שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

גלות

    שׁוּם מַחְשָׁבָה שֶׁאָרַזְתִּי לֹא הֵכִינָה אוֹתִי לַגָּלוּת הַזֹּאת. מיוּתֶרת בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַמִּזְוָדָה הָרֵיקָה שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדַעַת לְאָן אוּכל לִדְחֹף אוֹתָהּ עַכְשָׁו – תּוֹפֶסֶת יוֹתֵר מִידַי מָקוֹם   בַּלֵּב.      

קרא עוד »

תְּעוּדַת פְּטִירָה (אבל 3)

      וּמָה הטַעַם בִּתְעוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ צִיּוּנִים וְאֵינָהּ מדווחת: חֶשְׁבּוֹן – מצוין. הִיסְטוֹרְיָה – מצוין. עִבְרִית -  כִּמְעַט טוֹב מְאֹד. לָשׁוֹן – בִּלְתִּי מַסְפִּיק. נִתְפַּס מַעְתִּיק. (כֵּן, אַבָּא. בְּתַחְבִּיר מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתָ מַזְהִיר)   וּמָה הטַעַם בִּתְעוּדָה שֶׁאֵין בָּהּ לְלַמּדני דָּבָר עַל התנהגותךָ: מִשְׁמַעַת – הַמְשֵׁךְ כָּךְ. כָּבוֹד לזולת – הַמְשֵׁךְ כָּךְ. שׁמִירה עַל הסֵדֶר וְהנִקָּיוֹן - טָעוּן שִׁפּוּר. ...

קרא עוד »

על הספר הזה (נופל מחוץ לזמן)

          מַשֶּׁהוּ רוֹבֵץ עַל לִבִּי, וְנִדְמֶה לִי שֶׁזֶּה אַתָּה. וַאֲפִלּוּ אֵינְךָ שׁוֹקֵל בִּמְיֻחָד, שְׁנֵים שְׁלֹשָׁה קִילוֹגְרַם (לְעֵת עֶרֶב נוֹסָף עוֹד אֶחָד) וַאֲפִלּוּ כֻּלְּךָ תְּבוּנָה וּמִלִּים וְהַשְּׁאָר – רוּחַ. עֲדַיִן כָּבֵד לִבִּי בַּבָּשָׂר.    

קרא עוד »

נֶגֶּד כִּווֵּן הַתּוֹדָעָה

              הָיִינוּ שׁוֹכְבִים עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר וְעוֹשִׂים אֶת זֶה, לְאַט לְאַט. יָכֹלְנוּ לְהַגִּיר אֶת כָּל הַתְּשׁוּקָה הַזֹּאת אֶל תּוֹךְ הָאַסְפַלְט. לְהַזִּיעַ אֶת הַנְּקָבִים בְּצִדֵּי הַדֶּרֶךְ. לִנְסֹעַ בְּצוּף הַגּוּף וְלִדְהֹר, וּלְהַתְחִיל הָיִינוּ יְכוֹלִים, בְּלִי לָדַעַת אֵיפֹה נִגְמֹר.   הָיִינוּ מִתְרַחֲקִים וּמִתְקָרְבִים, אַתָּה יוֹדֵעַ, כְּמוֹ בְּסִפּוּרֵי פְּלָאוֹת שֶׁל אוֹהֲבִים. שׁוֹכְבִים עַל הַכְּבִישׁ הַמָּהִיר וְעוֹשִׂים אֶת זֶה. ...

קרא עוד »

מצבה (אבל 2)

      יֵשׁ הַרְבֵּה, הוּא אוֹמֵר. מֵאֶבֶן חֶבְרוֹן, מִשַּׁיִשׁ טוּרְקִי. מִגְּרָנִיט. (אֶת זֶה לוֹקְחִים רֹב הָאֲנָשִׁים) מֵאֶבֶן גלילית. מֵאֶבֶן חֲלִילָה. מֵאֶבֶן עצמון. מֵאֶבֶן סלייב. וּמִיִפְתַּח. זֹאת אוֹמֶרֶת, מֵאֶבֶן יִפְתַּח.   וּכְמוֹ בַּחֲנוּת בְּגָדִים, אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה לִבְחוֹר.    

קרא עוד »

חלקה (אבל)

              קִיֵּם תַּעֲרִיף קָבוּעַ בְּחֹק, אֲבָל שׁוּם דָּבָר לֹא קָבוּעַ, זֶה יָדוּעַ. זֶה תָּלוּי אֵיפֹה אַבָּא שֶׁלּך  הָיָה גָּר.  בְּפַרְדֵּס חָנָה מְשַׁלְּמִים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָאתַיִם.  וְזֶה עוֹד טוֹב. בְּחֵיפָה שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֶלֶף ומַשֶּׁהוּ.  בהרצליה תּוֹסִיפִי חָמֵשׁ. תַּגִּידִי תּוֹדָה שֶׁלֹּא מֵת בְּתֵל אָבִיב.              

קרא עוד »

מאה בארבע – סיפור לעת עצב

    "מאה בארבע?" שאל הקונה הישיש את המוכרת הטמפרמנטית שישבה על כסא עגול מסתובב, אל הדלפק, וקישטה את ציפורניה בלק עם נצנצים. זו השיבה את המכחול הזעיר לחיק הבקבוקון, וענתה: "כן. וזה כולל גם משלוח עד לבית הלקוח." הישיש זקף גבה. "צ'מע." אמרה והבעה של יראת כבוד נסוכה על פניה, "בכל זאת… זה ח'תכת כובד." הישיש הביט בה בפליאה: ...

קרא עוד »

על גב אווז

        עַל גַּב אַוָּז, בַּקֹּר הָעַז, יָצָא גַּמָּד לִשְׁלֹחַ, מִכְתָּב קָטָן, וּבוֹ חֲלוֹם, שֶׁלֹּא רָצָה לִשְׁכֹּחַ. לאוּץ ומוּץ ופוּץ וקוּץ, צָרוֹת (אֲבָל קְטַנּוֹת), כֵּיצַד וְאֵיךְ נִתֵּן לִסְחֹב, אֶת כָּל הַמַּתָּנוֹת? התמונות לקוחות מתוך: לשימוש ברשתhttps://picasaweb.google.com/110833474402294025283/XmasCardsGNOMES          

קרא עוד »

געגוע

      סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ אֶל הַנְּחַלִים וְאֶל הַיָּם, וְהַלֵּב אֵינוֹ מָלֵא. אֵל מָקוֹם שֶׁהַיָּמִים הוֹלְכִים, שֵׁם הֵם עוצרים  מלֶכֶת. כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, גַּם אֲנִי אוֹמֶרֶת.   סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ בְּתוֹךְ יָמִים דַּקִּים וְעֶצֶב נָע וְנָד, וְאֵין זִכָּרוֹן לְרִאשׁוֹנִים וּבָאַחֲרוֹנִים צָף ועוֹלֶה וְשׁוּב שׁוֹקֵע.   וְאֵי מִזֶּה הַשֶּׁמֶשׁ. (תודה רבה לרוחה שפירא על העמדת השיר מחדש)    ...

קרא עוד »

אגדה אורבאנית

        פעם היה איש, שהייתה לו אהבה. חמה ונעימה. האיש אהב את האהבה שלו, אבל קצת. לא יותר מידי. הוא לא היה טיפוס של אהבות גדולות. ובכל זאת רצה לשמור עליה, שלא יקרה לה משהו, (לא כל יום מוצאים אהבה) אז הוא שם את האהבה שלו בתוך קופסא. קטנה.  הוא לא היה טיפוס של קופסאות גדולות. האהבה חיה בתוך הקופסא חיים רגילים ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן