שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

כפרת עוונות

        אז אנחנו הולכים לקנות אופניים, כי אין כיפורים בלי אופניים, ואין כפרה להורים שלא קונים אופניים. "אנחנו צריכים שניים." אנחנו אומרים למוכר ובלי להרים את הראש הוא שולח אותנו לטייל בשדה של אופניים, מכל המינים והסוגים, ג'ונגל של אופניים. איתן לא מסתחרר מהנוף, ובוחר זוג צהוב זרחני, שלמרבה המזל, פורח ממש מולנו. אסף, לעומת זאת, מצביע למעלה ...

קרא עוד »

איתני בביה"ס "רימונים" ואסף בגן "תאנה"

      בעקבות "מכרז הרימונים" של שרון שלי ברעם, http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17846&blogID=310 החלטתי להרשות לעצמי להיות השלישית, כי איתני התחיל ללמוד בביה"ס "רימונים", (כהוכחה, הלוגו על חולצת ביה"ס, ושרשרת הרימונים שענדו כל תלמידי כיתה א' ביום הראשון…) ובאותו יום, כאילו תיכננתי את הדברים על פי ההתרחשויות במטע… התחיל אספי ללכת לגן "תאנה". נו. מקרי לגמרי. אבל אין ספק שחזרנו לארץ זבת חלב ודבש     ...

קרא עוד »

לאמא המזועזעת:)

      בין כמה תגובות שקיבלתי על הקטע האחרון מ"מכתוב", http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=17803&blogID=290 קיבלתי את התגובה הבאה: מאת: אמא מזועזעת דואר אלקטרוני: תוכן המסר: בתור מורה, מיד כשהילד פטר אזר אומץ ונכנס לכתה סוף סוף היית צריכה לחבק אותו ולהציג אותו לפני הילדים,ולא לחכות שיעשה את הדרך המפחידה פנימה לכתה לבד! ואז כבר לחטוף ממישהו… ואחר כך את פתאום עוזבת כיתה שלמה, ורצה ...

קרא עוד »

שלום כיתה א'

        לא יכולה לכבוש התרגשות של אמא. איתני עולה לכיתה א'!  ולא יכולה שלא להזכר בקטע הזה, ולהביאו. אולי כי מבוסס על חלקי זיכרונות אמיתיים. והיה פטר, שלמד אצלי לפני כמה שנים. הוריו בחרו להתעלם מהמלצת הפסיכולוגית להשאירו בגן שנה נוספת, והעלו אותו לכיתה א', בכל זאת. התעקשו לזרז את גדילתו בכוח. אני נזכרת ביום הראשון, כשרק התחילה השנה. "בוא, פטר." האצתי ...

קרא עוד »

אנה גומרת ברבע שעה

            המבואה הייתה קפואה, למרות שכבר בשלב חתימת החוזה ביקשו מבעל האולם, גבר בגיל העמידה בעל חריצי חן עמוקים משני צידי הפה וסיגר מגודל אחד בתווך, לדאוג לחמם את החלל הגבוה כראוי. "אני צריך חום." הסבירה, "אני סובל בקור." בעל האולם, – אנה לא הצליחה לקלוט את שמו ובוודאי שלא את שם משפחתו, כי היה עתיר עיצורים גרוניים – הישיר ...

קרא עוד »

יש לנו ארץ נהדרת

      כמה תובנות בנוגע ליחסי ארה"ב ישראל    J    1.  צר לי להפריך את האמונה שלנו, ש"אין על הירקות והפירות בארץ". יש ויש. האבטיח בארה"ב היה טעים פי אלף. כנ"ל הכרוב. שלא לדבר על פירות יער. מצד שני הלחם והגבינות והבמבה והפתיתים והמרק עוף ואפילו הרוטב סויה…  טוב. "אין על האוכל של ישראל"… 2.  לא רק שכולם כולל כולם נוהגים פה כמו ...

קרא עוד »

עבד כי ימלוך

  אז היום עשינו קניות לבית ספר. מחברות, עפרונות, תיקים. מיליון רשימות ציוד. מיליון דברים. כי איתני עולה לכיתה א'. ואנחנו עומדים ליד הקופה, והיסטריה, ממש היסטריה, מלא מוכרים ומוכרות, ושני בעלי החנות, חובשי כיפות סרוגות, מזיעים מרוב עבודה והתרוצצויות. ואני מכירה את בעלי החנות האלה. ולא אוהבת אותם, תמיד אני מגלה אצלם "טעויות" בחשבונות, ובחוץ עוד אמרתי למוש, "אולי ...

קרא עוד »

מילקשייק בננות

    אם היה לי זמן, הייתי כותבת סיפור על ההתרחשויות ההזויות בבננות. אבל אין לי זמן. מצד שני, יש לי ארבעה ילדים בחופש, שלושמאות עמודים של "מכתוב" להגהות אחרונות, עוד איזה חמשת'לפים ארגזים לפרק, עוד סיפור שאני עובדת עליו ומפרק אותי בלי שום קשר לכלום, ועוד הרבה חברים טובים טובים ואהובים אהובים שטרם פגשתי, וכבר קצה סבלנותם. גם הם ...

קרא עוד »

היי שלום, אמריקה

אז המטבח ריק. רק כמה שקיות פתיתים שנשארו מתוכנית החומש של אמא שלי, (היא הייתה כאן,  הרי, וכבר נסעה לפני חודשיים, ועדיין נשארו כמה דברים שלא הספקנו להשתמש בהם.) וקופסת רסק עגבניות אחת, וכמה גרגרי סוכר וקפה, לקפה האחרון. ושתיים שלוש כפות שוקו. וזהו. אה. ובמקרר קנקן חלב, אחד, בר תוקף, ועוד מיליון שאריות של דברים שהחמיצו, התקלקלו, נזנחו נשכחו, ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן