עֲשֵׂה לְךָ רַב וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת

את ההמלצה החמה שבכותרת העתקתי בשקידה מפרק א' של מסכת אבות. אמנם הדברים מופיעים בשתי משניות נפרדות, אבל במילים האלה ממש. ההתכה הזו מתבקשת נוכח מופע האימים המתגלגל במקומותינו בחודשים האחרונים ומכונה בטעות 'הבחירות לרבנות הראשית'. 

כיצד מתחילים בסיפור המעשה? במעצר הבית של הרב הראשי המכהן? בחקירה פלילית כנגד אחד המועמדים? או אולי בפאשיסט מצפת (שלתדהמת יהודי  התפוצות מועמדותו עדיין תלויה ועומדת)? או מוטב נפתח בניסיון הכושל לחוקק חוק פרסונאלי להארכת הכהונה של הרב הראשי הנוכחי? שמא נזכיר את העיזה העיוורת מרחוב הקבלן שמנהלת כאן עסק משפחתי ואינטרסים כלכליים  – ובשם איזו חוצפה מדינת ישראל מתערבת לה בעניין? 

וזה רק על קצה המזלג. הרי רובנו לא מבינים את התמונה הכוללת – מה מתרחש בקלחת בבית היהודי ובש"ס, או מי בכלל המועמדים (בחנו את עצמכם – אתם אפילו לא יודעים כמה מועמדים יש בבחירות הנוכחיות: שבעה? שמונה? תשעה? לא ידעתם, אני מניח). 

אבל טעות בידכם, אחיי החילונים, זו הרבנות שלכם. ורק שלכם:
החרדים? בזים למוסד הזה ולכן יש להם מוסדות דת עצמאיים ורק הפסיקות של הרבנים שלהם מקובלות עליהם. אף-על-פי-כן ולמרות זאת, מגפם על צוואר הרבנות ואחיזתם בה רק מתהדקת עם השנים. 
הסרוגים-דתיים-לאומיים? הם דווקא רוצים בייקרו של המוסד הזה, אבל הם מבינים הרבה לפנינו, החילונים, כי אין להם מה לחפש עוד תחת מגף המונופול החרדי. וגם להם יש רבנים משלהם.
אז מי נשאר? אנחנו. אנחנו מניחים לאחרים לנהל עבורנו את כל תחומי החיים בישראל ובתוכם עניינים אזרחיים מהותיים, דוגמת נישואים וגירושים, גיור, כשרות וקבורה.

הגיע הזמן לפרק את הרבנות, על מועצותיה, דייניה, רבניה, עד אחרון פקידי הדת בישראל. 
כמו הערוץ הראשון, כך הרבנות – שניהם שופר לעמדה אחת שאיננה מייצגת את כל הזרמים והדעות.
כמו נמל אשדוד, כך הרבנות – אלה מקומות מושחתים, לא מתפקדים, שהציבור הרחב במדינת ישראל לא מקבל מהם את השירות המגיע לו תמורת המשכורות המחולקות בהם, אלא להיפך: בעלי השררה רודים בנו באמצעות ה'שלטר' שהפקדנו בידיהם בתום לב. 

הברדק הנוכחי הוא הזדמנות פז להפריד את הדת מהמדינה. דת היא עניין פרטי, בין אדם לאלוהיו ולא בין אדם למדינה. מי שמעוניין באורח חיים דתי שיעשה זאת בדלת אמותיו ועל חשבונו הפרטי. 

כך גם חשב שמעיה התנאי, שאמר "שנא את הרבנות", ור' עובדיה מברטנורא, החרה-החזיק אחריו ואמר כי "הרבנות מקברת את בעליה" (גם את מועמדיה, הייתי מוסיף, אל מול קרקס הבחירות הנוכחי).

בל נשכח את יהושע בן פרחיה. כשאמר "עשה לך רב" סמך אותו ל"קנה לך חבר". זו דמות הרב שכל אחד מאיתנו צריך לידו: מקור עוצמה רוחני, נקודת משען, סביבה תומכת ומעניקת ביטחון. ויהיה זה רב אורתודוקסי, רפורמי, חרד"לי, מסורתי, קונסרבטיבי, או אפילו רבה, רחמנא ליצלן.