שחרחורת סופרת ומשוררת

בֵּן   שֶׁלֹּא נִתְרַוֵּחַ,  שֶׁלֹּא נִשְׂתָּרֵע פְּשוּקֵי אֵיבָרִים, שֶׁלֹּא נִתְעוֹרֵר בִּלְעֲדֵי הַצְּפִיפוּת   שֶׁתִּנְדֹּד הַשֵּׁנָה וְתִזְרַח חֲשֵׁכָה, שֶׁיַּרְעִישׁוּ הַחֲלוֹמוֹת שֶׁהֵבֵאתָ אִתְּךָ   שֶׁנִּתְקוֹטֵט לָעַד עַל הַכָּרִית   שֶׁנַתְמִיד לְהִלָּחֵם  עַל הַשְּׂמִיכָה.   שֶׁלֹּא נֶחְדָּל לִנְצוֹר מַרְפֵּקִים וּבִרְכַּיִם, שֶׁנּוֹסִיף לְיַחֵל לַבּוֹקֵר טְרוּטֵי שִׁדְרָה וּפְרוּמֵי עֵינַיִם   שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לִי לְפֶתַע הַלַּיְלָה הַזֶּה   שֶׁלֹּא יִגְדְּלוּ וְיֵלְכוּ צְעָדֶיךָ הַפְּעוּטִים מֵאֵצֶל מִטָּתִי  

וּבִימֵי חֲמִישִׁי הָיִיתִי מַגִּיעָה לַבַּסְטָה שֶׁל סָבְתָא אֶסְתֵּר, שֶׁמָּכְרָה בִּדְבֵקוּת מַכְמִירַה פִּלְפֵּלִים מְקֻמָּטִים וּמְלָפְפוֹנִים בְּלוּיי עַגְבָנִיּוֹת וּבְצָלִים שֶׁזִּקְנָתָם מְבַיֶּשֶׁת אֶת נְּעוּרֵיהֶם. וּפַעַם נִקְלַעְתִּי לְרִיב שֶׁהָיָה לָהּ עִם אֶחָד הַקּוֹנִים. "שַׁקְרָנִית", צָעַק הָאִישׁ וְנוֹפֵף לְעֵבְרָה בְּמַקֵּל סַבָּא, (לִי לֹא הָיָה סַבָּא. לִבּוֹ נִשְׁבַּר וְמֵת אַחֲרֵי שֶׁגָּנְבוּ לוֹ אֶת כָּל הָעֵדֶר) "תַּגְרָנִית שַׁקְרָנִית", צָעַק הָאִישׁ בעִבְרִית מְצֻחְצַחַת, מִשְׁתַּלַּחַת. (הָיִיתִי בַּת שֶׁבַע. לֹא ...

וּכְבָר כִּמְעַט דֵּצֶמְבֶּר וְעוֹד לֹא יָרַד פֹּה גֶּשֶׁם. מִישֶׁהוּ לוֹחֵשׁ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל חוֹנִי. מִישֶׁהוּ מַשְׁקִיף אֶל הַכִּנֶּרֶת, מוֹדֵד אֶת צֶבַע צְוָּאר הָאֵיקָלִיפְּטוּס וְאֶת הַדֹּפֶק הַנִחָר בֵּין הַזְּרוֹעוֹת מִישֶׁהוּ (אֶפְשָׁר שֶׁזּוֹ אֲנִי) מַרְגִּישׁ: הִגִּיעוּ מַיִם   מֵאָז הַקַּיִץ נִגָּר לִבִּי עַל הַגָּדוֹת

  מַבּוּל זוּגוֹת זוּגוֹת עוֹלִים עַל סִפּוּן נַפְשִׁי הַפַּחַד, הַתְּבוּסָה   גם הקִנְאָה, צָרוּת הָעַיִן, רָעָב לַזֶה, וְחַמְּדָנוּת קוֹמָתִי הַנְּמוּכָה, סְפֵקוֹת חָסְרֵי תַּקְדִּים צְבָעַי, מִנְיָן שְׁנוֹתַי כָּל הַמַּפָּלוֹת אֲשֶׁר סָפַגְתִּי בְּחַיַּי  רַק הָאֹשֶׁר בָּא יְחִידִי  

אֶנֵרְגִיוֹת קוֹסְמִיוֹת מְחַבְּרוֹת אוֹתָךְ עַתָּה אֶל הַכּוֹכָב שֶׁלָּךְ וְאֶל הַשֶּׁמֶשׁ, מְחוֹלְלוֹת תְּנוּדוֹת נוּמֵרוֹלוֹגִיוֹת בְּלִבֵּךְ וּמְקַשְּׁרוֹת אוֹתָךְ אֶל הַסִּפְרָה 2. אַחֲרֵי חֹסֶר הַמְּנוּחָה שֶׁלִּוָּה אוֹתָךְ אֶמֶשׁ, מַגִּיעָה הִתְאוֹשְׁשׁוּת. בְּיוֹם שַׁבָּת יְשַׁגֶר הָרָקִיעַ מַבָּט הֵרְמוֹנִי אֶל הַכּוֹכָב שֶׁלָּךְ וְאֶל הַכּוֹכָב שֶׁלּוֹ, שֶׁנִּשְׁעַן עַל צֶדֶק. בְּיָמִים רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי אַתְּ תִּסְבְּלִי מֵהַהֶדֶף. בֵּינְתַיִם, אַתְּ יְכוֹלָה לָצֵאת אֶל הַשָּׂדוֹת. (מִישֶׁהוּ רָאָה כְּבָר סִתְוָנִית.) בְּיוֹם שְׁלִישִׁי ...

תְּמוּנָה בָּרֶשֶׁת, שֶׁל סִירַת דַּיָּגִים תְּקוּעָה בְּאֶצְבָּעוֹת חֲרֵבוֹת שֶׁל נְהַר הָיַאנְג – צֶה מַזְכִּירָה לִי; זְמַן חַיַּי בְּדִיּוּק כְּמוֹ הַמַּיִם הָאֵלֶּה. צִפָּרְנָיו נֶאֱחָזוֹת בָּגַדוֹת חֲלָקִים נִרְחַבִים כְּבָר יַבְשׁוּ וְהַסּוֹף קָפוּץ כְּאֶגְרוֹף

  אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת, זֶה רַק הַלֵּב שֶׁמַּקְדִּים לְהַחְשִׁיךְ אֲפִלּוּ בַּקַּיִץ, עֵת מַסְמִיךְ הַתַּמוּז וְהָאוֹר מְהַלֵּךְ עַד לֵילוֹת גְּבָה צַוָּאר נוֹקֵף בִּי הַלֵּב שָׁעָה אַחַת קֹדֶם

מִמְּצַאי הַנְּתִיחָה מוֹרִים, פָּתַח וְאָמַר הַפָּתוֹלוֹג הָרָאשִׁי, עַל משקעי יַלְדוּת קָשִׁים; מִעוּט חֲבֵרִים ותִעוּב עָמֹק כְּלַפֵּי רֹב הַמּוֹרִים. שַׁרְשֶׁרֶת פְּגִיעוֹת נַפְשִׁיוֹת בַּצָּבָא וְכַמֻּיּוֹת מִזְעָרִיּוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁל חֶמְלָה וְאַהֲבָת נָשִׁים. אֲצַיֵּן כִּי בַּגּוּפָת הַמָּנוֹחַ נִתְגַּלַּה מְעַט מְאֹד כֹּחַ סִבּוֹלֶת, עֵדוּת לשְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה פֶסְטִיבָלִים כּוֹשְׁלִים וְחֹסֶר יְכֹלֶת לְהִתְמוֹדֵד עִם בִּקֹּרֶת אַחַת, אַרְסִית בִּמְיֻחָד, שֶׁהִתְפַּרְסְמָה לִפְנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים בַּמּוּסָף הַסִּפְרוּתִי שֶׁל אֶחָד ...

בְּמִקְרֶה שֶׁל רַעַשׁ אֲדָמָה, צְאִי אֶל הָאֲוִיר הַפָּתוּחַ. אֵין חָשַׁשׁ. הַשָּׁמַיִם יְצִיבִים וְהָאוֹר בָּא מִלְּמַעְלָה. נַסִּי לֹא לְהֵישִׁיר מַבָּט אֶל הַשֶּׁמֶשׁ. בְּמִקְרֶה שֶׁל גְּנֵבַת כַּרְטִיס הָאַשְׁרַאי, הִתְקַשְּׁרִי מִיָּד לְחֶבְרַת הַבִּטּוּחַ. לְעִבְרִית הַקִישִׁי אַחַת. לְמַעֲנֶה אֱנוֹשִׁי, הַמְּתֵּן. בְּמִקְרֶה שֶׁל אָבְדָן תְּעוּדַת זֶהוּת, הַמְצִיאִי לָךְ אַחַת חֲדָשָׁה. לְעוֹלָם לֹא מְאֻחָר לִהְיוֹת בֶּרְנַרְדוֹ בּרְטוּלוּצְ'י. בְּמִקְרֶה שֶׁל אַזְעָקַת צֶבַע אָדֹם הִכָּנְסִי לַמֶּרְחָב הַמּוּגָן, סִגְרִי ...

גִּלּוּי נָאוֹת הָאַהֲבָה (לְהַלָּן מַרְשַׁתִּי) וַאֲנִי קְרוֹבוֹת  מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה. כְּלוֹמַר, הִיא קְרוֹבָה לְלִבִּי. כְּלוֹמַר, מַרְשַׁתִּי וְלִבִּי מְצוּיִים כְּבָר זְמַן מָה בִּקְשָׁרִים יְדוּעִים בַּצִּבּוּר. יֵשׁ טוֹבוֹת הֲנָאָה. עִם זֹאת, אֲצַיֵּן, עַל אַף הָאָמוּר, תְּבִיעוֹת נְזִיקִין דְּרִישׁוֹת לְתַשְׁלוּם אוֹ פִּצּוּי בְּגִין עָגְמַת נֶפֶשׁ או אָבְדָן ימֵי עֲבוֹדָה, יִדֹנוּ בְּמַעֲמָד שְׁנֵי הַצְּדָדִים  בְּבֵית הַדִּין לְעִנְיָנִי מִשְׁפָּחָה. וְעוֹד, רָאוּי לְהַבְהִיר; כָּל שֶׁאֶכְתֹּב בִּגְנוּתָה, גַּם בְּאֵין ...