גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד

"והוא הולך לבד, איך שיר נולד", שח לנו הכבש השישה עשר, מנכסי צאן הברזל שלנו. ובאמת – מה נרצה משיר שכתבנו? שיעבור קנוניזציה, שיולחן וייכנס לפליי-ליסט (אבל גם חומר לבגרות זה בסדר), שיעבור מרשות היחיד לרשות הרבים. מה נרצה משורה בודדת, דימוי, היתוך או צירוף מילים ייחודי שיצרנו? אנחנו רוצים רישום ברשות הפטנטים. בטאבו. קושאן. חתונה קתולית וברית דמים. ולפעמים ...

הידעתם? שירה הורסת את תדמית הלוחם.  קראו איתי שוב: שירה הורסת את תדמית הלוחם. זו לא טעות: כך קבע מח"ט הנח"ל, אז זה חייב להיות נכון. קרנבל הנח"ל, קרנבל. ואני לתומי חשבתי שמה שהורס תדמית של חטיבה לוחמת הם אירועים דוגמת חטיפות שבויים או ליל הגלשונים. בטעות הנחתי שמה שהורס את תדמית צה"ל היא התופעה המתפשטת (תרתי משמע) של חייליו המעורטלים ...

    עמיחי מבכה את הזיכרון ומזהה את אובדנו עם המוות, שכן מי אנחנו ללא הזיכרונות שצברנו? אבל וולך, ב'אדם צובר זיכרונות' הופכת את משל הנמלה והצרצר על-פיו ומטילה ספק בדרך חיים של איסוף זיכרונות.   רובנו חרדים מאד לגורל הזיכרון שלנו, וספרים רבים עוסקים בשיפור הזיכרון, שימורו וכן הלאה. עם העלייה בעשורים האחרונים בשכיחות דמנציה ואלצהיימר בגיל המבוגר, דומה ...