שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

מפתחות

           היה לו צרור מפתחות כבד שנשא תמיד בכיס מכנסיו, מאחור, והיה מצטלצל בשוכבו ובקומו ובלכתו בדרך. "כל כך הרבה מפתחות," אמרתי כשהתיישבנו אל הדלפק והוא הוציא אותו מהכיס, בלחש, כאילו החזיק סודות נעולים משנים. "כן, די הרבה." ענה.  המועדון לגם את הלילה על בטן ריקה והתנדנד מולי… או שמא הייתי אני השיכורה?  "זה של הבית," ידו האחת כמסה בגב חולצתי והאחרת מיינה ובודדה אותם, אחד, אחד, "זה של המשרד, זה של ...

קרא עוד »

כמה קטנות על פסח באמריקה:

     כמה קטנות על פסח בגולה: 1.  זאת הפעם הראשונה בחיים, שלמחרת ליל הסדר, אנחנו קמים… מלבישים ת'ילדים מצחצחים להם שיניים טוב טוב… ו… שולחים אותם לבתי הספר (!) 2.   זאת הפעם הראשונה בחיים, שאנחנו שולחים אותם לבית הספר עם "סנדוויץ מצה'", זאת אומרת… אף פעם לא הייתי צריכה להכין סנדוויץ' מצה לבית ספר, כי אף פעם לא היה בית ספר ביום שאחרי ...

קרא עוד »

פרק מהרומן שלי: "מכתוב" לנועם ר. וללי ע.ו (פלוס תקציר)

       בזמן האחרון, כל מיני דיאלוגים שנוצרים כאן במטע, מזכירים לי קטעים מהרומן שכתבתי. בפוסט האחרון של נועם ר., השתעשענו נועם לי ואנוכי בעובדה שהקול שלנו נשמע צעיר, ולא פעם בטוחים שאנחנו הילדים של המשפחה. אז הנה "פירקון" מהרומן שלי "מכְּתוּבְּ" (שם זמני) שמסתובב עכשיו בהוצאות ומתאר את אותו דבר: אריק נכנס לחדר הרחצה הצמוד כדי להתגלח, והנקישות הקצובות של ...

קרא עוד »

ילד במכונת כביסה – זיכרון ילדות (4)

           אלף תשע מאות שבעים וחמש הייתה שנה רעה לאלוהים. כמו השנה שלפניה, והשנה שאחריה, וגם זו שבאה אחריה. כמו מאז ומעולם.  באלף תשע מאות שבעים וחמש, אלוהים לא אהב מה שראה, ואנחנו, האנשים הקטנים שעל הארץ, לא אהבנו את מה שלא ראו השמיים.   באלף תשע מאות שבעים וחמש, בבוקר של קיץ, בכפר קטן בגליל העליון, נמצא ילד קטן בתוך מכונת ...

קרא עוד »

זיכרון עתיד, טבעון, אוגוסט 2010, למשה יצחקי

              בפוסט הזה,http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=196&itemID=15477#post15477 לרגל הממצאים הדי מדאיגים, סיפר משה יצחקי שהוא מתחיל לכתוב זכרונות עבר. כתגובה, הצעתי לו שנכתוב דווקא זכרונות עתיד. נראה לי פרוייקט מאתגר משהו. אולי גם יותר אופטימי? לא יודעת. מכל מקום, מכיוון שבהתכתבות מוקדמת ביננו, קבענו שניפגש אצלי, בתום הגלות שלי, הציע משה שזה יהיה זיכרון העתיד הראשון. אז הנה הוא. זיכרון עתיד: טבעון, ...

קרא עוד »

איך מכינים ילדים?

           בגן של איתני, כבר כמה שבועות, חוקרים תהליכי ייצור. אחרי טיול שערכו במסגרת הגן לחווה חקלאית טיפוסית לאיזור, חזר בני בן השש עם לא מעט תובנות לגבי אופן ההכנה של כל מיני מוצרים. איך מכינים חמאה. איך מכינים לחם. איך מכינים סיידר… הם אפילו למדו בגן איך מכינים שמן זית. (כן, למרות חיבתם העמוקה של האמריקאים לתירס ולמטמורפוזות הקולינריות ...

קרא עוד »

פיל לא רגיל – הסוף. (סיגלי, לטיפולך)

     בעמק יפה בין כרמים ונחלים, חיה בנחת משפחת פילים. אמא פילונה ואבא פילפיל ובייבי פילון העונה לשם גיל. גיל היה פיל מיוחד, יוצא דופן, (ככה גרסו השמועות, בכל אופן) כשהיה בן שנה, כבר הלך בלי עזרה, וצעד עד לנחל, וגם חזרה. כשהיה הפילון כמעט בן שנתיים, יצא בגפו לחדוק את המים. בן שלוש הוא משך בעזרת הזנב גדוד שלם ...

קרא עוד »

זמן, זיון, אהבה ותשוקה/ חיי נישואין

            את יום הנישואים השלושה עשר הם חגגו במריבה טראנס ביתית שהזכירה לה מדוע לא היו צריכים להתחתן. היא עמדה במטבח והכינה סלט, הוא קילח את בנם הקטן בשעה שהטיסו זה לעבר זו האשמות ומטענים שלא נפרקו כבר שנים. היא קיוותה שיעצרו לאיזה חניית ביניים, אבל הוא היה על אוטומט.   גשם חרישי החל לרדת. אלמלא ראתה אותו, ...

קרא עוד »

פיל לא רגיל

           16.3.10  חברים טובים ויקרים, ערכתי כמה שינויים קלים, ראשוניים, אבל לוקחת את ההערות ההארות והמחמאות לחדר העריכה.  תודה גדולה על העזרה. ושוב אומרת, ושוב מודה. אני חושבת שזה הכוח הכי גדול של המטע. 14.3.10 שיר (תודה רבה רבה!) הציעה להוריד שני בתים, ובקריאה שניה ושלישית אני חושבת שהיא צודקת. הבתים שהסרתי למטה, והוספתי שתי שורות. מי ...

קרא עוד »

הסיפור על הפילון שנולד בלי עור של פיל – חלק א' (בעקבות הפוסטים האחרונים)

      בעמק יפה, בין כרמים ונחלים, חיה בנחת משפחת פילים. אמא פילונה ואבא פילפיל ובייבי פילון העונה לשם גיל. גיל היה פיל מיוחד, יוצא דופן, (ככה גרסו השמועות, בכל אופן) כשהיה בן שנה, כבר הלך בלי עזרה, וצעד עד לנחל, וגם חזרה. כשהיה הפילון כמעט בן שנתיים, יצא בגפו לחדוק את המים. בן שלוש העמיס בעזרת הזנב גדוד ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן