בננות - בלוגים / אבנר אריה שטראוס / אוֹרְפֵאוּס מְכַוֵּן
זורע מילים
  • אבנר אריה שטראוס

      נולד 1954 נפטר מהרבה שטויות  חרש מילים ומוזיקאי .  ספר שירה "מרחק ומידות אחרות " "Birds of the Mind and Chamelions of the Heart "  שיריו פורסמו פה... ושם כל השאר ראה הרבי מגוגל והרבנית ויקפדיה נוהג לצטט את שתיקתו בנושאים כואבים . - נוהג להקיש בפחי נפש במקל השיר או מקל דת עד שהרעש מגרש את העצב.

אוֹרְפֵאוּס מְכַוֵּן

 

 

אבנר שטראוס

 

 

Death of Orpheus" by Émile Lévy, 1866

אוֹרְפֵאוּס מְכַוֵּן   *

 
 

 
 

אוֹרְפֵאוּס מְכַוֵּן
רִכּוּזוֹ חַד כְּסַכִּין
עֵינָיו עֲצוּמוֹת.
 
הַמֵּתִים פָּעֲרוּ פִּיּוֹתֵיהֶם לִרְוָחָה
כֹּה מְכֻוֶּנֶת  הָיתָה נְגִינָתוֹ
אֵל כָּל חַי.
 
 
כְּשֶׁנְּשוֹת הָעִיר בִּתְּקוּ אֶת גוּפוֹ
עַל שְׂפַת נָהָר
יָרַד עֶרֶב.
אַחַת הֶחֱזִיקָה בַּחֲלָצַיו הַנּוּקְשִׁים
וּשְׁנִיָּה בִּשְׂעַרוֹת רֹאשוֹ.
רֹאשוֹ הִשְׁלִיכוּ,
חֲלָצַיו שָׁמְרוּ.
 
 
כְּבָר הָיָה מֵעֵבֶר לְסַף       
הַחֲשֵיכָה וְהַתְּהִילָה
כִּזְנַב לְטָאָה שֶׁנִּגְדַּע
וְרֹאשוֹ נִשָּׂא אֶל הָאִי
.

מעבר לסף החשכה והתהילה http://cafe.themarker.com/view.php?t=1468010

J. W. Waterhouse's Nymphs Finding the Head of Orpheus

Orpheus give pleasure by his melodies to Thracean soldiers. Vessel of 5th century BC

Detail from a Greek red-figure vase, c.440 BC, from Gela in South Italy. Now in the Pergamon/Altes Museum in Berlin

 Orpheus painter

                                             Death of Orpheus, Albrecht Dürer  1494;

,תודה לדנה על העזרה , על המיתוס של אורפיאוס, אהובתו אורידיקה ועל כת האורפים ניתן ללמוד

ב 1962 נמצא ביוון מחזור שירים מן המאה הרביעית המיוחס לאורפיאוס והוא הטכסט האירופאי המקורי  

העתיק ביותר של איזה שהוא מסמך כתוב. בהמשך אם יהיה רצון אמשיך .

* השיר מתוך ספר שירים שלי "מרחק ומידות אחרות "
-

החלפתי תמונה כי כתבתי את השיר אז אבל רציתי להודות

 

 
 
אוֹרְפֵאוּס מְכַוֵּן
 
 

אוֹרְפֵאוּס מְכַוֵּן
רִכּוּזוֹ חַד כְּסַכִּין
עֵינָיו עֲצוּמוֹת.
 
הַמֵּתִים פָּעֲרוּ פִּיּוֹתֵיהֶם לִרְוָחָה
כֹּה מְכֻוֶּנֶת  הָיתָה נְגִינָתוֹ
אֵל כָּל חַי.
 
 
כְּשֶׁנְּשוֹת הָעִיר בִּתְּקוּ אֶת גוּפוֹ
עַל שְׂפַת נָהָר
יָרַד עֶרֶב.
אַחַת הֶחֱזִיקָה בַּחֲלָצַיו הַנּוּקְשִׁים
וּשְׁנִיָּה בִּשְׂעַרוֹת רֹאשוֹ.
רֹאשוֹ הִשְׁלִיכוּ,
חֲלָצַיו שָׁמְרוּ.
 
 
כְּבָר הָיָה מֵעֵבֶר לְסַף       
הַחֲשֵיכָה וְהַתְּהִילָה
כִּזְנַב לְטָאָה שֶׁנִּגְדַּע
וְרֹאשוֹ נִשָּׂא אֶל הָאִי
.

 

22 תגובות

  1. הסיפור העצוב של אורפאוס …
    הוא איבד את ראשו למען האהבה, לא?
    האם לזה התכוונת?
    גם אם לא, השיר במנותק מהסיפור המיתולוגי יפה, קשה ועצוב.
    זה מזכיר לי, איזה חרק זה שהנקבה תולשת את ראש הזכר לאחר השימוש?

    • ""הסיפור העצוב של אורפאוס …
      הוא איבד את ראשו למען האהבה, לא?
      האם לזה התכוונת?
      גם אם לא, השיר במנותק מהסיפור המיתולוגי יפה, קשה ועצוב.
      זה מזכיר לי, איזה חרק זה שהנקבה תולשת את ראש הזכר לאחר השימוש? ""
      ————
      לוסי אשתדל לבדוק את הסיפור ולהביא
      יש וריאציות שונות . הוריאציה שאני זוכר היא שנשות תרקיה כרתו את ראשו והשליכו לנהר. אגב נדמה לי שגם לזך (כמו לעוד ) יש שיר בנושא .
      תודה לי דווקא התקבעה איזה תמונה קלאסית בה הוא נראה מנגן , התכוונת לנקבה של גמל שלמה :-) היא נוקמת בשלמה המלך :-)

    • גם אם לא, השיר במנותק מהסיפור המיתולוגי יפה, קשה ועצוב

      לוסי הרבה תודה :-) אבנר

    • אורפיאוס (Ορφέας) הוא דמות מההמיתולוגיה היוונית. אורפיאוס הוא בנם של אפולו והמוזה קאליופה, והוא ראש למשוררים ולמוזיקאים.

      אורפיאוס מקסים את החיות בנגינתו, פסיפס מעתיקות ציפוריאורפיאוס קיבל במתנה מאפולו כלי נגינה ששמו לירה. בנגינתו היפה על הלירה הוא הצליח להפנט את כל שומעיו. האגדה מספרת שגם עצים ואבנים הקשיבו לזמרתו, ולשמעה סטו נהרות ממסלולם וחיות היער נאלמו דום. הארגונאוטים (חבורת הגיבורים שהשתתפו במסע החיפוש של יאסון אחר גיזת הזהב בספינה ארגו) צרפו אליהם אותו במסעם כדי שישקיט בשירתו את גלי הים ויחזק את רוחם של הספנים.

      בשובו נשא אורפיאוס לאישה את הנימפה אורידיקה, אותה אהב אהבה עזה. בשעה שהיא נסה מפני גבר זר שניסה לרדוף אחריה בשדה, דרכה מבלי משים על נחש ארסי שהכישהּ, ומתה. אורפיאוס, בעודו ממתין לה ביום חתונתו, קיבל מפי שליח את ההודעה המרה. הוא סירב להתנחם וחדל לשיר. בהחליטו לחפשה הגיע אל השאול, ופגש את כארון, הספן המעביר את המתים מעולם החיים אל עולם המתים. הוא ריכך את ליבו בשירתו הענוגה, והוא הניח לו לעבור את נהר הסטיקס. את קרברוס, הכלב התלת ראשי ששומר על הכניסה לשאול הוא הרדים בנגינתו. רוחות הרפאים בשאול הוקסמו משירתו, ושליטי השאול, האדס ופרספונה, העניקו לו חסד חד-פעמי – הוא יוכל להחזיר את רעייתו אל ארץ החיים בתנאי שיילך לפניה כל הזמן, ולא יסב את ראשו אליה, עד צאתם מהשאול. אורפיאוס לא התאפק והציץ בפניה של אהובתו, הן מפני הגעגועים, והן משום שאולי לא באמת האמין בחסד שנטו לו. וברגע שראה אותה, היא נמוגה כעשן, והיא אבדה לעד.

      סופו של אורפיאוס היה שנשים העובדות את דיוניסוס ("בקכות" – ביוונית עתיקה: אישה משתגעת) קרעו אותו לגזרים משום ששירתו העציבה אותן.

      על פי המסופר היה אורפיאוס מייסדה האורפיזם – כת דתית מסתורית שחבריה כונו "האורפים".

    • Death of Eurydice
      See also: Descent to the underworld
      The most famous story in which Orpheus figures is that of his wife Eurydice (also known as Agriope). While fleeing from Aristaeus (son of Apollo), Eurydice ran into a nest of snakes which bit her fatally on her heel. Distraught, Orpheus played such sad songs and sang so mournfully that all the nymphs and gods wept. On their advice, Orpheus traveled to the underworld and by his music softened the hearts of Hades and Persephone (he was the only person ever to do so), who agreed to allow Eurydice to return with him to earth on one condition: he should walk in front of her and not look back until they both had reached the upper world. He set off with Eurydice following and in his anxiety as soon as he reached the upper world he turned to look at her, forgetting that both needed to be in the upper world, and she vanished for the second time, but now forever. The story in this form belongs to the time of Virgil, who first introduces the name of Aristaeus and the tragic outcome.[44] Other ancient writers, however, speak of Orpheus' visit to the underworld in a more negative light; according to Phaedrus in Plato's Symposium,[45] the infernal gods only "presented an apparition" of Eurydice to him. Ovid says that Eurydice's death was not caused by fleeing from Aristaeus but by dancing with naiads on her wedding day. In fact, Plato's representation of Orpheus is that of a coward, as instead of choosing to die in order to be with the one he loved, he instead mocked the gods by trying to go to Hades and get her back alive. Since his love was not "true"—he did not want to die for love—he was actually punished by the gods,[citation needed] first by giving him only the apparition of his former wife in the underworld, and then by being killed by women.

      The story of Eurydice may actually be a late addition to the Orpheus myths. In particular, the name Eurudike ("she whose justice extends widely") recalls cult-titles attached to Persephone. The myth may have been derived from another Orpheus legend in which he travels to Tartarus and charms the goddess Hecate.[clarification needed][46]

      The descent to the Underworld of Orpheus is paralleled in other versions of a worldwide theme: the Japanese myth of Izanagi and Izanami, the Akkadian/Sumerian myth of Inanna's Descent to the Underworld, and Mayan myth of Ix Chel and Itzamna. The Nez Perce tell a story about the trickster figure, Coyote, that shares many similarities with the story of Orpheus and Eurydice.[47] The myth theme of not looking back, an essential precaution in Jason's raising of chthonic Brimo Hekate under Medea's guidance,[48] is reflected in the Biblical story of Lot's wife when escaping from Sodom. The warning of not looking back is also found in the Grimms' folk tale "Hansel and Gretel". More directly, the story of Orpheus is similar to the ancient Greek tales of Persephone captured by Hades and similar stories of Adonis captive in the underworld. However, the developed form of the Orpheus myth was entwined with the Orphic mystery cults and, later in Rome, with the development of Mithraism and the cult of Sol Invictus.

  2. חזק אבנר – במובן החזק של המילה :)
    מעניין מדוע השתמשת בפועל "בתקו" ?

    • אורפאוס תרנגול כפרותטרולי טרוליהו

      כשאורפאוס תרנגול אימתני לא מכאן
      נשחט
      למעצבה
      והשו'ב הגיש לכבודה בנשות העיר
      תרנגול
      כפרות
      על שפת הנהר
      הגברים בגדה ממול מוללו בשפתיים
      חילול השם
      איציק,תרנגול העיירה הגיר דם
      לאור השקיעה
      התרנגול איציק לאור השקיעה נשחט
      דמו ניגר על נבל הפח
      מזויין במקור ובטופרים פרט עליו
      הוא עוד יקום לרדוף את נשות העיר
      בחלומות הרעים
      פוצע את רצפות הפרקט
      נשים חסודות בעזרת הנשים
      לא יביטו לאחור
      לבל יהיו נציב מלח.

      • נתן זך
        שער השאול בפעם השנייה: אורדיקה את אשר בלבה
        הנחש לא היה מכיש אותי
        אם היית באמת רוצה.
        אבל אתה אינך
        אלא, כמו שאמרו
        הנשים התראקיות
        לפני שקרעו אותך
        לגזרים:
        "זמר אחד!"
        הרי במקום להפליא הרים ועצים
        יכולת במלים רכות לפתות את הנחש מן הגן –וראה:
        בצל הקיסוס המטפס היינו מהלכים,
        אולי נעצרים ליד פרי תפוז
        שרק הנץ.
        בערב, היית מניח שכמיה על כתפי, לוחש:
        "קריר, ניכנס לבית?"
        אה, הזיות –
        אני עכשיו בין הצללים
        בדיוק כמו שהייתי למעלה.
        ואתה, ראשך כרות
        ומונח על קרקעית הנהר
        ופיך, הם אומרים,
        עדיין ממשיך לזמר.
        למי, אורפאוס,
        למי הוא מזמר?

    • חזק אבנר – במובן החזק של המילה :)
      מעניין מדוע השתמשת בפועל "בתקו" ?
      ריקי תודה
      אכן יפה שהסבת את תשומת ליבי כשכתבתי לא הרהרתי בכך, מתגובה אחרת למדתי שע"פ חלק מהגירסאות הנשים במיתוס ביתרו אותו וכך ארע גם לדיוניסוס, לכרות לבתר לבתק , בדרך
      כלל ביתוק מתקשר לבתולין, מה שהוסיף כנראה משמעויות אחרות.

  3. יהונדב פרלמן

    שיר יפה.

    • טרולי טרוליהו

      למגיב הקודם

      איזה? שלי או שלו?
      (וסליחה על החוצפה – הסקרנות הרגה את החתול)

    • יהונדב פרלמן

      אבנר.
      התכוונתי לשיר שלך. המיתוס של אוריפאוס טבוע בי במקום עמוק מאוד. האופרה של גלוק היא יצירה שאני מרבה לשמוע. התיאור שלך בשיר – של חלציו של אורפיאוס שהתקשו מחוסר שימוש – האיר לי זווית חדשה בסיפור.

      • טרולי טרוליהוזעקת הנגזל

        פרלמן, ושלי? מה יהיה עלי? ממה אני
        אחיה? לא מגיע לטרול מן השורה מעט
        חום אנושי וקמצוץ מן השבחים שזורמים
        כאן כמו אשד של ביוב בכפר ערבי נטול
        מערכת ניקוז?

        גם טרול רוצה להיות משורר.אם כולם
        יכולים – גם הוא יכול!

        ומה עם -פירור מפרס ראש הממשלה לספרות? לא מגיע פירור לטרול?

        שלך,טרוליהו ט.

    • Main article: Orphism (religion)תודה יהונדב ממליץ לך לקרוא בעיון את הערך על אורפיאוס בויקי באנגלית ועל שירים מהמאה הרביעית שנחשפו ב 1962
      A number of Greek religious poems in hexameters were attributed to Orpheus, as they were to similar miracle-working figures, like Bakis, Musaeus, Abaris, Aristeas, Epimenides, and the Sibyl. Of this vast literature, only two examples survived whole: a set of hymns composed at some point in the second or third century AD, and an Orphic Argonautica composed somewhere between the fourth and sixth centuries AD. Earlier Orphic literature, which may date back as far as the sixth century BC, survives only in papyrus fragments or in quotations. Some of the earliest fragments may have been composed by Onomacritus.[62]

      Nymphs Finding the Head of Orpheus, by John William WaterhouseIn addition to serving as a storehouse of mythological data along the lines of Hesiod's Theogony, Orphic poetry was recited in mystery-rites and purification rituals. Plato in particular tells of a class of vagrant beggar-priests who would go about offering purifications to the rich, a clatter of books by Orpheus and Musaeus in tow (Republic 364c-d). Those who were especially devoted to these ritual and poems often practiced vegetarianism and abstention from sex, and refrained from eating eggs and beans — which came to be known as the Orphikos bios, or "Orphic way of life".[63]

      The Derveni papyrus, found in Derveni, Macedonia (Greece) in 1962, contains a philosophical treatise that is an allegorical commentary on an Orphic poem in hexameters, a theogony concerning the birth of the gods, produced in the circle of the philosopher Anaxagoras, written in the second half of the fifth century BC. Fragments of the poem are quoted making it "the most important new piece of evidence about Greek philosophy and religion to come to light since the Renaissance".[64] The papyrus dates to around 340 BC, during the reign of Philip II of Macedon, making it Europe's oldest surviving manuscript. The historian William Mitford wrote in 1784 that the very earliest form of a higher and cohesive ancient Greek religion was manifest in the Orphic poems.[65]

      W.K.C. Guthrie wrote that Orpheus was the founder of mystery religions and the first to reveal to men the meanings of the initiation rites.[66]

  4. http://en.wikipedia.org/wiki/Orpheus Early life
    According to Apollodorus[29] and a fragment of Pindar,[30] Orpheus's father was Oeagrus, a Thracian king; or, according to another version of the story, the god Apollo. His mother was the muse Calliope; or, a daughter of Pierus,[31] son of Makednos. His birthplace and place of residence was in Pimpleia[32][33][34], Olympus. In Argonautica the location of Oeagrus and Calliope's wedding is close to Pimpleia,[35] near Olympus.[36][37] While living with his mother and her eight beautiful sisters in Parnassus,[38] he met Apollo, who was courting the laughing muse Thalia. Apollo became fond of Orpheus and gave him a little golden lyre and taught him to play it. Orpheus's mother taught him to make verses for singing. Strabo mentions that he lived in Pimpleia.[36] He is also said to have studied in Egypt.[39]

    Orpheus is said to have established the worship of Hecate in Aegina.[40] In Laconia Orpheus is said to have brought the worship of Demeter Chthonia[41] and that of the Kores Sōteiras (Greek,Κόρες Σωτείρας) savior maid.[clarification needed][42] Also in Taygetus a wooden image of Orpheus was said to have been kept by Pelasgians in the sanctuary of the Eleusinian Demeter.[43]

  5. קראתי כמה שירים על אורפיאוס בעיני זה אחד היפים. בא מזוית והדגשים אחרים מבלי לפרוט את האיזכור של השארות אהובתו בשאול.האם אני שומעת כאן הד של איזה מחאה אישית בעיניין הראש והחלציים. ?

  6. אבנר שטראוס

    תודה בבקשה התמונות . הוספתי לשיר
    + קישורים

  7. אחת שמה דנה

    מתאים ליוצר כמוך לכתוב שיר על אורפאוס שהיה פטרון המשוררים והמנגנים.

    מקסים השיר!

    נגינתו של אורפאוס הגיעה ללב כל מי שרצה ועל כן באמת הייתה מכוונת.

    יש משהו במוזיקה שחוצה גבולות, ומגיעה אפילו לעולם המתים.

    אורפאוס הצליח בזכות נגינתו לעשות את הבלתי אפשרי, לשכנע את הדס, אל השאול, להחזיר לו את אאורידיקה אהובתו מהשאול.

    אלא שברגע האחרון היא נלקחה ממנו שוב, לבלי שוב.

    אובדנה השני גרם לו לצאת מדעתו מרוב צער, כאב ויסורים. הוא לא הסתכל על נשים יותר ואולי אפילו נטה לאהבת גברים.

    התנהגותו זו הוציאה נשים מדעתן. ולכן היו אלה הבקכנטות, אותן נשים "משוגעות" מהטקסים האורגיאסטים של דיוניסוס, מוטרפות בעצמן בקצב המוזיקה הפראי של הפולחן הדיוניסאי, שיכורות מיין ואולי אפילו מסוממות, שהתנפלו על אורפאוס וקרעו את גופו לגזרים.

    מתאים להן כי יעשו שימוש בחלציו של אורפאוס. ראשו אכן הגיע לאי, לאי לסבוס, שהוא אי של משוררת מפורסמת מאוד ביוון , הלוא היא סאפפו, אם השירה הלסבית.

    אולם עם מותו, נגאל בעצם אורפאוס מיסוריו, והתחבר שנית עם אהובתו אורידיקה בשאול, בשדות האיליזיום.

    הנשים הבכחנטות אולי קיבלו את גופו, אך נפשו התאחדה שוב עם אהובתו.

    כך הפך סיפור האהבה הזה, שראשיתו בסיפור אהבה עצוב, להפי אנד.

    על ראשיתו של הסיפור ונסיונו של אורפאוס לשחרר את אורידיקה מהשאול כתבתי גם אני פעם.

    • אחד ושמו טרול

      אורפיאוס הטרול
      נכנס לשאול
      את טרוליתה לחלץ
      הוא חפץ

      צרברוס בדרכו עמד
      בשיניים חשופות אמר
      לחפצן לך את אוירידיקה תבקש
      נבל!

      עוד יבואו שנים
      עוד יעברו שנים
      ודמך יז על קיר הבלוגיה
      אורידיקה שלך
      קמוטה ורעה
      בשער מלבין
      אותך תחשוף

      לכל משתין בקיר
      לכל משטין בקיר
      זכור

      אל תביטי לאחור
      אל תביטי לאחור
      כי מה שתראי
      זה שלולית של טרול זקן ועייף
      צולע כל בוקר למכולת
      קונה לחם שחור
      קערית אחת של לבן
      ושקית של מרק נמס

      הזעם הקרוש יתסוס
      את הטרול הזקן לרמוס
      לקרעו כדג
      לקרעו כדג
      זיפים לבנים בכיור מטונף
      ג'ינס רהוי
      חולצת טי מטונפת

      ובשאול מלאכים לבנים
      לא מזדקנים,לא מתבגרים
      אש בוערת באח
      אש קרה,מלטפת
      צרברוס בחוץ
      קשור בשרשרת

      לא התשתנה
      לא השתנה
      כמו הטרול הזקן,
      הגונח במשתנה
      טיפות עלובות
      כמו שורות שיר
      שאינן מתחברות,אינן מתחברות

      (טרולי טרוליהו,טרול הבלוגיה)

  8. גם כלי נגינה טובים זקוקים לכיוון מתמיד .

© כל הזכויות שמורות לאבנר אריה שטראוס