שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

אור אדום

      בצהריים זרזף מטה כמו ממלחיה רטובה. טיפין טיפין. באה הרוח ושיחקה באוויר. מערבולות שקופות הסתחררו מול חלוני. אבק ומים שחלמו להיות שלג. לקראת הערב נקרעו השמיים וכמויות עתק צנחו אל הארץ. מפת חג נפרשה על שולחן השדרה, מלבינה שיחים וענפים ואדני חלונות ומכוניות וכבישים ומדרכות. עד שירדה החשיכה. קרני העצים השחירו. אחרוני האנשים חמקו אל הבתים, נבלעו ...

קרא עוד »

הגוף שלי השתחרר מהכלא. בשעה טובה.

            חזרתי לרוץ.  אחרי שלושה חודשים של דריכה במקום. של דשדוש. של רביצה. (זה ההיפך מריצה, לא?) אחרי שלושה חודשים שמנוחה אלימה וקרת מזג כפתה לי את הגוף, הוא השתחרר. ומותר לו. כבר ריצה את עונשו. (אם כי תמיד טען שהוא חף מפשע…)   שוב דוהרת הרוח בפניו והוא חופשי. שלוח רסן. שוב ניגרת הזיעה במורד הרקות, והסנטר, והוואדי שבין השדיים. שוב חומקים השדיים מהגוֹלְפִים הצמריריים, מציצים אל הרחוב דרך מפתח ...

קרא עוד »

מי אמר אושר ולא קיבל?

      לא יודעת מה יחסם של תושבי ניו אינגלנד למזג האוויר השורר כאן, אבל דבר אחד ברור, הם לא מוטרדים ממנו כמונו, הישראלים, ובטח שלא מתעבים אותו כמונו. כל שיחת חולין בין שני ישראלים (יש פה אלפים…זה לא ייאמן. במסדרונות ביה"ס של הילדים אפשר לשמוע יותר עברית מאנגלית) תמיד, אבל תמיד, תתחיל בתלונות על השלג ועל מה שקרוי ...

קרא עוד »

כלניות זיכרון ילדות (2)

            בטן ילדותי בחודש התשיעי, וצירים נחושים מאגפים את רחמי ומדקרות מדקרות משלחים זכרון אחד החוצה, אל שדות אדומים מכלניות שאסור לקטוף, ואני בכל זאת מעזה. רק אחת, ועוד אחת. ועוד רקפת, רק אחת… כדי להניחן באגרטל שאמרתו מוזהבת. אלא שכבר בדרכן אליו הן מאבדות את הראש מהיופי, איזה יופי. עלי הכותרת הדקיקים מתקמטים בין אצבעותי המתפעלות, עוורות ...

קרא עוד »

הולכים לקנות לוויתן!

          בחנות החיות, לוחש לי איתן, "אמא, אני מאד רוצה ליוויתן." "מה?" אני מצחקקת, "כחיית מחמד?" "כן, לוויתן זה בעל חיים מאד מיוחד."  "זה נכון," אני עונה עם הרבה סבלנות, "אבל אין פה שום לוויתן בחנות…   … אולי כדאי שתבחר דווקא צב? עם שריון אבירי בסגנון מעוצב, תוכלו לשחק כך בבית תופסת… יש גם המון מקום במרפסת."  "לא," עונה לי ...

קרא עוד »

איתן והליוויתן הקטלן

              איתני הכי אוהב את האוקיינוס. יש לנו ספר שכבר מכווצ'ץ' משימוש יתר, עם המון תמונות והסברים על כל מיני יונקים ימיים ודגים ויצורי מים. הוא מכיר את הספר הזה בעל פה. יודע את שמות בעלי החיים, גודלם, אזורי המחייה, יכולות הצייד שלהם ומקומם בהיררכיה הימית. חוץ מזה הוא מצליח להנפיק הסברים אנטומיים ופיזיולוגיים ...

קרא עוד »

מיה אנג'לו: שירים

לנו שמעזות לא להעז מיה אנג'לו - הֱיֶה לִי פַּרְעֹה, בְּנֶה לִי פִּירָמִידוֹת גְּבוֹהוֹת שֶׁל אֶבֶן וְחִידָה רְאֶה בִֹּי אֶת הַנִילוּס בַּדִמְדוּמִים וּנְמֵרִים נָעִים אֶל הָרוּח הָעַזָּה הַגָּווַעַת. שְׂחֶה אוֹתִי קוֹנְגוֹ שְׁמַע אוֹתִי בִּזְנָבוֹת הַתַֹּנִינִים הָחוֹבְטִים גַּלִים בְּהָגִיעַם אֶל חוף הָאֶתְמוֹל. הַרְקֵד אֵלַי גְּפָנִים, מֵעֵבֶר לְעֵץ הַבֵּאוֹבֶּב הֵזֶה, וְדֵבֶּר אֵלי צִ'יף שִׁירוּ לִי צִיפוֹּרִים שְׁבָבֵי צֶבֵע מַזְהִירִים מִבַּעַד לֶעָלִים הַיְרוּקִים הַבְּהִירִים. ...

קרא עוד »

סבתא אסתר המלכה זיכרון ילדות (1)

      הפנים של סבתא אסתר מתבוננות בך. את רוצה? את לא רוצה? את צעירה ממנה? זה לא מעניין את המראה. ועוד לפני שאת מספיקה להתעטף במגבת ולטפטף את עצמך לחדר, את מלטפת אותה בכתף מאחור והיא מסתובבת ומחזירה לך שתי נשיקות בשרניות ומהבילות שמחליקות ישר לגרון ועומדות שם, מחניקות, סותמות את המעבר ולא רוצות לזוז, ומה, נפל לך שן? זה טוב שן נופל, איך לבד באת? איפה ...

קרא עוד »

חלום חמדת

          קצת לפני שנרדמתי, הרגשתי שמשהו מעקצץ לי בגב. חשבתי שזה בעלי. אולי החליט לאמץ לו דרכי חיזור חדשות. לא הסתובבתי אליו. הייתי עייפה. אי אפשר לחזור כל הזמן על אותם תירוצים, אבל באמת הייתי עייפה. השתדלתי לא לעפעף ולא למצמץ ולצמצם את הנשימות עד שזה יראה כאילו אני כבר בתוך חלום שקט. אפילו הוא יודע שלא ...

קרא עוד »

אני יוצאת מהארון

          טוב, אז זה זמן טוב לצאת מהארון. הנה, תלמתי. אני אחרייך. ואולי אחרי תהיינה עוד. כמו כל בחורה, ואת זה אני אומרת בנחרצות, עברתי כמה וכמה הטרדות מיניות בחיי. במובן הרחב של המילה. מי שחושבת שלא עברה, אז אשריה. אני חושבת שהעניין הזה מקועקע בתרבות הקלוקלת שלנו, בה אדם דוגמת מושא הפוסט הקודם שלי, הוא אחד ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן