זורע מילים
  • אבנר אריה שטראוס

      נולד 1954 נפטר מהרבה שטויות  חרש מילים ומוזיקאי .  ספר שירה "מרחק ומידות אחרות " "Birds of the Mind and Chamelions of the Heart "  שיריו פורסמו פה... ושם כל השאר ראה הרבי מגוגל והרבנית ויקפדיה נוהג לצטט את שתיקתו בנושאים כואבים . - נוהג להקיש בפחי נפש במקל השיר או מקל דת עד שהרעש מגרש את העצב.

שני שירים שמתי

 

 

שְׁנֵי שִׁירִים שַׂמְתִּי

כַּעֲגִילִים לַנֶּפֶש.

 

תָּמִיד כְּשֶׁשּוֹאֲלִים אוֹתִי

מָה נִשְׁמָע

אֲנִי נִזְכָּר

שֶזֶּה תָּלוי

 

בְּמַה שֶאֲנִי שוֹמֵעַ.

 

קַל יוֹתֵר לְתַרְגֵּם

מִשָּׂפָה זָרָה

לִשְׂפַת אֵם

מִלְּהֶפֶך..

 

 

כְּפי שׁגֶפֶן מְתַרְגֶּמֶת

שֶׁמֶשׁ

לְסֻכָּר וָצֵל.

 

וַעֲגִילֵי עֵנָב.

 

אַתְּ שְפַת הָאֵם שֶׁלִּי

אַת לֹא מְבִינָה אותִי ?

שְׁנֵי שִׁירִים שַׂמְתִּי

כַּעֲגִילִים לַנֶּפֶש.

  

מתוך הספר "מרחק ומידות אחרות"

''

 

 

 

 

 

 

 

35 תגובות

  1. חוץ משתי השורות האחרונות שהנחיתו אותי לקרקע פרוזאית מדי אהבתי את השיר על התגלגלות המטפורות שבו והסעת הנושאים ממחוז נפש אחד למשנהו. עגילי הנפש קניתי!

    • חוץ משתי השורות האחרונות שהנחיתו אותי לקרקע פרוזאית מדי אהבתי את השיר על התגלגלות המטפורות שבו והסעת הנושאים ממחוז נפש אחד למשנהו. עגילי הנפש קניתי!
      ——————–
      ענת יקרה , כן שתי השורות האחרונות , מפתיעות, מורכבות ואולי קשות להבנה,
      והשמש גפן סכר והצל
      היכן שפת האם ?

      תודה על התגובה בגלל תגובות כאלה אני שמח להיות כאן עוררת אוטתי למחשבה מחודשת
      ואני אסיר תודה, שקלתי אם להוריד את השתיים האחרונות לרגע ולבסוף הוספתי את הסגירה בשתיים הראשונות
      אך כמאמר השיר האחרון
      עכשיו משהודפס לא אוכל עוד לתקן.
      נו אולי במהדורה הבאה :-)
      הרבה תודה
      אבנר

  2. יפהפה
    ואיזו מטפוריקה מיוחדת
    עגילי עינב
    והשימוש הדו משמעי במילה תלוי
    אהבתי מאוד

    • אבנר אריה שטראוס

      כיף לשמוע חנה, הרבה תודה
      כאן את 50% מהמגיבים עוד קצת ויהיה לך רוב :-) . אכן התלוי הזה הוא החיבור האסוציאטיבי, ציר משותף כזה והאמת
      תמיד ששואלים מה נשמע אני אומר עדיף באך
      בהערכה.
      אבנר

  3. אבנר שלום,
    שיר עדין מיוחד שפורט על נימי הנפש,
    ממש כמו מוסיקה של צ'מבלו.
    עגילים לנפש- אהבתי מאוד!
    גפן, שמש, סוכר וצל- אהבתי לא פחחוץ.
    עגילי ענב- זוהי תוצאה של עגילי נפש וענבים.

    הזעקה בסוף גם היא נשמעת לי חרישית ועדינה

    שיר מיוחד
    תודה
    גלית

  4. יש פה הקבלה נהדרת בין הגפן לנפש.
    שניהם מקיימים דיאלוג, הגפן עם השמש,הנפש עם שפת האם שלה.
    נראה כי אתה מבין שהשמש מבינה את הגפן וזו מתרגמת אותה באופן מושלם.
    האם תתכן הבנה מושלמת בין חוה של היום לבין אדם?כנראה שלא. ייתכן שזה קשור לעונש של "בזיעת" וב"צער" על כל נגזרותיו.אך יש גם גני עדן בקטן:-)וזה גם משהו, סוג של נחמה..
    ראוי לציין שהשיר עמוק ביותר ונפלא בשלל המטאפורות התלויות בו באופן כה אסתטי ושובה עין ולב.

    • תגובה נהדרת עופרי היא נושאת את השיר
      למחוזות רבי עיניין , שאפילו לא עלו בדעתי, ומעלה שאלות מעולות, תגובות רבות עומק יש לך ,
      ומביאות להרהור נוסף כיון שמאירות זויות חדשות.
      תודה.
      לעיתים צריך מפתח מפענח קוד גישה לגן והוא מעבר לאבני השפה של היורדים לדרך ושם בדרך של 'זיעת' חלומות נדרסים,
      ושמש מתרגמת ענבים לצימוקים
      :-)

  5. הי אבנר, יפה בעיניי לשים לנפש שני עגילי שיר ויפים בעיני תרגומי הגפן את השמש, אתה בעיניי אלוף בראיה למרחקים ומידות אחרות, רק ש…:) רציתי להביט בשירים כמו אישה שמביטה בעגילים יפים של חברתה, והיו לי הרבה קפיצות בתמונות והלכתי לאיבוד…בקיצור 'סתבכה לי הקריאה, ובכלל בזמן האחרון מתחשק לי שיסבירו לי שירים כמו לילד, הרבה עבודת פיענוח יש בשירה, פעם אני אוהבת להיות חמיצר ופעם אני מחכה לפיתרון בגליון הבא:)

  6. אבנר אריה שטראוס

    אשה שלא גומרת מגיעה לפסיכולוג

    ומספרת לו.

    הוא אומר לה תראי אין בעיה את לוקחת אותו ( מוציא צב מקופסא )

    שמה בין הרגליים וחבל"ז) תבואי עוד שבוע

    אחרי שבוע האישה חוזרת ד"ר ניסיתי הכל

    הצב לא עובד

    הד"ר אומר טוב תורידי את הבגדים ותשכבי על הספה …

    מוציא את הצב מהקופסא ואומר לו:

    " תראה זה פעם אחרונה שאני מראה לך איך עושים את זה "

    • השיר מסביר אותך כמו שהצב מסביר לאישה? הבנתי אותך שובב:) אבל אני נשארת עם הבגדים לפחות עד לקיץ.
      ואגב, שמעתי על הפסיכולוג הזה. לחברה שלי הוא גם נתן צב, וההוא דווקא עובד מצויין, היא אומרת שהעוצמות תלויות במינוני החסה.

      • אבנר אריה שטראוס

        סיגל היתה לי תשובה ארוכה לגבי תשובתך הראשונה , על שירים שהופכים את המוח שלי לעכבר מעבדה במבהוך שלעיתים אין לו מוצא או פרס בסוף :-) אבל אבל דילגתי עליה לאור הדיון הספרותי המרתק בעלילות הצב ,
        ובכן לגבי הבגדים , השיר שלי הראשון כאן ' מילים הן' כיסה את הנושא,
        לגבי הפסיכולוג המון ביקשו בפרטי את הטלפון שלו, כי יש מצבים שנגמרים הצבים.
        ומה את סחה סחתיין
        על החסה . את משמחת .
        ואני בדיוק שב ממה שתלמה אמרה אצל גלעד אז מעלה משהו בפוסט חדש. מנוחה מן המילים.

  7. איריס אליה כהן

    לא ידעתי שיצא ספר, אבנר יקר. אני רוצה אותו. השורות האלה נפלאות:

    כְּפי שׁגֶפֶן מְתַרְגֶּמֶת

    שֶׁמֶשׁ

    לְסֻכָּר וָצֵל.

    איזה יופי. הצירופים שלך נפלאים.

    • אבנר אריה שטראוס

      תודה הספר אזל, יצא ב1994 אסופת שירים
      מ 1976-1992 , (ותודה למנחם בן שביוזמתו יצא ) ולגיורא לשם ופנינה בסכס שסייעו בעריכה.
      כבר מתכננים על מהדורה נוספת לאחר …
      :-)
      וכיף לשמוע ממך מחמאות , רק כלי כולנו מתרגמים בשעות הפנאי את החיים לספרים ושירים. לעיתים מתרגמים חיי אחרים ..
      סופר צללים של החיים.

      • אבנר אריה שטראוס

        רק כלי כולנו, מתרגמים בשעות הפנאי את החיים לספרים ושירים. לעיתים מתרגמים חיי אחרים ..
        סופר צללים של החיים.

        יש כאלה שזה כפייתי.. לכן לא מספיקים לחיות, אז מתעדים את הדימיון.
        סופרים את חייהם וסופרים את של אחרים,
        משוררים את חייהם ומשוררים.

  8. תלמה פרויד

    ראיתי את השמש, אבנריקו, שמעתי את הענבים, הרחתי את הצל, הסנפתי את הסוכר, גנבתי את העגילים. נפלא, בחוריקו :)

  9. תגובתי הראשונה כנראה לבלעה מקרביו של המטע…
    אז שוב, אני כאן

    שיר מקסים, שיר הוא עגילים לנפש, ולפעמים תחבושת לנפש, ולפעמים קביים לנפש

    • אוי אבנר,

      פעם ראשונה פגשתי את השיר בפייסבוק, אז כנראה שזה היה ביום שלישי שעבר.

      בהתחלה לא הבנתי אותו.
      ואחר-כך גם לא הבנתי את הסיפור על הצב ואני רוצה לשאול אותך, תגיד:
      אם הוא שם לה את הצב בין הרגלים ואמר לה לחזור אחרי שבוע, אז…
      איך הוא הוציא את הצב מן הקופסא אחרי שבוע. תגיד היו שם שני צבים? או שהיא הלכה הביתה בלי צב?
      אתה רואה, אני פשוט לא מבינה.

      אבל אני אספר לך סוד, קצת גס, אז שישאר בינינו, ואל תספר לאף אחד, מבטיח?
      אז, זה ככה, אני לא גומרת, כי האמבטיה שלי התקלקלה, ונוזלים מים מן הרצפה, ובא האינסטלטור ואמר:
      לא להשתמש באמבטיה בשום פנים ואופן
      עד התיקון.

      אבל, לא לספר לאף אחד.

      אז אני אהבתי את השורות שאיריס אהבה על גפן שהופכת כל סכך לשמש ולסוכר.

      וגם שפה תלוייה בשומע.
      קצת פסימי השיר הזה.

      אז אבנר בכל אופן רציתי להגיד לך מילה:
      נורא כיף לפגוש אותך בכל אתר, תמיד שאני רואה אבנר שטראוס – מיד אני שומעת מוסיקה גם בלב וגם באזניים ונהיה לי טוב.

      ועוד משהו אבנריקו, גם כאשר נעשה מעיק בבלוגים רציניים, ורוצים קצת נחת וגם חיוך…
      מיד…
      בורחים לבלוג שלך, אתה הבלוג האחר
      האולטימטיבי.

      לא לגלות…
      סוד/ות :)
      חוה

      וכל זה על אמת

    • מתנצלת על טעויות ההקלדה (עייפה עייפה) ומתקנת: נבלעה בקרביו…

    • אבנר אריה שטראוס

      אין
      ספק שאת צודקת לוסי
      מה שבטוח
      שהכל עובר עם עגיל

      וברשותך אצטט סיפור מעניין של ידדי ארמנד שאינו נוהג להגיש מוצרי קצה אלא לתקשר :-)

      "כל הנוסעים מתבקשים לשוב למקומותיהם ולהדק את החגורות, אנחנו נוחתים בעוד 10 דקות"
      .
      היא חייכה חיוך שובב ומלא סיפוק
      שיערה היה פרוע כמעה… על הבגדים אין מה לדבר…
      "אופפסס, סליחה"
      היא אמרה בחצי צחוק כשדרכה עליו עם הרגל היחפה שלה, העלתה מהר את התחתונים, לבשה את הטישרט הלבן והשחילה עצמה לתוך הג'ינס… נכנסה לתוך נעלי הפומה שלה, הסתובבה לעברו בחתף, נשיקה חמה על השפתיים ופנתה לעבר הדלת
      "חכה כמה שנייות – טוב ?"
      הוא רצה לחייך אבל שוב חתף מרפק בצלעות שעצר לגמריי את נשמתו לכמה שנייות…
      אמנם בכל הדיסקוטקים השרותים כבר יכולים לשמש לסאונות המוניות – מרב שהם גדולים ומרווחים ומלאי מקומות ישיבה ועמידה ושכיבה ו…
      אבל במטוס – לא !
      עדיין לא !
      הוא התלבש גם אסף את משקפיו השבורות ויצא מהתא…
      הדיילת הביטה בו במבט מוזר (שתביט) והוא הספיק לראות את השיער השחור הגלי של "ההרפתקאה" החפוזה שלו יורד במדרגות…
      הוא טס במחלקה ראשונה… היא הגיעה מאיפהשהו במקרה וכבשה אותו בשניות…
      הוא רצה לרדת למטה לקחת ממנה טלפון או משהו, אימייל, מסנג'ר, סקייפ…
      בעצם הוא נזכר שהוא בכלל לא יודע את שמה…
      "אני יורד שנייה…" התחיל לומר לדיילת
      "מצטערת אדוני, אתה חייב לשבת ולהקשר, אנחנו כבר נוחתים"
      .
      חפוז
      "חפוז תפוז"… כמו שהוא והחברה שלו אומרים ומתגלגלים מצחוק…
      עוד אחת לרשימה…
      האמנם ?
      האמת שהוא לא יכל להפסיק לחשוב עליה
      לא יכל להפסיק לדמיין את הבעות פניה מלפני כמה דקות…
      לא יכל להפסיק לדמיין את תנועות גופה, מגע כפות ידיה בכל מיני מקומות… שלו… ושלה…
      "חפוז שחודר לנשמה" חשב לעצמו…
      .
      נחיתה… מחיאות הכפיים של הנוסעים הישראלים…
      נו כבר, מתי אוכל לפתוח את החגורה ולרדת…
      פתח, דילג כמו שד לעבר הקומה התחתונה, חיפש ימינה ושמאלה וקדימה…
      פתאום הוא ראה אותה מאחורי כמה אנשים שכבר קמו והחלו להוריד את התיקים האישיים…
      "היייייי" הוא צרח בכל קולו…
      היא הסתובבה לעבר הצעקה, הוא חייך, היא חייכה…
      "אני חייבת לרוץ, יש לי החלפת מטוס ואני לא אספיק…"
      "איך קוראים לך ?" הוא זעק ביאוש…
      אבל היא נעלמה…
      .
      היא רצה בטרוף… מזל שנעלה את נעלי ההתעמלות שלה…
      היא קצת דחפה… כן… נו יש לה טיסה נוספת לתפוס… לאחרים אין…
      היא הגיעה לעמדת המעבר, דרכון, תיק במסלול הגלגלים הקטנים ובדיקת הרנטגן…
      והיא עוברת בשער החשמלי…
      ציפצופים מכאן ועד הודעה חדשה
      "גברת נא לחזור שוב, האם יש לך משהו מתכתי עלייך ?"
      היא הורידה את החגורה ושלוש הטבעות, שמה בקופסא הקטנה ועברה שוב…
      ציפצופים…
      "את חייבת להוריד הכל גבירתי"
      "זה בטח העגיל בגבה ובלשון"
      "מצטער – את חייבת להוריד אותם, אחרת נצטרך להזמין שוטרת לחיפוש גופני, מה את מעדיפה ?"
      "אין לי זמן לשוטרת – יש לי מטוס עוד חצי שעה"
      היא הורידה את העגיל מהלשון והעגיל מהגבה ושמה בקופסא ועברה שוב…
      ציפצופיםםםםםםםםםם
      "אאאההההההההה" היא צרחה צריחה קצרה ועצבנית והביטה לשומר בעיניים
      "אתה לא מבין שאין לי זמן ? או קיי !"
      היא הרימה את הטישרט הלבן וכל הנוכחים היו בהלם
      2 השדיים הזקופות שלה עמדו לשומר מול העיניים
      היא הוציאה משם את 2 עגילי הפיטמות והניחה בקופסא
      "רק שתדע שאתה ביקשת את זה !"
      היא פתחה את החגורה בג'ינס ואת 4 הכפתורים ודחפה את היד אל בין רגלייה
      השומר החוויר וליקק את השפתיים שלו ללא שליטה
      היא התעכבה כמה שנייות והשמיעה כמה גניחות… מביטה אל תוך עיניו של השומר
      "אם הוא חנטריש לא מתחשב – שיאכל לעצמו את הלב" (חשבה לעצמה בחיוך נסתר)
      היד שלה יצאה מתוככי הג'ינס, עם אצבעות מבריקות מנוזלים היא הראתה לו את הטבעת כסף וזרקה אותה על משטח הנירוסטה.
      הצליל של הטבעת התגלגל באוזני כל המהופנטים עד שהטבעת עצרה ונשכבה לה…
      היא נגבה את כף ידה בחולצתו של השומר ההמום ועברה בשער החשמלי
      אין צלצול ואין כלום.
      "מצויין !" היא אמרה בחדות
      אספה את דברייה מהקופסא, שמה בכיס , לקחה את התיק צד ועפה קדימה…
      .
      מאחור הגיע בחור מתנשף, צועק ודוחף ומקטר
      כולם החלו גוערים בו…
      הוא הגיע לפני השומר כולו מתנשף ובקושי מסוגל לדבר
      "היא אמרה לך איך קוראים לה ?, היא השאירה לך איזה פתק ?"
      השומר… רצה רק להיפטר מהזכרון הטרי והמביך שניטרל אותו לגמריי
      אמר אינסטנקטיבית :
      "היא השאירה לך את זה" והצביעה על "עגיל הפות" שנשאר על משטח הנירוסטה… עדיין מבהיק באור הנוזלים שעליו.
      הוא מייד לקח את ה"עגיל" וזיהה אותו מייד
      "מצטער על ההפרעה אמר לשומר ולכל אלו שמאחוריו"… וזז הצידה
      התמונות ריצדו במוחו בטרוף… הירכיים סביב צאוורו, טעם גן העדן של הנקטר, צלילי הגניחות והזעקות… ההתמתחות של הגוף ברגע השיא, הנעילה של הרגליים שכמעט חנקה אותו למוות ושברה לו את משקפי הראייה לשניים…
      והחיוך שלה !
      הוא לעולם לא שיער שחיוך של בחורה יכול להשטלת עלייך ככה…
      הוא כמעט ודחף את העגיל לפיו… כאילו וזו הייתה בובת וודו שיכולה ליצור סימולציה של חוויה… אבל עצר את עצמו…
      "אני עלול לאבד אותה לעולמים" עברה מחשבה במוחו…
      הוא מצא שקית ניילון קטנה זרוקה על הרצפה, והכניס את העגיל פנימה ואחר כך לכיסו…
      "אני חייב למצא אותה, אני אמצא את הד.נ.א. שלה, אני אחפש אותה בכל היקום… אני… אני…."

