שחרחורת
  • איריס אליה כהן

    איריס אליה-כהן, סופרת ומשוררת, כלת פרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2015. "מַכְּתוּבּ" (הקיבוץ המאוחד, 2011), זכה בפרס שרת התרבות ובפרס רמת גן 2012; ספריה "דושינקָא, נשמה" (הקיבוץ המאוחד, 2013), ו"גלבי" (ידיעות ספרים, 2016) נמנו שניהם עם תריסר המועמדים לפרס ספיר. שירים מתוך ספרי שיריה "שחרחורת" (הוצאה עצמית, 2014) ו״פלא״ (ידיעות ספרים 2017) תורגמו לאנגלית, צרפתית וספרדית, פורסמו בעיתונות, בכתבי עת ובבמות אחרות בארץ ובעולם, רבים מהם הולחנו ומבוצעים על ידי אומנים שונים ולאחרונה נכנסו שניים מהם לתוכנית הלימודים הארצית בספרות. המופע "פלא – משירי איריס אליה-כהן" ובו שירים שהלחין אמיר עמרמי למילותיה של אליה-כהן, בביצוע מורן קשרו-עקרבי, עולה בימים אלה על הבמות ברחבי הארץ.

בגוף היא מבינה/ אביב שניר, רשימה על גלבי

כמו במשפחת זגורי, גלבי של איריס אליה כהן מצליח לכנס סביבו את אהבת הקהל ואהדת הביקורת ואני חושב שבצדק גמור. אם לנסות לסמן את המשותף במקרים כאלה אז הייתי אומר שזה השילוב שבין סיפורים חזקים וגיבורים מעוררי הזדהות לבין עיסוק אינטימי ומלא רגש בסוגיות חברתיות פצועות ומדממות. וכמו בתהליך הריפוי הגופני שדורש הזרמת דם ותשומת לב יתרה לפצע, כך גם ...

קרא עוד »

פתיחה/ מתוך הפואמה וההצגה 'יולדות'

הַמְּנַהֵל, הַסְּגָן, סְגַן הַסְּגָן וְהַיּוֹנָה מִתְגּוֹדְדִים סְבִיבֵךְ. סְגַן הַמְּנַהֵל שׁוֹאֵל: "נוּ, כַּמָּה?" סְגַן הַסְּגָן עוֹנֶה: "חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ." "שֵׁשׁ?" הַמְּנַהֵל אוֹחֵז בְּסַנְטֵרוֹ, "לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת. יוֹתֵר." בֵּינְתַיִם הַיּוֹנָה מַבִּיט בִּשְׁעוֹנוֹ: "כְּבָר שֶׁבַע," וּמַזְכִּיר כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ שָׁכַח: "עוֹד שְׁנִיָּה נִכְנָס הַחַג" "שֶׁבַע? לֹא, אַתָּה מַגְזִים" הַמַּרְדִּים נִזְכָּר לְהִתְעוֹרֵר. לְפֶתַע סְגַן הַסְּגָן דּוֹחֵף יָדוֹ בֵּין שְׁתֵּי רַגְלַיִךְ, כְּמוֹ לְשַׂק שֶׁל קִטְנִיּוֹת, אוֹ ...

קרא עוד »

גלבי יצא ב 2.2.

קישור לפוסט בפייסבוק זכרתי ש'מכתוב' יצא ב 1.11, לא זכרתי ש'גלבי' יצא ב 2.2, ועל הבוקר הזכיר לי פייסבוק את רגע האושר הזה המטורף הזה, עם אשכרה מאות שיתופים שאני לא חושבת שיכולתי להכיל בזמן אמת. אלוהים, תודה ענקית. בחיי. זה פשוט לא ייאמן. תודה ענקית גם בדיעבד. אין לתאר.      

קרא עוד »

עצים שצילמתי ברחבי העולם השנה

עצים שצילמתי השנה בניו יורק, שיקגו ופריז. וטבעון. ובוסטון, ב 2010. מתה מתה מתה על עצים. אין יפים מהם ופיוטיים מהם ומשמחים את הלב מהם. חג שמח והכי אהוב עליי  בלוז עצים, ניו יורק 2017 קרן אור מפלחת חורשה ירוקה בצחוקה , שיקאגו 2017 קצה ספסל בקצה העץ בקצה פריז בקצה הסתיו , פריז 2017 שלג על עירם. בוסטון 2010 ...

קרא עוד »

הרצאה בבית מיכל ברחובות

זה כנראה השבוע שלי. כרגע כתבו לי שההרצאה שלי השבוע ברחובות סולד אווט. זה כל כך הצחיק אותי. יש רשימת המתנה! זה מזכיר לי שפעם הגעתי לערב של דויד גרוסמן בטבעון, והשתרך בכניסה תור ארוך כאורך הגלות, ודיד גרוסמן המהמם הזה, יצא אלינו והבטיח לנו, אחד-אחת, שכולללללם יכנסו. אז גם אני! חחחח

קרא עוד »

כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם

קטן ככל שהוא, מחזיק המפתח הכל. אני חושבת על הרגע שבו שיכפלתי מפתח לאהוב ליבי. שיכנס לדירה שלי, אליי, מתי שהוא רוצה. אני חושבת על הרגע שבו הוא השאיר לי מפתח בארון החשמל, שאוכל לנוח במיטתו עד שיחזור מהעבודה. כמה קרבה יש במעשה הזה, כמה אמון. אני חושבת על הרגע שבו איחדנו מפתחות, פתאום יש בית אחד, ולכולם אותו מפתח. ...

קרא עוד »

פְּגִישָׁה/

כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם נִכְנָעִים לַלַּיְלָה רַק כּוֹכָב אֶחָד נִרְעַשׁ מִתְרוֹעֲעוֹת אֶצְבְּעוֹתַי בִּשְׂעָרוֹת יַלְּדִי עוֹרוֹ קוֹרֵן מִתּוֹךְ אָהִיל פָּנָיו וּבַעֲדוֹ אֲנִי רוֹאָה אֶת אֱלֹהַי פּוֹגֵשׁ בֶּאֱלֹהיו נְשִׁיקוֹתַי בְּרֹךְ מִצְחוֹ מְרַפְרְפוֹת כְּמוֹ עָשׁ

קרא עוד »

מפעל סופר אורח 2018 איריס אליה כהן

מורים, מורות, סגל בתי ספר יקר! אפשר להזמין אותי לדבר מול התלמידים שלכם, וכמה כמה אשמח לעשות זאת! (האתר לא כל כך מעודכן, אבל מה לי כי אלין.) http://cms.education.gov.il/…/Mazkirut_…/Sifrut/Sofer201011/   מפעל סופר אורח >> חוזר מפמ"ר לשנה"ל תשע"ז <<  מפמ"ר ספרות הדפסת עמודשליחה לחברשיתוף בפייסבוקשיתוף בטוויטרrss חוזר מפמ"ר: מפעל 'סופר-אורח' לשנה"ל תשע"ח     לכבוד מנהלות/ים, רכזות/י ספרות, מורות/ים לספרות וספרניות/ים בתי הספר שלום רב, ...

קרא עוד »

נועה שקרג'י כותבת על "פלא"

נועה שקרג'י הנפלאה וההו כה חכמה שספר שיריה "חותמת חום" יצא בקיץ וזכה לביקורות מהללות (מחילה, טרם הגעתי אליו) ממליצה על כמה ספרים, וביניהם גם "פלא" שלי, וכמה אני מאושרת לפתוח ככה את השנה; על פלא; נועה שקרג'י על ספרי שירה אני ממליצה כל השנה, אבל על הספר הזה לא הספקתי להמליץ. הייתי צריכה לחשוב עליו. לכתחילה ספרי שירה שמנמנים ...

קרא עוד »

פרידה מרונית מטלון

המוות של רונית מטלון ממלא אותי עצב עמוק ופחד. אנשים שמתים לפני הזמן, אפילו כאלה שהגיעו לפיסגה, ראו נוף, נשמו את גובה האויר, הם כמו אנשים בלי בית. או אנשים שמגיעים לבית שלהם ומוצאים אותו מוגף ונעול. והם עומדים מחוץ לדלת ויודעים שהשאירו סיר על הכיריים, תנור ספירלה על השטיח, שיר לא גמור, סיפור בלי סוף. והרי כל הדרך חשבו ...

קרא עוד »

© כל הזכויות שמורות לאיריס אליה כהן