בננות - בלוגים / / זן ואמנות אחזקת האישה
גם במטבע יש משהו פאלי
  • ארז פודולי

    עכשיו אני רחוק וסופסוף קצת שקט. ובאמת כאן, אולי רק כאן ורק כך, אפשר לכתוב אוטוביוגרפיה. אבל "ביוגרפיה מלאה" תהיה הגדרה גדולה בכמה מספרים על מה שנמצא כאן מתחת, שכן עדיין אין לי פתרון לחידה איך מנהלים בלוג ונשארים בנאדם פרטי. "רחוק" זה בסטנפורד, אוניברסיטה חביבה בקליפורניה שטופת השמש (היעדר טיסה ישירה הופך בעיניי כל מקום לרחוק מספיק). כאן, לא הרחק מסן-פרנסיסקו-על-המים אפשר להנות מרוחות המפרץ ולהיזכר בחיוך בים התיכון. *** לכאורה כתבתי מאז ומעולם, ואני לא מתכוון לנוסחאות בכימיה ומשוואות במתמטיקה. הייתה בי תמיד התלבטות לאן אני שייך ומדי פעם הייתה תוקפת אותי תחושת חרדה שאני מעין סוכן כפול. מדע ושירה כשתי וערב, שתים הן ולא יודעות. *** פעם (היום זה כבר נופל תחת ההגדרה "מזמן"), עוד בארצנו הקטנטונת, הייתי מנסה להיות פחות עכבר מעבדה ויותר עכבר העיר. פה הקראתי, שם פרסמתי, פה ושם השתתפתי בסדנאות ומסגרות כתיבה, שם ופה ערכתי (כן, אני יכול להביא דוגמאות וקישורים, אולי יום אחד, בהמשך). מה נשאר מכל אלה? מה מכל אלה יכול להתקיים כאן בגלות הדוויה (היא חייבת להיות דוויה, אחרת מה יגיד לעצמו העם היושב בציון)? *** אחרי כל המלל הזה, אם יש צורך שייספג דבר-מה, מוטב שיהיו אלה שורות של ויסלבה שימבורסקה מתוך "כְּתִיבַת קוֹרוֹת חַיִּים": כְּתֹב כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא דִּבַּרְתָּ עִם עַצְמְךָ  וּכְאִלּוּ עָקַפְתָּ עַצְמְךָ מֵרָחוֹק. הִתְעַלֵּם מִכְּלָבִים, חֲתוּלִים, וְצִפֳּרִים, מַזְכָּרוֹת נוֹשָׁנוֹת, חֲבֵרִים וַחֲלוֹמוֹת. מְחִיר וְלֹא עֵרֶךְ כּוֹתֶרֶת וְלֹא תֹּכֶן. מִסְפַּר הַנַּעֲלַיִם וְלֹא הַיַּעַד שֶׁאֵלָיו הוֹלֵךְ זֶה שֶׁאָמוּר לִהְיוֹת אַתָּה. לְכָךְ יֵשׁ לְצָרֵף תַּצְלוּם בְּאֹזֶן גְּלוּיָה. רַק צוּרָתָהּ נִלְקַחַת בְּחֶשְׁבּוֹן, לֹא מַה שֶׁנִּשְׁמָע. מַה נִשְׁמָע? נַהֲמַת מְכוֹנוֹת הַגּוֹרְסוֹת אֶת הַנְּיָר.

זן ואמנות אחזקת האישה

 

עיינתי במאמרו המעניין של אלמוג בהר והרהרתי לעצמי איזה כיף להיות ההוא-מהאו"ם, המחזיק בעמדת המבוגר האחראי, עמדת המסורתי היושב-על-הגדר, רגל-פה-רגל-שם, מבין את כולם ובעצם לא מבין כלום.

לא צודק (ואף מוליך שולל) אלמוג בהר: אמנם תפקיד מרכזי בדיכוי נשים בעולם החילוני לקפיטליזם, למיליטריזם הישראלי, לתרבות הפופולארית המחפצנת ולעולם הפוליטי והאקדמי – אך אלה מעולם לא החזיקו במדיניות אפרטהייד מוצהרת ומכוונת. צר לי ידידי אלמוג (אנחנו מכירים, כמדומני, זה עשר שנים לפחות): אין 'הלכה חילונית' שכזו. יתרה מכך, הרצון להעמיד את העוולות החרדיות והעוולות החילוניות במקום אחד הוא רעיון נואל, כמו הרצון לערבב מים ושמן.

יחד איתך, אלמוג, ניסו עוד כמה כותבי מאמרים לדבר על ההפרדה החילונית בחדרי שירותים, וגרוע מכך, כאשר "אהבתי", עוד כמה דחפו גם לדיון הנוכחי את הנאצים ועוזריהם. שוין.

אלמוג בהר אף גורס כי "יש להתמודד עם מודל ההפרדה החרדי מבפנים ומבחוץ". ובכן, אין לי שום רצון ועניין להתערב במה שמתרחש בחדרי חרדים, אבל אני מעוניין שזה יהיה מצב דו סטרי: שהלכותיהם יישארו בדלת אמותיהם ולא יפריעו למהלך חיי התקין. הרי בין כה וכה מדובר בשתי אוכלוסיות שלא מתחתנות זו בזו, לא מתגייסות לאותו צבא, לא לומדות באותן מסגרות חינוכיות וכן הלאה. שיואיל מי שמעוניין בהחלת חוקיו על המרחב הציבורי ליצור לו מרחב ציבורי משלו – חברת אוטובוסים פרטית, וכן הלאה. והרי על זה בעצם הוויכוח – לא על המקום באוטובוס אלא של מי המדינה הזו, לעזאזל.

 

 

 

 

16 תגובות

  1. שיר חזק
    ונוקב

  2. איריס אליה כהן

    מצויין. גם הפתיח. הייתי מפנה את אלמוג לפוסט הזה. הפנת?

    חיבוק וחג שמח אח.

    • ארז פודולי

      תודה, אחותי. ואני חייב לך גם תגובה על שיר הגלות שלך (עכשיו את כותבת שירי גלות? מציון ארץ קודשנו? ובעצם כן, מזמן סיכמנו שגלות היא מצב קיומי ולא גיאוגרפי).
      מאד אשמח אם תיצרי את ההפנייה הנ"ל, כי בעצם הפוסט שלך באותו עניין היה טריגר לכל זה.
      כך שאני בעקבותייך, אם לסכם, ואולי עוד אחזור גם לארץ בעקבותייך…

      • איריס אליה כהן

        יקירי, שיר הגלות נכתב בגלות:)) זה פשוט פרץ העזה לפרסמם… פרץ מאוחר שכזה… 🙂

        וכבר עושה קישור לפוסט שלך בפייס.

        חיבוקים חמים.

        חזור בעקבותיי אל ארץ הקודש!!!

  3. ואחזקת האשה כמובן 🙂

  4. ארז פודולי

    ערב טוב, שמי אחינועם ניני. מגיל חמש עד גיל חמש-עשרה למדתי בישיבה אורתודוקסית בניו יורק, הצטיינתי בלימודי משנה וגמרא, הגעתי למקום שלישי בחידון התנ"ך. אינני חרדית אך חרדה בהחלט לגורלה של מדינתי הכל-כך אהובה, ולמורשת היהדות שכל חלקה טובה בה נרמסת ומתכערת בידי קיצונים. כל ביטוי של הדרת נשים, מעבר להיותו פרשנות גברית קיצונית, מקוממת ואפילו חסרת אינטליגנציה לדברים האמורים בכתבי הקודש, פוגע בכולנו כמגדר, ובכל אחת מאיתנו כפרט.
    היכן הבושה? להשתמש ביהדות, לטנפה כך, להניף אותה כקרדום פוליטי בשביל לחפור בו בדרך להשפלת ציבור שלם ויצירת טאליבן מקומי?
    אנחנו נלחמים על הערכים הבסיסיים החשובים ביותר של מדינתנו שהולכת לאיבוד מול עיננו.
    אני תוהה היכן יושבי האוהלים ומפגיני הקוטג'? או שמא אין הם סבורים שנשמתה ואפייה של המדינה שווים יציאה מהבית?
    מבחינתי שתיקה איננה אופציה.

    • לארז,

      אלמוג בהר לומד עכשיו לתואר שלישי בספרות נדמה לי באוניברסיטת תל-אביב. ולכן המאמר שהוא כתב הוא "מאמר מאוד מושכל", הוא משתמש בדיוק במילים הנכונות, דיכטומיה בין גבר/אישה. מרחב ציבורי ומעלה באמת תיזה מאוד מעניינת. בין אחרות, אבל האמת שלא בא לי לקרוא את כל המאמר בין היתר, כי הוא מציג פוזה. אבל ממה שקראתי אבוי הגבר החרדי מפחד – כוחן של הנשים עולה. בגלל שבעליהן רואים עצמם כמי שמייצגים את חיל האלוהים והם ממלאים מצוות פרו ורבו – האישה יוצאת לעבוד. את הכסף הם בטח לוקחים, אבל כדי להימלט מן החרדה העצמית – שזקוקה לטיפול פסיכולוגי – או "לעיצה מן הרב" הם מדירים את הנשים מן המרחב הציבורי.

      ארז, תיזה מאוד מעניינת, אבל לא כל כך משכנעת, כמו שלא משכנעת טענתו שיש דור שלישי למקופחי עדות המזרח – אכן טענה משעשעת שרק מייצרת מחדש את הפלגנות.

      צריך רק לזכור דבר אחר – מקווה שלא יכול עלי חוק החרם, או איזה חוק אחר מן החוקים החדשים שהעלו – והיא איך בדיוק בנוייה הקואליציה הנוכחית, ומי הם התומכים בנתנייהו ושם בדיוק נמצא את התשובה – ולא במילים יפות כאלה או אחרות. לנתנייהו יש 39 שרים שזוהי ממשלה מאוד כבדה, מאוד ימנית ומאוד קיצונית.

      ממשלה שנשענת על מפלגות דתיות, די הרבה – ואלה מאמינים בארץ ישראל השלמה. כלומר בנייה יותר ויותר מסיבית בישע, ועוד שטחים שנכבשו על-ידי ישראל. וכאן שוב תמיכה בדתיים שגם הם מאמינים שכל ארץ ישראל וכמה שיותר גדולה היא זאת שניתנה לאבותינו ומתוקף זכותנו ההיסטורית. כמובן, שהקואליציה נשענת על ש"ס ועוד מפלגות דתיות אחרות, וכולם עולים לרבנים, ואחרים ויותר.

      אז זה לא בדיוק הפחד של הגברים מנשים במרחב הציבורי. זהו הפחד של השלטון לאבד את כוח היתר שיש לו, ונסיון בעצם להדגיש את הכוח הקואליציוני הזה יותר ויותר עד שלעומת האביב הערבי אנחנו כמעט צועדים לדיקטטורה באמצעות חקיקת חוקים הזויים לחלוטין, סתימת פיות ואפילו ערוצי תקשורת.

      לשם כך לא צריך מאמר מושכל, ואין שום צורך להבין את הגבר הדתי שנראה יותר כמו בריון אלים ומפחיד שדי צץ מכוחות האופל.

      ושוב בהקשר לאותה הקואליציה ההזוייה שאני די מרבה לצפות בערוץ הכנסת בשביל זה אני לא צריכה את אלמוג בהר, כדאי להזכיר את עופר עיני שהחליט על שביתה למען עובדי קבלן – הצחיק אותי והצחיקה אותי גם שלי יחימוביץ. המשוואה היא כוח, כוח, כוח. וכאשר עיני לוטש עיניו אל הפוליטיקה ומעניק כסף וטובות הנאה לעובדי נמלים שהם בדרך כלל גברים – איזה אינטרס בדיוק יש לו לעזור לעובדי הקבלן.
      לאותה האישה שבאמת עובדת בסופר ומרוויחה פחות משלושת אלפים שקל, או למנקה המפוחדת שאין לה כל זכויות פנסיה.

      רגע, אני רוצה להבין אלה הן הנשים שהגברים מבקשים להדיר אותן? האישה החד הורית, זו שמביאה בדרך כלל משכורת שנייה הביתה. והמשכורת שלה באופן אוטומטי מופחתת כי נשים משתכרות פחות – הכלל, מאלה הגברים עם הפאות והכובעים מפחדים?

      אפשר לפורר את התיזה של בהר אחד לאחד – זו אינה בעיה גדולה, אבל אם אתה מזדהה עם אלימות גברית לא עדיף לשתוק?

      וכן, ארז אני יודעת שרבנים אינם מאפשרים לומר הספדים על אבות ועל אחים, ושמעתי ממש בבהלה על ההדרה של הנשים שאין לה לא כפרה ולא מחילה.

      אבל אני, ארז, אם אני ארצה אני יכולה לצוות שיקברו אותי בתוך ארון עם ארובה שאוכל לעשן גם לאחרי המוות ואני לא רוצה הספדים, אלא חגיגות. אגב, לא יודעת אם שמעת הם גם החלו לקבור אנשים בקירות אחד על השני.

      אין לי מה לומר, כלומר יש לי עוד הרבה מה לומר אבל אני עליהם פשוט שמה את מה שאין לי – הם אינם הבעיה הבעיה היא מי שנותן להם את הכוח.

      ועל השיר שלך אני יכולה לומר
      רק ברבו!!!!

      סליחה על האורך, אני מגיבה כשיש לי להגיד, ולא "שיר חזק"
      ועוד משהו, אם ירבו משוררים כמוך, כמו חני שטרנברג, דברים באמת כאן יתחיל להשתנות.

      צריך רק לעשות בההההה….
      לנתנייהו והוא מתקפל – כי מי שמפחד זה הוא.

      חוה

      • ארז פודולי

        חוה,
        דומני שעלית על נקודה חשובה בקישור שעשית בין המדירים למודרות: על-פי דיווחי הלמ"ס ובנק ישראל, בשלוש השנים האחרונות יותר ויותר נשים חרדיות יוצאות לעבודה. ייתכן שהחברה החרדית (ובעיקר מנהיגיה) חשה בשינוי המתרחש בתוכה, וההחמרות חדשות (לדוגמה – הלבוש הטאליבני) מהוות את תגובת הנגד שלה בניסיון שליטה מחודש.
        איך זה ייגמר? אינני יודע.
        האם לתגובה שלנו יש לנו השפעה, חיובית או שלילית, על המתרחש? גם אינני יודע.
        לא הייתי ממהר להספיד שום דבר, בוודאי לא אם את אישה מודרת (:

