שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

יש חמצוצים באמריקה? ותיקונצ'יק

      איתני נורא אוהב חמצוצים. מכירים? אלו פרחים צהובים קטנטנים, (אין לי מושג מה שמם האמיתי) שגדלים פרא בחודשי החורף והאביב, ואת הגבעולים שלהם נוהגים לקטום במשיכה קלה, ולמצוץ. אני חושבת שאין ילד כפר שלא מכיר את הטעם המסטיקי החמצמוץ הזה, ואין אחד שלא מת עליו. בקיצור, היום הלכנו לטייל, ואיתני הסכים לצאת מהאוטו רק אחרי שאמרנו לו ...

קרא עוד »

ספרדג'וקיות וכמה מילים לשחר מריו

          קראתי את הרשימה הזאת : http://www.nrg.co.il/online/47/ART2/106/836.html של רוביק רוזנטל, והתעכבתי על הקטע הזה:  "פרשת בית הספר בעמנואל מחזירה לזירה הציבורית את אחד המוקדים שבהם הגזענות הפנים-יהודית היא פצע פתוח – האיבה העמוקה בין ספרדים ואשכנזים בעולם החרדי. בתצהיר לבג"ץ בפרשה הזו כותבת אם לאחת הבנות: "ההפרדה גרמה לשנאה תהומית בין הבנות, הן לא רצו להתקרב אליהן, ...

קרא עוד »

הניתוח הצליח, החולה מצפונלס

        דוקטור גולדהרט חבש את מצנפת הניילון הדקה, משך את המסכה הסטרילית עד מעל לנחיריו, רחרח את בתי שחיו בהרגל שדבק בו מאז שיעורי פיתוח הגוף באוניברסיטה, (למגינת ליבו של מנהל בית החולים, אפרים קונצ'ס, שמצא את העניין מרחיק תורמים פוטנציאלים למחלקה החדישה שנפתחה בעלות של מיליוני שקלים) ואחר צעד בנחישות אל חדר הניתוח. בהגיעו אל הדלת החשמלית, שלף ...

קרא עוד »

חלום בלהות

  זה מן יריד אומנים שכזה. אולי שוק. אנחנו עומדים בדוכן ומוכרים את הספר שלי. כבר כשאני מוציאה את הספר הראשון מהארגזים, אני מגלה שהוא נורא נורא כבד. "אי אפשר להרים אותו…" אני אומרת לאיש שלי, והוא לובש מבט מודאג שאומר, ומה חשבת, שספר של שלוש מאות שלושים עמודים יהיה קל? ואז אני מבחינה בכריכה, ונבהלת לגלות שבמקום הציור שבחרתי יש הדפס פרחוני שמתאים לספר טיולים. "לא ...

קרא עוד »

רעב

            הבטן שוב מעירה אותה, והיא קמה ממיטתה. אצבעותיה הסומות מגששות אחר המתג הקבוע בקיר, ונכנעות לחושך. עד שהיא מגיעה למטבח היא נתקלת בשידה שלאורך המסדרון, ברגל הכורסא שקיבלה בירושה מסבתה שהלכה לעולמה בדיוק לפני שנה, (היא זוכרת את התאריך, זה קרה ביום הולדתה השלושים ושלושה) ובידית הדלת של המזווה, שנותרה פתוחה מהגיחה המוקדמת. מזל שיש את האור של המקרר, היא ...

קרא עוד »

החיים בוורוד

          חזרנו מניו יורק. זאת הייתה הפעם הראשונה של אחותי בעיר הגדולה, הענקית, המהממת הזאת. "אין. פשוט אין דברים כאלה", היה משפט המפתח שליווה את ההתפעמות שלה. שהייתה מדבקת, ואחרי עשרות פעמים שנאמר, השתכנעתי. באמת אין דברים כאלה. מבט על מנהטן מרחוק. זאת תמונה ישנה שצילמתי לפני כמה חודשים, באחת הגיחות הקודמות. באחד השיטוטים בצ'יינה טאון, אמא ...

קרא עוד »

סינית

         אֲנִי סִינִית. לְגַמְרֵי סִינִית. קְטַנָּה וְרָזָה. עִם צַמּוֹת רָזוֹת קְשׁוּרוֹת בִּסְרָטִים רָזִים. לְבָנִים. כְּמוֹ שְׁנֵי פַּרְפַּרִים מֵתִים עַל הַכְּתֵפָיִם. וְיֵשׁ לִי חריצי סִירוֹת בִּמְקוֹם עֵינַיִם. וּמְעַט מְאד לְחָיַיִם. בְּעֶצֶם, אֵין לִי בִּכְלָל לְחָיַיִם. וְאַתָּה עוֹמֵד מוּלִי. בָּרֶקַע פּגוֹדוֹת גְּבוֹהוֹת. עֲצוּבוֹת כְּמוֹ עוּגוֹת חֲתֻנָּה מִמַּרְגָּרִינָה. ומסביבנו הָמוֹן עֲגָלוֹת רתומות לאֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ פַּעַם אֲנָשִׁים. ומהפה, זאת אוֹמֶרֶת מֵהַשְּׂפָתַיִם, נִמְלֶטֶת ...

קרא עוד »

צריכה את עזרתכם !!! ועוד תמונה שהצטרפה באיחור

     חברים יקרים וטובים, אלו ציורים של חברתי המוכשרת והמקסימה, ורד פירחי ליננברג. (אקריליק על תחרות וקנבס) אנו עובדות כרגע על פרוייקט משותף. אנא ספרו לי מה אתם חושבים על הציורים (אני בכוונה לא כותבת את שמותיהם) מבחינת : וויזואליה, סימבוליקה וכו'. ואם תוכלו אנא כתבו לי איזה אתם הכי אוהבים או איזה מהם הכי תפס את עיניכם ודעתכם. תודה ...

קרא עוד »

אמא יש רק אחת, אבל תמונות יש שתיים

    אימי, יחידתי, תמתי, אשר אהבתי ועדיין, הכי בעולם, הגיעה אתמול בצהריים לבקרנו. יחד עם אחותי דליה. לפני שיצאנו לאסוף אותן משדה התעופה, הדלקתי נר. אביטלי הזכירה לי שזה יום ההילולה לרבי מאיר בעל הנס. טוב, היא לא ממש הזכירה לי. יותר אמרה לי. (תודה, נשמה.) בכל מקרה זה יצא לי הכי נכון. גם מאיר, שזה שמו של אבי ...

קרא עוד »

וויאגרה (מר פינקס 1)

               מר פינקס יצא את בית המרקחת כשהוא בוער מכעס. לא היה גבול לחוצפתה של הרוקחת. ולא. לא. אין בכוונתו לעבור על כך בשתיקה. לכשיגיע לביתו יתקשר למנהל הסניף בכדי להתלונן עליה. אם זה לא יועיל, יכתוב למנכ"ל הרשת. אם גם זה לא יועיל, יפנה אל לשכת הרוקחים הממשלתית וידאג שיפקיעו את רישיונה… הוא בשום פנים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן