר. מעבר לזאת נראה כדרך סבירה ליידע את המגיב שהוגב כי צריך פה לזכור למי הגבת ואחר כך לחזור ולשוב ולבדוק אם ענו
        , במדה ואני לא מגיב באותו רגע או שעה אני לא יכול לצפות מהמגיב שיחזור וישוב לבדוק אם ענו לו יש פה קושי במבנה התגובות ואין גם דרך לדעת דרך אימייל אם ענו לך או לא כך אני יכול להגיע לאיזה תשובה של מישהו שבועיים או חודש אחרי בפוסט שלו, (ואמנם יש פה יתרון שתגובת נצמדת לתגובה המקורית )בדמרקר אגב אני לרוב לא מגיב אך כיון שיש דאר פנימי מגיב לעיתים רבות שם
        או מודה לכולם בסוף
        http://cafe.themarker.com/view.php?t=1507146
        כל אתר והממשק שלו, וכל כותב וסגנונו, יש עוד הבטים אבל בהזדמנות אפשר להרחיב אם תרצי.
        אני חדש פה מניח שותיקים יודעים
        אחרת אז תודה. והעיקר שהתגובות שלך יפות :-)אז שוב תודה.

  13. תַּלְמָה פרויד

    הדיסוננסים האלה, מכוונים או לא, מאוד יפים. הרגשתי אותם בעור. זו הדרך שלי להרגיש מוזיקה. גם עליות/ירידות של חצאי/רבעי טונים, מעבר לסולם אחר וכיו"ב אני מרגישה בעור. מוזר?

    והחצי אלתור או יותר, לפעמים יוצר משהו ראשוני, אותנטי, יפה ומרתק. יופי. אתה עדיין מנגן? מלחין?

השאר תגובה ל אבנר ביטול תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאבנר אריה שטראוס