    • מזדהה עם דבריה המרגשים של אחינועם התנהגותם הגזענית של פלגים קיצוניים במגזר החרדי מטילה כתם ענק על כל המגזר לא כולם במגזר נוהגים כך הם בבחינת יוצאי הדופן דבר המתבטא אצל חלק מהם בלבוש המזכיר את נשות הטאליבן (רעלות שאלים וכו…)כל ביטויי הדרה וגזענות מכל סוג שהוא ראויים לגינוי
      ולביזוי: חרדים נגד חילונים וחילונים נגד חרדים ערבים נגד יהודים ולהפך
      הלוא נצטוונו לכבד את הגר והתושב היושב בתוכנו והאשה תמיד נתפסת בתורה כעטרת בעלה
      ובקבלה האשה הנוקבא היא הבינה, ואכן אשה בונה ביתה והיא המסד של הבית המתוקן, ושכינה שורה רק במקום שבו איש ואישה חיים בהרמוניה ואם לא זכו – אש אוכלתן
      כל המדיר נשים מכל סיבה שהיא דתית כביכול ,קפיטליסטית, שובניסטית ועוד
      אין לו חלק בחברה בריאה שבה כל היחידים ערבים זה לזה
      הדרה מכל סוג שהוא והשתלחות הדדית זורעת פרוד בעם

  5. איריס אליה כהן

    תגובה של אלמוג בהר בפייסבוק, וצר לי שאני נעדרת מהדיון: אשוב בלילה:

    ארז פודולי מגיב לתגובתי למאמר המערכת של עיתון הארץ.

    אנחנו לא מסכימים בכמה וכמה נקודות:

    בהחלט יש אפרטהייד ישראלי שאינו חרדי, ועצם העובדה שהחרדים מצהירים על רצונם בהדרת נשים ואילו הקפיטליזם מתהדר בליברליות ולמעשה פוגע קשה הרבה יותר בנשים אינו פותר דבר (להפך – קשה יותר להיאבק בנסתר, והפגיעה הכוללת של הקפיטליזם במעמד הנשים ובשיוויון בין המינים אינה קטנה מהפגיעה החרדית, כנראה להפך).

    מלבד זאת דווקא ארז מאמץ עקרון הפרדה מוחלט, שיעשו במרחבים שלהם מה שהם רוצים, אבל לא במרחב שלי – "של מי המדינה הזו, לעזאזל" הוא שואל, ומכוון לכך שהיא של הלא חרדים – כל כך הרבה אפרטהייד עשו הלא-חרדים מהשאלה של מי המדינה הזו לעזאזל, שגם לקריאה הזאת אני לא מצטרף – ואני ממשיך לחשוב שהעימות עם מודל ההפרדה, החרדי, החילוני, הישראלי, היהודי, בין גברים לנשים, בין יהודים לערבים, בין עניים לעשירים, צריך להתקיים בכל המרחבים, כדי לשנות זאת באופן יסודי.
    אהבתי · · 1 · לפני 12 דקות ·

    • ארז פודולי

      אלמוג,
      אני נרגש (באמת!) שאנו מדברים אחרי יובלות שלא התראינו. תודה שבאת לבקר כאן, ברוך הבא.
      אהבתי את מה שכתבת "הקפיטליזם מתהדר בליברליות". הנה שוב המילה הידור, הפעם בשירות אג'נדה אחרת. אני איתך בעניין זה, כפי שאפשר בהחלט להבין מהשיר כאן למעלה.
      באשר לפסקה השנייה של תשובתך, אנחנו יכולים להסכים לא להסכים: לא כתבתי "במרחב שלי" כתבתי "במרחב הציבורי". זה הבדל גדול, ידידי. החוק עושה הפרדה ברורה בין המרחב הפרטי לציבורי – ולכן חלקים גדולים מן ההלכה שאינם עולים בקנה אחד עם השקפת עולם ליברלית והומאנית ועם חוקיה של מדינת ישראל, אינם יכולים להיות מוכלים במרחב הציבורי. כמובן חשוב לומר כי זכותו של מי שמעוניין לשאת בעול ההלכה במרחב הפרטי שלו זכאי לעשות זאת ללא הפרעה.
      עימות עם מודל ההפרדה החרדי? ובכן, תגובת המערכות החילוניות ליישום ההלכה בחיי היומיום במדינת ישראל לוקה בסכיזופרניה. במקום לומר: "עד כאן!" באופן ברור כדי להביא לחקיקה ברורה וחד-משמעית המונעת עוולות ההלכתיות, מאז קום המדינה משתתפים החילונים בקומבינות ובשטיקים של האורתודוכסים ולכן לא זכינו מעולם להפרדת הדת והמדינה כמו במקומות מתוקנים יותר.