      • איזה פוסט עשיר! שני שירים עגילים, סיפור זן צבי עיגולי וסיפור עגילי לילי שקראתי בבוקר…הצעת מנוחה מהמילים…השמעת קטע צלילי סרוג (שנעלם) ועד שנרדמתי חשבתי על שם וגם מצאתי. נראה לי שעכשיו אני זקוקה למנוחה מהסיפור הזה:)

      • שטראוס,

        הסיפור הזה הוא אולי גם בשבילי קצת?

        תגיד, מה הזיל את בלוטות דמיון הסקס שלך ככה?

        עכשיו האמבטיה שלי מושבתת בכלל, ויש אבנים בטון וטיח ואתה לא ענית לי ושום כלום.

        בוא נראה אותך מחבר לסיפור הרטוב, רטוב הזה סונטה לפסנתר, לצ'לו ולתופים גם,
        ההא????

        חוה

        • אבנר אריה שטראוס

          הי חוה אצלי ההקשר היחיד היה העגילים בדיוק קראתי אתמול ואהבתי את הדימיון והחיוך שבסיפור שהשאלתי מארמנד
          עגילים היה כל הקשר
          וכיון שהייתי בעיניין הבאתי
          אבל האמת שזה יכול לעבור כסיפור טוב עם גיטרה בסגנון של זה
          http://www.avnerstrauss.com/newsite/index.php/songs/30-donmimaadim.html
          אני רק בספק אם אצליח ללמוד בעל פה .
          :-)

          • אבנריקו,

            קודם כל אתה דון גאון שטראוס.

            דבר שני, התמונה רטובה כהלכתה, כלומר כדבעי.

            באמת לא הבנתי למה הסיפור – עכשיו באמת הבנתי שזה העגילים.

            אבל… אני לא כל כך אוהבת פירסינג, אבל אם היא היתה כל כך שווה, את מותר לה.

            מאדים, זה לא מופרך. לא כל המאדים הוא לבות של גזי אש,
            אבל באמת צריך למצוא איזה כוכב אלטרנטיבי.. בטוח שיש.. כי כאן די משתגעים… ובתי המשוגעים מתמלאים… והם לומדים קבלה… ויודעים שמות של כדורים ומינונים ומה עוזר להם ומה לא.

            ובין לבין הם חותכים ורידים.. שיהיה קצת אקשן… אתה יודע.

            אהה… גפן זה סוכר ושמש…

            אבל אתה יודע דון גאון שטראוס..

            הפסתנר… חסר לי הפסנתר… תביא איזה פסנתר כזה.. לא כמו של אלטון ג'ון.. כזה של בלוז.. יש לך משהו של בילי הולידי אולי?.. משהו

            בקשה אישית…. של בילי הולידיי עם פסנתר ובלוז…

            ואני התקלחתי במטבח.. כמה עצוב, אז תביא משהו, איזה שיר, איזה ג'ז, איזה תיפוף… לפני שאתה מוציא את הכלבים… משהו לנשמה… ככה שיהיה גם קצת עצוב

            אתה בטח הבנת
            תגיד, עושים ככה-:) או ככה:)

            חוה

          • אבנר אריה שטראוס

            חוה תודה מבין לרוחך , אשוב מחר , בינתיים מה עם איזה ניתוח ספרותי נטו באיזה שיר
            אולי הוא ישרוד ויחלים :-) ?

          • אבנר אריה שטראוס

            http://cafe.themarker.com/video/1220617/
            אמרת פסנתר נונזכרתי בידידי אבי אדריאן אחד הפסנתרנים הנפלאים שהכרתי ,
            הקטע מ 1990 .
            את מוזמנת לסרוק את האתר שלי י/ש שם שירים שהולחנו , בעתיד יעלו רבים נוספים אבל יש שפ גם כאלו עם פסנתר ,
            הכביש המהיר עם שי בכר בפסנתר ובלוז חצי אחוז הם כאלה עם פסנתר שאני אוהב .
            אה שם הכתובת
            http://www.avnerstrauss.com/newsite/
            בינתיים העליתי שיר קטן נוסף
            שעוררו אותי לחשוב עליו בגלל התגובות
            המגוונות והמעניינות מבחינתי ומכיון שבאמת משמח אותי שיש כאן באתר הצנוע אנשים שמתייחסים לתוכן וגם לחוש השישי
            יש בו מקום ( חוש ההומור ) .
            עקבתי אחרי האסוסיאציות החופשיות שלך גם ומקווה שהאינסטלטור הגיע
            הזכיר לי שורה שלי משיר בשם באר שבע
            " היה לה לב כמו מפתח שבדי התאימה אותו לכל אחד "
            :-) את צריכה מישהי כזאת האנדי , 20 שנה אחר כך פגשתי אותה ואמרתי לה האהבה שלך היא ברז, את יכולה לפתוח ולסגור…
            וההמשך בשיר 12 שנים לפני עכשיו.
            עד כאן . :-)
            וסופ"ש משובח לך .

    • אבנר אריה שטראוס

      פשוט תודה :-)

  10. גליה אבן-חן

    יפים השירים כעגילים לנפש, והמחשבות על השפה מקור ותרגום.
    נ.ב.
    כן בחרתי להשמיע שיר שלך בתוכנית.

    • אבנר אריה שטראוס

      ממש טוב ממך , מודה לך
      ועגיל אחרון כי

      הלילה הוא פיראט עונד עגיל ירח,
      שודד יומי.

  11. אבנר אריה שטראוס

    Mirror

    I am silver and exact. I have no preconceptions.
    Whatever I see I swallow immediately
    Just as it is, unmisted by love or dislike.
    I am not cruel, only truthful-
    The eye of the little god, four cornered.
    Most of the time I meditate on the opposite wall.
    It is pink, with speckles. I have looked at it so long
    I think it is a part of my heart. But it flickers.
    Faces and darkness separate us over and over.
    Now I am a lake. A woman bends over me,
    Searching my reaches for what she really is.
    Then she turns to those liars, the candles or the moon.
    I see her back, and reflect it faithfully.
    She rewards me with tears and an agitation of hands.
    I am important to her. She comes and goes.
    Each morning it is her face that replaces the darkness.
    In me she has drowned a young girl, and in me an old woman
    Rises toward her day after day, like a terrible fish.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

© כל הזכויות שמורות לאבנר אריה שטראוס