גם במטבע יש משהו פאלי כותב, בעיקר כשיש לו עיפרון מחודד

היה לי כבר שיר לשבועות מוכן במרחק של לחיצה על המקש "פרסום הפוסט", אבל הפחד אחז גם בי לפתע. יש פחדים שלא מדברים עליהם, אבל קל יותר לכתוב. אולי זה כמו כשיורים: כדי לפגוע, צריך לעצום עין אחת. אני עוצם את שתיהן.

   כמה נוח להפיל הכל על שרה… אבל יש אבא לסיפור הזה. הניתוק הרגשי של אברהם הוא זה שמאפשר לו להקריב ככה את שני בניו – זה לגלות וזה למאכלת. ליצחק ולישמעאל הייתה חוויה מכוננת אחת, או במילותיו של חיים גורי ב'ירושה': "אבל את השעה ההיא הוא הוריש לצאצאיו / הם נולדים / ומאכלת בליבם". החוויה המכוננת הזו קרבה אותם, ...

  במרכז סטנפורד מתנוסס מגדל הובר ולא רחוק ממנו עומד בגאון מגדל שעון. בתחתית המגדל חדר שקוף ובו מנגנון של קפיצים ומשקלות. למרות הפוזה המרשימה השעון חי באזור זמן נפרד. איך נאמר? פשוט מפגר. בהתחלה עוד ניסיתי להבין את ההיגיון שמאחורי הצלצולים שלו ובסוף הפנמתי שכדאי שאעסוק בדברים מועילים יותר.   והנה, היום בצהרים ראיתי איש צעיר עוסק במרץ וברוב ...

        כך כתבה לי בלוגרית לשעבר שכבר איננה איתנו כאן במטע: "…הכתיבה לבלוג היא סוג של סטייה, כי הציבור אליו אתה פונה הוא עלום ולא מעט פעמים הוא תרמית של זהות ושל מניפולציות. המילה תרבות קדמה להופעת האינטרנט ונבנתה מצמד המילים 'לתור בית'; אבל האינטרנט הוא לעולם הומלס – עולם שאין לו אלוהים וממילא מקומו הוא בהיעדר. ...