      • טוב להתראות! גם אם במרחב הוירטואלי!

        אני מסכים איתך שיש הבדל בין מרחב פרטי לציבורי, אך אתה וודאי תסכים איתי שההבחנה ביניהם אינה חדה תמיד ופשוטה, כי לכולנו נוכחות גם במרחב הציבורי ובקשה לשנות אותו.

        איני חושב שהפרדת דת ומדינה בפני עצמה תפתור את כל הבעיה שעליה אתה חושב – אף על פי שיתכן שהיא תעשה טוב לדת – כי עצם הערבוב ביניהם אינו דבר מקרי בישראל, אלא בקשה של מנהיגים, גם אם היו חילוניים, להישען על הדת לשם הצדקת עמדתם.

        מצד אחד – הדת כדת רוב תהיה נוכחת במרחב הציבורי דרך החגים והשבת ותכני הלימוד בבתי הספר והחופשות גם אם לכאורה תהיה הפרדה בין דת למדינה. מצד שני האם אתה מציע להוציא את הדת אבל להשאיר את האתניות שלמעשה נשענת עליה? כלומר את נוסח חוק השבות, את האפליה בין יהודים לערבים בקק"ל ובמנהל מקרקעי ישראל, את הכיבוש בשטחים ומשטר ההפרדה עם הפלסטינים?

        באותו מובן, מבחינת הדיכוי, לא פחות קריטית מהפרדת דת ומדינה היא הפרדת מדינה מקפיטליזם, והפרדת מדינה ממיליטריזם, בלי אלו זה ריק מתוכן. לדעתי.

        חנוכה שמח!
        אלמוג

        • ארז פודולי

          אלמוג יקירי,
          אנחנו במלחמת תרבות על מראה פניה של המדינה, ובמלחמה כמו במלחמה, יש לדרוש מאנשים להתגייס, ולאחד שורות. זו אינה עת לדיכוטומיה. ואתה, אלמוג, באופן אישי, לא-נער אתה, כי-אם איש מלחמה: "גרילה תרבות" (שאתה נמנה עליה) שאלה את שמה ממקום מיליטריסטי כזה לא לשווא: כי תחושתם של רבים, כמו חבריך לקבוצת המאבק, שהמחאה הסטנדרטית מיצתה את עצמה. (וזה, על הדרך, תשובתי לך באשר ל'הפרדה ממיליטריזם').
          דרישתי ליישר שורות היא דברים בעלמא, וכמובן שלא תצא אל הפועל: חופש המחשבה והביטוי הן נשמת אפה של הדמוקרטיה. רק במחנה השני מיישרים שורות, ולכן גם אחרונת החוזרות בתשובה, נשמעת כמו דיברה מפי היורק מבית שמש.
          אבל אנחנו צריכים לייצר הייד-פארק כזה גם במרחב הדתי, ולהפקיע מהאורתודוכסים בישראל את הנדל"ן המכונה "דת", שמשום מה הפקדנו בידיהם בטיפשותנו. במשק הדת בישראל מתקיימת ריכוזיות שהעוולות הקפיטליסטיות והחברתיות מחווירות על ידה. אמרת 'הדת כדת רוב תהיה נוכחת במרחב הציבורי' – אבל מדוע צריכה זו דווקא מבית המדרש האורתודוכסי? זה הזמן ליהדות ליברלית, מחבקת, משווה ולא מפלה, יהדות מתקדמת ולא יהדות קפואה ומאובנת. רוב יהדות העולם איננה אורתודוכסית ואם זהו ביתו הלאומי של העם היהודי (לפחות בלפור חשב כך) אזי שיהיה זה מקדש המעט של כל זרמי היהדות.
          כשתתקיים אפשרות שלישית ליהדות (אם לשאול משהו מקציעה אלון), יוכלו החילונים לשוב להתחתן בארצם, להיקבר בכל בית קברות ע"פ אמונתם, לקבל תמיכה אקדמית כמו אברכים, לקבל סיוע בדיור ע"פ קריטריונים הוגנים. אולי אז יופחת הנטל של ימי המילואים, נטל המיסים. אולי אז גם בכל המסגרות החינוכיות יהיו עשרים תלמידים בכיתה, מערך הסעות ומפעל הזנה אחה"צ.
          רוק יורד על פני רעי / אלה שמכסים / ואלה שלא מוכנים לכסות עוד ולומר שזה גשם. יש ציבור שלם שלא מוכן יותר שירקו בפרצופו: אני מזמין אותך להצטרף אליו.

          • שלום ארז

            כשתתקיים אפשרות שלישית ליהדות (אם לשאול משהו מקציעה אלון),

            יוכלו החילונים לשוב להתחתן בארצם, להיקבר בכל בית קברות ע"פ אמונתם, לקבל תמיכה אקדמית כמו אברכים, לקבל סיוע בדיור ע"פ קריטריונים הוגנים. אולי אז יופחת הנטל של ימי המילואים, נטל המיסים. אולי אז גם בכל המסגרות החינוכיות יהיו עשרים תלמידים בכיתה, מערך הסעות ומפעל הזנה אחה"צ.
            רוק יורד על פני רעי / אלה שמכסים / ואלה שלא מוכנים לכסות עוד ולומר שזה גשם. יש ציבור שלם שלא מוכן יותר שירקו בפרצופו: אני מזמין אותך להצטרף אליו.

            בחרתי לצטט את החלק האחרון שלך כדי להבהיר את עמדתי
            כל מה שכתוב בו נכון מאד לדעתי ומחויב המציאות אם חפצי חיים אנחנו ולא נרצה שוב לגלות מארצינו
            שמת לב שהפרדתי אותו מהשורה הראשונה שמתיחסת לדרך להביא לכך

            לדעתי אין קשר

            כמובן שאשמח מאד אם תהייה התחדשות ביהדות כמו התחדשות במדע באומנות ובשירה וכ"ו אך זה לא תנאי לקיום הסיפא שלך
            אולי אז ימצאו אנשים נוספים שיצטרפו לחדשנות אך זה לא קשור לדרך הנכונה שהיא בן היתר הפרדת דת ומדינה
            כמובן שכפי שכתבתם שניכם בהרחבה וחוכמה יש גם דברים נוספים שחשוב שיעשו

            בלהט הענינים אנו שוכחים שיש עוד כמה דתות ואמונות בארץ הזו כשלצורך העניין לוטקח את עצמי כחסר אמונה באופן מוחלט כמייצג קבוצה נוספת ואם נפתח נגלה שיש לפחות עשרים אפשרויות

            מה שמאחד את כולם זה החופש המוחלט לנהוג כל אחד בביתו כמנהגו ובמרחב הציבורי מי שלא יכול לתת את החופש לאחר זו בעייתו שימדר עצמו באופן וולונטרי
            כמו שעדיין לא סגרו את החנויות הלא כשרות וזה בדרך כך יהיה אפשרי למכור מצות בפרהסיה ובוודאי לעשות את הדברים החשובים שעליהם דיברתם בשיחתכם
            אין אחד שהוא ממונה על האמת ואם יהיו חילוקי דעות במרחב הציבורי יובאו לא לפני הרבנות שאסור שתהייה סמכות מוסדית שלטונית אלא לבית המשפט העליון שלא יודרו ממנו נשים ואחרים כמו שנודע לנו בסיבוב האחרון
            שמחתי להתקל בשיחתכם

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לארז פודולי